יודעי שמך ולומדי תורתך

האם יש קשר בין ידיעת השם ולימוד התורה?

כמובן שיענו לי כמה שהתורה שמותיו של הקב"ה, אבל בשביל לקבל תשובה זו אני לא צריך לבוא לעכ"ח. השאלה אם יש קשר רציונלי מובן לכל גוי (כמוני )?

מיימוני, לא כתבתי שלא זכיתי לקבל תשובה אלא שבשביל לקבל תשובה שלא מסבירה אלא נותנת נוסחה איני נזקק להעלות את הנושא לדיון.

אני שמח שכל המגיבים עד עכשיו הגיבו עניינית אבל עדיין לא הובהר לי הנושא דיו.

אריק: כתבת שהתורה היא המקור הטוב ביותר לידיעת ה' כידיעת דרכיו והתגלותו בעולם. כנראה שזו בעצם כונת המאמר 'כל התורה שמותיו של הקב"ה'. עדיין דרוש הסבר או דוגמה מדויקת לכך שהתורה מגלה דרך ד' והתגלות מסוימת עליהן ניתן לומר כי הן 'ידיעת שמו'.

שחרית: שאלת ' האם יש דרך לתת תשובה רציונלית לשאלה שהיא מניה וביה אמונית?'. בכן א. נאמר 'יודעי' ולא 'מאמיני' שמך. ב. באשכול 'אמונה: ידיעה או הטלה?' הוסק כבר שאמונה שאינה של פתי ובפרט אמונה בד' אינה אמונה של אי ידיעה הסותרת ידיעה, אלא אמונה המחזקת ידיעה שאינה ממוקדת עדיין.

מיימוני: א. וב. שלך הם בעצם אחד והולכים בקו של אריק 123. בפסקה האחרונה אתה מרמז לעוד שלב ובענוותך כי רבה מנסה לומר שלא הגעת אליה. אבל דבריך בהרבה מקומות מוכיחים שהגעת לזה רק אולי לא ניסחת עדיין. את הניסוח הזה אני מחפש. ניסוח המוכיח שידיעת ד' ולימוד התורה אינם קשורים רק כשני דברים אמצעי ומטרה אלא הם דבר אחד ממש.

רציו: בפסוקים שהבאת ישנה רק הוכחה שחכמה מובילה לדעת אלוקים ושוב רק כמכשיר (וכן לא מפורש שמדובר בחכמת התורה דוקא).

מה היא דעת השם?

לי נראה שמדברי הנביאים ברור שדעת ה' בעיניהם זהה עם עשיית צדק ומשפט:

הושע:
"ואירשתיך לי לעולם ואירשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים ואירשתיך לי באמונה וידעת את ה'."
[חשוב לזכור שאמונה במקרא באה בעיקר במובן של צדק ויושר, ולעולם לא במובן שאנו מיחסים לה היום כקבלת דברים כאמת ללא חקירה]

"כי ריב לה', עם-יושבי הארץ--כי אין-אמת ואין-חסד ואין-דעת אלוהים, בארץ."

"כי חסד חפצתי, ולא-זבח; ודעת אלוהים, מעולות."

ירמיהו:
"במרמה מיאנו דעת-אותי, נאום ה'"

"דן דין עני ואביון, אז טוב הלוא היא הדעת אותי נאום ה'"

"כי אם-בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי, נאום ה'"

ישעיהו:
"ואותי, יום יום ידרושון ודעת דרכיי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלוהיו לא עזב ישאלוני משפטי-צדק קרבת אלוהים יחפצון."


ואם זוהי אכן דעת ה', נראה ברור שישנו קשר בין דעת ה' ללימוד התורה.

קוני,
לא אמרתי שאמונה היא משהו שסותר את הידיעה.
אמרתי שאמונה היא משהו שיש בו לפחות משהו שהידיעה אינה יכולה לכמוס (=toencapsulate).

גם בדברים שהבאת ושהביא רו"ד יש משום קפיצה מסוימת - כל מה שאמרתם תקף, אם יש אמונה באופן פרהלימינרי.

רו"ד

כמדומני שהאבן עזרא מפרש כמה מהפסוקים המדברים על ידיעת ה' שהכוונה ליראה .

קוני וכולם

אכן כבר אמר ירמיהו [ל', מלבד המובאות של רו"ד] "כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נאום ה' נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלוקים והמה יהיו לי לעם ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמור דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאום ה' כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכור עוד"

בפורום דובר על הנושא הרבה מאד וזה מסתכם בנקודה אחת אם תובן טוב.

אם שמים לב לידיעה [כן, שחרית בתמיכת הנאמנות לאמונה הממקדת על ידיעה זו החובקת כל הקשה למיקוד אבל ח"ו לא באמונת הפתי המשתקפת לדאבוננו גם בפורום הזה] שהווה אלוקים והמציאות על כל הבטיה וטרנסנדנטיותה היא פניו, ממילא מובן שהמצוות הן היוצרות מודעות בריאה להווה ית' בדרך של חשיבה בריאה והתנהגות טובה. [כפי שהבאתי פעם שמצות כלאיים היא כביכול לשמור על אסתטיות זקן הווה.

וד"ל.

ווטו,
אתה מתכוון שמצוות כלאיים היא זו שמסדרת את פניו של הקב"ה?

ניחא.

לענ"ד אין צורך ב"סירוק זקן" זה.
אם יש מישהו שזקוק לו, זה בניו ובנותיו הדרים על הארץ. ועדין לא ברור לי לגמרי מדוע באמת זקוקים לזה.

האם לא ייתכן שמרוב שמירת הגדר וחיזוקה עשויים להגיע לידי שיכחה של מה שאותה גדר באה לשמור עליו?

שחרית ,

אכן בפרשת קדושים משמע שמצד עצם ההתאמה לשמור על הסדר בעולם היה נכון לכלוא את המינים אם התועלת עולה על ה"בילגון", אלא שמחמת "אני השם" דהיינו לכבד את "בעל הבית" יש לקיים מצוה זו.

הבעיה של הגדר נכונה, אבל כאשר דרושה תורה לעם שלם, היא ניתנת למכנה המשותף הנמוך שבין בני העם וזו הבעיה המרכזית איתה מתמודדים בפורום מה לגבי מי שרחוק מהנקודה הדורשת גדרי גדרים.

וטו

תודה! אבל חבל שלא הארכת (חדש ימינו כקדם )