| נשלח ב-16/12/2003 11:20 |
 |
| |
האם אפשר להאשים אדם אחד באובדן חיי השני?
אני מתנצלת מראש על נוסח הכותרת , אבל מדובר בסיפור אמיתי ,כנה , לכן נאלצתי להציג אותו בצורה כזאת , בחורת סמינר בגיל שש עשרה שנתקלה בקשיים במסגרת החינוך שלה , לה השתייכה , ובה התחנכה ,הקשיים נבעו הן מחמת אופייה , והן מחמת המסגרת שלא התאימה לה , ערוב של שניהם יחד , הבחורה דיברה על קשיים כנים ואמיתיים
, ופשוט אמרה שאינה יכולה להסתדר במסגרתה , וכן גם המחנכת שלה אמרה שהיא אינה רוצה בה כתלמידה , יש לציין שאעפ"כ ולמרות ,א"א לא העיז לקחת ע"ע אחריות לומר לה לעזוב את המוסד החינוכי , וכן היא מפאת גילה פחדה לעשות כן ומה שחשוב מאוד ובעיקר לציין , שמדובר בבחורה אינטילגנטית וכישרונית ומשכילה שבעעיותיה היו של התנהגות , כגון מרדנות ופתיחות יתר , ובכל זאת , הוריה התייעצו עם איש חינוך מאכער כזה ללא תואר או ניסיון מעבר למעבדת החיים בה אנו חיים כולנו ,כתוצאה מכך הבחורה קיבלה ייעוץ חינם , לעזוב את המסגרת לטובת כולם , ואכן כך עשתה , המאבקים אם כן עברו מבית הספר או הסמינר אל ביתה מריבות אין סופיות עם אמה והוריה , ומכאן שפה כבר מכח עצמה קמה ועזבה את ביתה , לא אלאה אתכם בתיאורים פרטניים , אבל הרבה מעבר לעזוב את הבית לא היה לה לאן להמשיך והיא הלכה לקיבוץ , יש לציין שהכל מתוך אותה חוסר ההתאמה , לא אידיאולוגיה או חילוניות או פשיעה בכוונה תחילה , סופו של סיפור שהבחורה סיימה את חייה בצורה לא טבעית , שאלתי האם אפשר להאשים מערכת או / אחר בחוסר התפשרות עם הפרטים השונים , המפותחים יותר שבה . ! ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2003 11:33 |
|
| |
תובעת
העלית סיפור עגום מאד, ולמראית עין נראה שהוא אפילו מפורסם.
הצגת השתלשלות אירועים, שהיו בה הרבה טעויות, ובסופו של דבר הן עלו ביוקר.
לחרוץ משפט על סמך תיאור כללי זה, ללא נתונים נוספים, יהיה עוול.
עם זאת, אפשר להעיר כמה הערות.
א. כל אחד מאיתנו נאלץ לחיות במסגרות. אך לא כולנו מסתדרים באותה מידה עם הצורך להוריד ראש ולהתאים את עצמנו. ויש גם מסגרות שמתחשבות יותר בפרט. ויש גם נושאים שבהם קל יותר לפתור מחלוקות ולהתחשב בצרכים אישיים.
ב. כאשר מתעורר הצורך בייעוץ, יש בהחלט לברר עם מי מתייעצים. ויש עוד כללים שצריך לדעת, כמו איך מציגים את השאלה, ואיך מקבלים את התשובה. צריך תמיד לדבר ולבדוק את כל האפשרויות, וכל המרבה הרי זה משובח. ואם התשובה אינה מצליחה, צריך לחזור אל המומחה ולהתייעץ בשנית, ובשלישית.
ג. ללא רצון טוב ומוכנות להשקעה, קשה לפתור בעיות. מדרכם של בני אדם שהם רוצים להשתנות, אך אינם מוכנים לבצע שום שינוי בפועל. אדם רוצה לרזות, אך אינו מוכן לוותר על המאכלים האהובים עליו. וכן בכל ענין.
יש מקום להתחשב בבת או בצעיר היוצא דופן, אך עליו/ה לדעת גם להתאים את עצמו/ה למסגרת.
ד. יש להכיר את הצרכים המיוחדים של גיל ההתבגרות, את הקשיים שנובעים ממרדנות שאינה מרדנות לשמה אלא צורת התפתחות בדרך לעצמאות. וצריך לדעת להידבר עם הצעיר, בלי להיקלע לעימות, כדי שיהיה אפשר בכלל לדון בנושאים האמיתיים.
אם אסכם את כל אלו:
1. צריך מסגרות מתחשבות.
2. צריך יכולת הידברות.
3. צריך לדעת עם מי להתייעץ ואיך.
3. צריך למנוע עימותים.
4. צריך לדעת לשלם מחיר - גם הצעיר היוצא דופן.
לפיכך, לגבי השאלה אם המסגרת אשמה, התשובה לדעתי היא שאין תשובה חד משמעית. כולנו אשמים, כולנו נושאים באחריות חלקית. לכולנו יש מה לשפר. גם למערכת.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
|
|
