| נשלח ב-5/1/2004 13:40 |
 |
| |
לימוד התורה/ הדרך המקובלת פגומה/ מי אמר?
'ובדורות האלו ובארצות אלו הולכים נתיבות עקלקלות, חושבים ללכת לפנים להגיע למקום חפצם, והנה הם שבים אחור. אזכיר קצת מן הדברים, אף כי אין זה מקומם, כי קצרה רוחי מהכיל בראות לעינים קלקול דרכי התורה, שאם ישאלהו תורה - אין תשובה בפיו. ,,,,
כאשר היה בדורות הראשנים נתנו גבולים ועתים לחנך נער על פי דרכו, בן חמש למקרא בן עשר למשנה בן ט"ו לתלמוד (אבות ה, כא), והכל כדי לתת לנער משא כאשר יוכל שאת לפי טבעו. ומה שהוא לפי טבעו - מקבל הנער, כמו שסדר השם יתברך אוכל לילד חלב אמו, שהוא דבר מקובל אליו, ולא סדר לו מן המזונות אשר אינם לפי ערכו. והמזונות לפי שהם ערכו מקבל אותם, מגדל את גופו לפי טבעו. ואחר כך מקבל מזונות יותר לפי טבעו, עד אשר גדלו. וכך סדרו והגבילו חכמים את הנער לפי טבעו, בן ה' למקרא. ודבר זה יקבל הנער לפי טבעו, ויגדל את שכלו גם כן. ומה שלמד קבל אותו קבל חזק עד שיגדל יותר. ואז יתחיל המשנה, דבר שהוא לפי ערכו. וכבר התחיל ליסד הבית בלמדו במקרא עיקרי הדינים על דרך הבנה מה, והוא לו יסוד למשנה. וכאשר כלה מלאכת הקודש במשנה, שהיא היסוד הגדול ועמוד ברזל לכל התורה, כאשר יקרב למלאכת הקודש - התלמוד, אז יוכל לבנות מגדל ראשו בשמים, לא יפול צרור ארצה, והכל על היסוד הקיים, ,,,,
אך הטפשים בארצות אלו, דרכיהם היפך זה, מלמדים עם הנער מקרא מעט מן הפרשה, ומפסיקין, ומתחילין בשבוע אחרת פרשה שניה קצת מן הפרשה, ובכלות השנה לא ידע הנער, כי נשכח ממנו הראשונים, ואז יחזור בשנה השניה. ומפני ששכל הנער יותר - מלמד עמו יותר ממה שלמד עמו אשתקד, וכן שלישית ורביעית וכמה שנים, וכאשר נעתק מן המקרא, מאומה לא ישא בידו, יציאתו כביאתו. ועוד יש דרכם כסל למו, מלמדו בפירוש רש"י על התורה, ומנהג זה נמשך ממלמדי תינוקות יושבי כפרים שלא היה להם ספרים, והנהיגו הדבר לבלות לכלות ימי הנער באין מועיל אל הנער. ויש שמעתיקין אותו אל הגמרא, מיד יצפצף הנער בקול דברים בלבד, ותמונת הפשט לא ידע להבין, אף דבר מה ממנו, ולא דמסיק ממנו כדמסיק תעלא מבי כרבא (יומא מג ע"ב), רק כדמסיק זבוב מאבן שיש. וכאשר יגדל הנער, ואז יתגבר קצת שכלו, מעתיק אותו אל למוד התוספות, ובסכלות דעתו כי למוד הגמרא וההלכה הוא הועיל לו. והאנשים האלו הוכו בסנורים, אין זה רק כי שכל הנער גדל מעצמו, אבל שיהיה מוסיף בשכלו מה שהלעיטו דבר שאין ראוי לו, ואינו לפי ערך שכלו - זה אי אפשר.,,,
וכולם הולכי דרך עקלקלות, תועים במסילה העולה בית אל, יגעו לריק ולבהלה כל ימיהם, ולא יעלה בידם מאומה. והוא יתברך ברחמיו ישיבנו אל תורתו, וידריכנו בנתיבות אמת ויושר'
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 14:07 |
|
| |
המהר"ל , לא ???
(ואם לא יש לו דברים מאד דומים לזה ...)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 16:42 |
|
| |
אורחות צדיקים או השל"ה.
ולגופ של דברים, היכן צמחו גדולי ישראל במקומות עם סדרי חינוך מתוקנים או במקומות עם סדרי חינוך מקולקלים.
היכן צמחו תלמידי חכמים, באמסטרדם עם התלמוד תורה המפואר והמסודר שלה, שהוריד דמעות מעיניו של ר' אברהם בן השל"ה או בפולין עם חדריה המאד לא מסודרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 21:21 |
|
| |
אישציפ  המהר"ל על רש"י
ספר גור אריה על דברים - פרק ו פסוק ז: "*ושננתם* לבניך ודברת בם".
"שיהא דברי תורה מחודדין בפיך. כי "ושננתם" מלשון (ישעיה ה, כח) "אשר חציו שנונים" (כ"ה ברא"ם):
[ז] שיהא מחודדין בפיך שאם ישאלך אדם בהם אל תגמגם בהם. והטעם, כי צריך שתהיה נקרא "תורתו", דכתיב (תהלים א, ב) "ובתורתו יהגה יומם ולילה", וגם נקראת קנינו, [דכתיב] (משלי ד, ב) "כי לקח טוב נתתי לכם", ואם מגמגם בהן אין זה "תורתו". ולא נקרא קנינו, שלא נקרא 'קנינו' אלא אם שלו הוא, ואם מגמגם בתורה ומסופק בה - אינו שלו לגמרי:
-------------------------------------------
וספר נתיבות עולם א - נתיב התורה - פרק ה הוא כותב:
"אבל עתה בדור הזה אינם עוברים על זה שאינם שומרים את התורה גם שיהיה משכחים התורה בשביל רבוי תורה, שאין הדבר כך כלל הן יהיה הרבה הן יהיה מעט תחלת למודם התורה שלא תשאר אצלם התורה כלל, ועל זה יתאונן האדם כי גלה ממנו כבוד התורה הודה והדרה ואנחנו ערומים בלא תורה, אוי לאותה חרפה ולאותה בושה וכלימה שנשתנינו מכל הדורות שהיו. והכל בשביל שיאמר שהוא מחדד עצמו בפלפול, ואף אם היה הדבר כמו שאמרו הלא אמרו בפרק הרואה (ברכות ס"ג ע"ב) הסכת ושמע הס ואחר כך כתת, פירש רש"י ז"ל שתוק והאזין לשמועתך עד שתהא שגורה בפיך ואחר כך תחתכנה והקשה עליה מה שיש לך להקשות ותרץ תירוצים עד שתתישב לך כדרבא דאמר רבא לעולם ילמד תורה ואחר כך יהגה עד כאן, הרי לך כי אף אם היה פלפול של אמת צריך שיהיה קודם אליו הגרסא, ומכל שכן כי איך יאמרו שהם מחדדין אין זה אלא שמטפשין טפשות גמור והרי עינינו רואות החדוד הזה ומה שהעלו בידם, והנה הבחורים רכי השנים אם היה בהם גרסא דינקותא אין ספק כלל שהיו רגילים ויודעים כמה וכמה מסכתות קודם שיכנסו לחופה לישא נשים, ועתה אין להם מאומה בידם, והכל בשביל שלמודם תוס' דבר שהוא הוספה וכי לא היה טוב יותר שיקנה גוף התלמוד קודם, והכל בשביל שנדפסו התוספות אצל הגמרא. ואלו נדפסו פסקי הרא"ש ושאר חדושים שחברו האחרונים מנוחתם כבוד אצל הגמרא היו הכל לומדים על שטת ההלכה אף הנערים הקטנים, כי מה לנערים אל דברים אלו שדבר זה גורם לו שאינו עומד על שטת ההלכה על בוריה, כי איך הגדולים והקטנים ישוו יחד בלמודם, ואם אומרים לאבי הנער שיניח ללמוד את בנו שטת ההלכה ולא ילמוד עדיין התוספות, כאלו אומרים לו שלא ילמוד כלל כי אין האב חפץ רק בשם, והנה הארכנו בזה בפרק שני גם במקום אחר ובכמה מקומות עוררתי בלב נשבר ונדכה על שבר התורה, כי לגודל התקלה והמכשול הזה אשר הוא תחת ידינו לא יספיק לדבר מזה. ואם היינו מספרים לא היה אפשר לספר כי היה משמע שאין עוד חסרונות רק אלו, והיה גורם המספר הזה טעות בני אדם שיאמרו שאין עוד ולא יאמרו תנא ושייר רק מאי דתנא תנא ומאי דלא תנא לא תנא. ואני אומר שכל אשר נראה החסרון ותקלה הכל מתחדש מזה, ועיקר שדבר זה גורם סלוק המעשים ויראת שמים מן הדור הזה עד שלא נמצא יראת שמים. כי המעשים כבר אמרו (קידושין מ' ע"ב) גדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה, ואין הפירוש כמו שמבינים כי כאשר לומד תורה ידע אח"כ לקיים התורה על ידי שלמד התורה, וזה אינו כי בשביל כך אין גדול התורה, אבל הפירוש הוא כי התורה היא פועלת שיצאו המעשים לפועל, כי כל שכל הוא שפועל בגשמי ולכך התורה שהיא שכלית פועלת באדם הגשמי שיצאו המצות שבתורה לפועל, ומפני שהתורה היא עלה ופועל למעשה המצות כמו שאמרנו בשביל כך אמר גדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה כי התורה היא עלה פועלת, וידוע כי העלה גדול מן אשר הוא עלול. ודבר זה שייך לומר כאשר התורה היא עמו ואצלו כי כל דבר הוא פועל במה שהוא אצלו ולכך אמר הכתוב כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו, כי כאשר התורה קרוב אליך שהיא בפיך שאתה חוזר עליה תמיד ולכך היא תמיד גם כן בלבבך דבר זה גורם שתהיה התורה נעשית בפעל כמו שפירשנו למעלה דברי חכמים. וכאשר נתרחקו מן התורה שאין התורה עם האדם אין כאן מעשה המצות כמו שהוא נראה בדורנו. וכמו כן לא נמצא יראת שמים כאשר אין עמו התורה כמו שאמרו (אבות פ"ג) אם אין חכמה אין יראה, ופירוש זה כי היראה כאשר האדם יש לו קירוב אל השם יתברך אז מקבל יראתו דומה למלך בו"ד אין האדם מקבל יראתו רק כאשר מתקרב אליו, ואין האדם מתקרב אל השם יתברך כי אם על ידי התורה כי האדם הוא בשר ודם ומצד שהוא בשר ודם אין קירוב כי אם על ידי התורה השכלית, ובזה יש קירוב לאדם אל בוראו ואז מקבל היראה. ואל יעלה על דעתך שהאדם הוא נחשב בעל תורה בשביל שאם יש לפניו משנה או גמרא שיכול לפלפל ולישא וליתן להקשות ולעקור הרים, אל תאמר כי זה בעל תורה שהרי אין התורה עמו רק שהוא חכם ויודע לפלפל, אבל מה שייך לומר עליו שהוא בעל תורה. רק אם התורה היא עמו קודם ויכול לפלפל ולישא וליתן בתורה זהו שהוא חכם בתורה אשר היא עמו, אבל שיקראו שם בעל תורה כאשר הובא לפניו שיטת הלכה והוא מקשה ומתרץ בה מה שייך אליו שם בעל תורה דבר זה אינו כלל רק שהוא חכם ויודע לפלפל, ולכך אם אין תורה עם האדם אין יראה, והדברים האלו ברורים שדבר זה הוא גורם הסתלקות יראת שמים כאשר אין התורה עמנו. לכן לומדי תורה המרבים בישיבה חזקו ונתחזקה בעד תורת אלהינו ועמדו נא בפרצה הזאת ותלכו בעקבות הראשונים ותהיו אתם עמודי התורה ותקבלו שכר כולם כדכתיב (תהלים קי"ט) הפרו תורתך עת לעשות וגו', וכאלו עשאו לדור כולו שהוא בלא תורה. ואילו כל הימים דיו אין יכול האדם לכתוב ולספר מה שגרם דבר זה. ובמקום שהיו בארצות אלו חכמים גדולים אשר כל העולם שותים מימיהם ובעלי מעשים כמו רש"י ור"ת ובעלי תוספות נשמתן תחת כסא הכבוד, ויש להם מהלכים עם חכמי הלב הראשונים התנאים והאמוראים, ועתה בארצות אלו בעונתינו הרבים והעצומים נשתכחה התורה לגמרי והוסרה מהן הן התורה הן המעשים, והאחד סבה לשני. וברור אצלי כי מי אשר יפרוש מזה ומכריע גם כן אחרים להחזיק התורה, וירחק ויבטל הדבר שהוא מבטל התורה לכלות ימי התלמידים בדברי הבל ושקר ואין שמים לב כלל שתהיה תורת אמת נשארת עמהם עליו נאמר אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, ומי שמחזיק הדבר שהוא כמו קוץ מכאוב וסילון ממאיר לתורת משה, ברור אצלי שהוא נמנה עם אותם המגלים פנים בתורה שלא כהלכה ואין לו חלק ונחלה עם אשר זכרם לחיי עולם הבא, והוא ברחמיו יחזיר אותנו לתורתו אמן".
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 21:37 |
|
| |
דברים נכוחים ...
אולי הדברים שהכי השפיעו על הבנתי את המושג "לימוד תורה" , וממילא גם על לימוד התורה שלי הלכה למעשה .
חשוב לקרוא שוב ושוב ושוב .
תודה לך . 
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 01:25 |
|
| |
אריק
תלמיד חכם שהוא בור, זה תלמיד חכם?
כל שאינו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ (עבודה-פרנסה) אינו מן הישוב
(קידושין, אני לא זוכר את הדף המדויק)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 08:33 |
|
| |
asher177
ועדיין לא ענית לי על שאלתי, היכן צמחו המגן אברהם, הט"ז, הב"ח, המהרש"ל, החזו"א, האור שמח, המהרש"ם, ר' יצחק אלחנן (רשימה חלקית ביותר), בתלמודי תורה מסודרים ומאורגנים או בחדרים עפשים?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 08:39 |
|
| |
אריק123,
במחילה מכבודך, המהר"ל לא היה בהולנד ואין שום קשר לבקורת שנמתחת על סדר הלימוד לבין חלוקה גיאוגרפית בין מזרח אירופה למערבה, על אף ההבדל ההשקפתי.
גם החזו"א שהזכרת מתח בקורת קשה על סדר הלימוד שראה בימיו והמהרש"ל, ובכלל, מי לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 12:01 |
|
| |
אריק,
המהר"ל מדבר על שיטת לימוד, ולא על התנאים בהם לומדים. יכול להיות "תלמיד חכם" שלומד על פי "הסדר הנכון" בדלות אמצעים בחדרים מעופשים לאור נרות. ויצמחו גדולי התורה שהזכרת. "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" מה זה קשור לביקורת על שיטת הלימוד?
ראה איך היהדות נראת היום, זאת התוצאה של הסדר הקלוקל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 19:25 |
|
| |
איקה
אני מצטרף לקודמי.
וכפי שציינו אחרים, אדם גדל לפעמים לא בזכות סביבתו אלא למרות סביבתו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 22:37 |
|
| |
מיימוני ,
לפעמים האדם גדל דוקא בגלל שהסביבה שלו כ"כ לא
מתאימה לעולמו הפנימי .
מה שגורם לו לרצות מאד להיות אחר , כך שעל דרך ההיפוך , גם כאן הסביבה גרמה להיווצרות ה"גדול"....
סתם נקודה למחשבה .
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 23:57 |
|
| |
דברים דומים לדברי המהר"ל אפשר למצוא גם אצל הרמב"ם ב"מורה נבוכים" פל"ג חלק ב'
"ראוי לחנך את הקטנים כפי יכולת השגתם, ומי שנראה שלם ההבנה מעותד לדרגה נעלה, דרגת העיון ההוכחתי והלמידויות השכליות האמיתיות יש להרימו לאט לאט עד אשר יגיע לשלמותו, או על ידי מעורר אשר יעריהו מעצמו, אבל אם יקדים במדע האלוקי לא רק שיגרום בילבולים בדעותיו אלא אף כפירה מוחלטת, והרי הוא דומה לדעתי כמי שמזין את הנער היונק בלחם חיטה בשר ושתיית יין שהוא ימיתהו בלי ספק, לא מפני שהם מאכלים רעים ובלתי טבעים לאדם, אלא בשל חולשת הניזון בהם מכדי לעכלם כדי שתושג בהם התועלת....."
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2004 01:10 |
|
| |
Regarding Arik's question, that isn't it so that most of the Gedoilai Yisroal in the last few generations ware all products of the helter-skelter, Chaider, education system?
And if so isn't it proof that there is no need for the Maharal's reformation.
Well, I will ask in return a better question.
What about the Maha'ral himself. What was his education like? I don't think his childhood learning was in the matter that which he proposed, and that he started learning Talmud when he was 15.
The fact is that the gifted individuals are those who realize the flaws of their childhood education and yet, they are also the ones who manage to overcome the flaws and always be able to do well for themselves as productive Talmidai Chachomim.
However, noticing the flaw's of their education, they want to rectify it so that in the next generation the learning would be much more systematic and productive, not only for the gifted few but for the average heads as well.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2004 08:11 |
|
| |
איקה,
דברתי על שיטת הלימוד והבאתי דוגמאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2004 12:12 |
|
| |
לאשר
כתבת לאריק:
<"תלמיד חכם שהוא בור, זה תלמיד חכם?">
התשובה היא: לא.
<"כל שאינו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ (עבודה-פרנסה) אינו מן הישוב">
דבריך הם במשנה. הדף המדוייק הוא דף מב עמוד ב: "כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ, לא במהרה הוא חוטא, שנאמר: והחוט המשולש לא במהרה ינתק, וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ, אינו מן היישוב".
אך עדיין ייתכן שעם הארץ יהיה חסיד, כי הוא אינו יודע מהמשנה, (אבות פרק ב משנה ה): "הוא היה אומר: אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד".
לאריק.
שאלת את אשר:
<"ועדיין לא ענית לי על שאלתי, היכן צמחו המגן אברהם, הט"ז, הב"ח, המהרש"ל, החזו"א, האור שמח, המהרש"ם, ר' יצחק אלחנן (רשימה חלקית ביותר), בתלמודי תורה מסודרים ומאורגנים, או בחדרים עפשים?">
צדקת, בעבר היו גאונים שהיו רעבים ללחם, גאונים שלמדו בחדרים עפשים, גאונים שלמדו לאור הירח, כי לא היו להם נרות, (אל תדאג, אם לא היו "מספיק כאלה", אז ייצרו אותם מדפיסי סיפורי הגדולים, זה טוב בשביל הביאוגרפיה שלהם) אך "למדני" העתיד, לא ירעבו ללחם, ולא ילמדו בחדרים עפשים, ילכו לישיבות, וישמעו על ר' חיים, ר' משה או ר' יענקל (רשימה חלקית של), מובילי מצעד הגדולים של עולם הישיבות, מה אתה מציע לעשות? לסגור את הישיבות הקיימות? (איני חושב שתוכל לסגור את הישיבות, כל זמן שלא תפתור את בעיית התעסוקה, של ראשי הישיבות והר"מים, ובניהם ונושאי בנותיהם עד עולם), מה אתה מציע? לבנות חדרים עפשים, ולהרעיב את התלמידים, כדי ש"גדולי העתיד" יהיו כמו גדולי ה"דור שעבר"?.
המהר"ל מדבר על שיטת הלימוד של ה*רוב*, אחת הבעיות העיקריות בהן נתקל החינוך החרדי היום, היא העובדה, ש*מכל התלמידים* נדרשת אותה התוצאה, להיות "גדול", וכל מי שאינו מתאים ל"תפקיד", הוא נפל שאין לו תקנה, ולכן גם אין לו דורשים.אין ספק שכשם ש לא מתאים לרובם של הלומדים בישיבות, כדי שיצליחו בלימודיהם, הלימוד בחדר עפש, כך גם לא מתאימה להם שיטת הלימוד הקיימת, ואין אצלי ספק שאיקה צדקה כשכתבה: "המהר"ל מדבר על שיטת לימוד, ולא על התנאים בהם לומדים. יכול להיות "תלמיד חכם" שלומד על פי "הסדר הנכון", בדלות אמצעים בחדרים מעופשים לאור נרות, ויצמחו גדולי התורה שהזכרת. "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה", אך מה זה קשור לביקורת על שיטת הלימוד?.
אם ברצונך לקיים מצוות "חדש אסור מן התורה", קנה לך חמור, קום בבוקר ו"תעשה" עליו סיבוב, שהרי כך נהג אברהם אבינו, ומעשה אבות סימן לבנים, ואם אינך עושה זאת, מאחר וישנם כלי תעבורה יותר מתקדמים, א"כ למה תרצה שהתלמידים ילמדו בחדרים עפשים, ובשיטות לימוד שאינה מתאימות להם, רק מפני שהיא "שיטה מן העבר".
לסיום: סיפור שאתה בטח מכירו, בצורה זו או אחרת:
"...... אחד, (מלא את החסר) שנשאל לאחר פטירתו, בבית דין של מעלה, "עסקת בתורה"? השיב: כן, בטח ואס פאר א פראגע? (בטח, מה השאלה?), למדתי "רמב"ם"!, וכשנתבקש לתת "דוגמה" ללימודיו, הוא חזר על "חקירע" שלמד בהיותו בישיבה. אך לבית הדין של מעלה לא נראה ה"ווארט" שלו, ושלחו להביא כעד "מומחה" את ר' משה, (לא זה האמריקאי), כשנכנס היהודי כהה העור, לבוש בנ'לביה וחובש טורבן, ושאלוהו:לדעתו, האם דברי הבר מינן "מסתדרים" עם דברי הרמב"ם, והשיב לא! טען הבר מינן להגנתו: "ואס פארשטייט שוין א פרעינק אין רמב"ם?!" (מה כבר מבין "פרעינק" ברמב"ם?)
למקשן.
כתבת: <באיזו שיטת לימוד למד המהר"ל, בטח לא בשיטת הלימוד שעליה הוא ממליץ>
לאיש לא ידוע היכן למד, והוא אינו כותב על כך בספריו.
יש טוענים שהיה אוטודידקט, (לומד בעצמו, ולכן גם למד בקצב של עצמו), ואולי דוקא משום כך, כשראה את שיטת הלימוד המקובלת עבור "עמך" ותוצאותיה, חשבה לקלוקלת ודרש תיקון, במקום אחר מצאנו שהוא כותב, שאת הדברים שאותם הוא שולל, הוא חזה על בשרו: "האמת והאמונה, לא מהיותי מחזיק עצמי כי ראוי אני להוכיח, או שאומר כי הדברים שאומר ואדבר לא נמצאו בי, כי גם אני החלתי כמוהם ויותר מהם בתלמודי, ומפני זה ראיתי את חסרוני הגדול אשר נמצא בי. ולכן אלי ראוי להתאונן ולקונן על דבר זה ביותר"? (מספרו "דרך חיים" על אבות- פרק ו משנה ז), שהם כהמשך דבריך.
ברוך שכיוונת.
המהר"ל לא ניסה ליצור שיטת חינוך, כי הוא קיבל תקציב ממשלתי, הוא ראה את הפגם בעיניו, ורצה לתקנו, איני איש חינוך, ואיני יודע אם יש לקבל את שיטת החינוך של המהר"ל במלואה, אך אין ספק שמשהו רקוב בממלכת החינוך של הישיבות.
אני יודע.
היתי שם.
ואם בדברי המהר"ל עסקינן, אציין לדבריו על הרבנים בזמנו:
"ומגדלי בהמה דקה, ר"ל המגדלים תלמידים הקטנים והשפלים שאינם כדאי ולא הגיעו להוראה, להושיבם בראש או לתת להם שאר שררה על הצבור ומכל שכן לסמוך אותם בשם חכם ורב. *ודוקא בארץ ישראל ביותר*, באשר נמצאים שמה רבנים חשובים וגדולים, והוא מגדל בהמה דקה, בודאי בדבר זה המאורות לוקין. כי באמת הם שפלים הן בתורה הן במעשים, ונותן להם שררה, אשר לא נאה לכסיל כבוד, וידברו בני אדם על כל החכמים סרה. אבל בח"ל שאין שם חכמים כל כך, אין זה כולי האי פחיתות לאחרים, כי כמעט כמקום שאין איש הוא. ויותר מזה שאנשים כאלו שפלים ופחותים, רוצים להתגדל על כל ומשפילים אנשים גדולים וחכמים להראות גדולתם, היתפאר הגרזן על החוצב וגו'. באין ספק המאורות לוקין, עד שחכמי הדור אין נחשבין לכלום. ודבר זה נראה ונגלה לעינים, שבהמות דקות האלו מכלים ומשחיתים את כרם ה' צבאות. וקוצצי אילנות כמו שנאמר (קהלת י"ב) דברי חכמים כדרבנות וכמסמרות נטועים הם הנטיעות שנטעו ותקנו רבנן בגזירות ותקנות טובות שיהיו קבועות כמסמרות הללו, והבריות מקילים בהם לבלתי הזהר מכיון שאינם אלא מדרבנן. ובזה ודאי המאורות לוקין שאף חכמינו קדמונינו קדושי עליון ז"ל אין נחשבים לכלום בעיניהם, וכל אלו הדברים החוש יעיד עליהם והמפורסמות אין צריכות ראיה. ומפני כי על כל פנים המאמר הזה צריך ביאור, ואין קרוב אצלינו יותר מהביאור הזה, גם שהדברים נאמנים בעצמם, העליתים על הרשום בכתב אמת. ואין לך דבר חילול חכמים יותר בפרט לסמוך הקטנים בחכמה ומנין, שזהו מכבה אור התורה גם כן, וגורם ביותר להסרת התורה, כאשר כל אחד רוצה ליטול את השם, ומהנמנע שיהיו כל הלומדים תורתם אומנותם מצד עסקיהם ומשא ומתן שלהם, גם שמתוך כך אינם מכוונים מעשיהם כ"כ, ומאחר שכלם שוים בשם, יאמרו ההמונים אין גז"ש למחצה, וכולם אין בהם ממש". (דרשות המהר"ל - דרוש על התורה).
אין חדש תחת השמש!!!
|
|
|
|
|
|
