| נשלח ב-6/1/2004 16:47 |
 |
| |
מנע מנוחות טכנולוגית קידוש או חילול שבת?
עם כל הרעיונות היפים לנמק את הציווי 'לא תעשה מלאכה', יש לקחת בחשבון שהציווי נאמר בעידן טרום-טרום ההתפתחות הטכנולוגית התורמת דווקא לרעיון השביתה.
למה לא להניח שחכמי התלמוד היו דוקא אוסרים ללכת ברגל ולעשות שמיניות במקום שאפשר לנסוע, לטלפן, להשתמש במחשב וכו'?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 16:57 |
|
| |
בגדול אני חושב שיש להבין מה המצוה של השביתה בשבת , האם זה האיסור במלאכה או באמת שיש חובה לשבות כי הלא הליכה רגלית אינה נחשבת מלאכה כמו פעולה במחשב , שכן נחשבת מלאכה .
ולהיבט האפיקורסי אני חושב שאתה יכול לשאול
כנ"ל למה יש שעון שבת אם יש איסור מלאכה בשבת
ולמה יש תקנת פרוזבול , אם יש חובה לשמוט .
למה מוכרים חמץ אם יש חובת ביעור .
ועוד . [ היתר עיסקא ושאר מניפוליישען ]
אקי'צער פרט בוגי את שאלתך , ונמק
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 17:00 |
|
| |
עובדה היא כי כבר בחז"ל נאסרות מלאכות 'גרועות' ומאידך פעולות שדורשות מאמץ רב אינן נאסרות.
כך למשל, נאסרת הוצאה מרה"י לרה"ר ולו של דבר פעוט, ומותרת נשיאת משא כבד בתוך הבית.
דומני שיש בראשונים מי שתולים את פתיחת מסכת שבת דווקא במשנה של 'יציאות השבת' בכך שעורך המשנה רצה ללמדנו שלא המאמץ אוסר את הפעולה, ויש לכך אספקטים נוספים (מסורת, פעולה שאסורה עקב צביון היום - עובדין דחול, גזרות וכיו"ב).
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 18:09 |
|
| |
הרעיון לפיו השבת נועדה לשרת איזושהי מטרה סוציאלית, משפחתית או בריאותית, הוא קצת נאיבי, ומקורו בכל מיני יחצ"נים שטחיים של היהדות. מצוות השבת ניתנה כי ה' שבת ממלאכה, כן, אבל אל לנו ליפול, שוב, במלכודת של השוואתנו, בני תמותה שאינם בקיאים בחשבונותיו, אליו, כלומר אם הוא שבת מכל מלאכתו אז גם לנו מגיעה קצת נחת. לדידנו השבת היא מצווה, והאיסור ממלאכה, ודווקא הל"ט (מוכר ההגיון מאחוריהן), הוא חלק מהדיציפלינה של להיות יהודי שומר מצוות. ההגיון אינו שונה מזה של איסור אכילת גדי בחלב אמו, או לבישת שעטנז, ועוד ועוד.
שמירת השבת היא משום קדושתו של היום. קדושתו של היום היא מכוח שביתתו של ה' ממלאכה בו, אך לא מכוח שביתתו של האדם בו. ומכוח שמירת השבת המקודשת, מתקדשים ישראל לה' (אין לי הציטט המדוייק תחת ידי, צר לי).
(תוקנה שגיאת הקלדה.)
תוקן על ידי - חבצל_ת - 06/01/2004 18:32:17
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 18:49 |
|
| |
חבצלת, בוגי לא טען שהשבת נועדה לשרת מטרה חברתית, בריאותית או משפחתית; הוא טען שהגדרותיו של מושג השביתה ממלאכה משתנות עם התפתחות הטכנולוגיה.
יש יסוד מקראי מסויים גם להנחה שהשבת משרתת גם תכלית חברתית: למשל, "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר" (שמות כ"ג - אין הכרח לפרש פסוק זה כטעם תכליתי, אך בהחלט ניתן לפרש כך). טעמים אחרים שהתורה מביאה הם, אכן, שבת בראשית ואף יציאת מצרים.
בכל אופן, בוגי, בניגוד לדעתך, אני סבור שאכן דווקא מניעת השימוש באמצעי הטכנולוגיה היא זו המאפשרת לשמור על השבת כיום של שביתה ומנוחה. לו יכולנו להשתמש במחשב, לצפות בטלביזיה, לדבר בטלפון, לנסוע וכו' וכו' כי אז לא היה עוד הבדל בין השבת לבין יום רגיל (וכי לא זה מה שאני עושה בעבודה - יושב מול המחשב?). מערכת האיסורים, גם אם היא נראית לעתים כמכבידה, מאלצת אותי לעזוב את עיסוקי הרגילים ולבלות את היום בחברת משפחתי, וההתנתקות מאפשרת לי לנצל את היום הזה לדברים שבמהלך השבוע אינני מגיע אליהם - למשל לימוד.
אגב, דומני שגדולי הדור מודעים היטב לחשיבות ההתנתקות מהטכנולוגיה לשמירת אופיה השבתי של השבת, וזוהי הסיבה האמיתית לכך שאיש מהם לא חשב ברצינות על האפשרות להתיר שימוש בחשמל בשבת אלא להיפך - הם חיפשו דרכים לאסור, קצתן דרכים הנראות להדיוט כמוני כתמוהות במקצת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 19:02 |
|
| |
לא עלה על דעתי לייחס לבוגי את ההתייחסות הנאיבית לשבת כמו שתיארתי, אני מצטערת ומתנצלת אם זה לא היה נהיר, ייחסתי אותה ליחצ"ני היהדות, כמו שכתבתי, ולא נראה לי שבוגי הוא אחד מהם...
גם מנוחת השור והחמור וכו', כפי שאתה מתאר, גו"ג, אינם סותרים את שאמרתי, כלומר אם יש מטרה סוציאלית היא אינה לגבינו ולרווחתנו אנו אלא לגבי המקיפים אותנו, השור והחמור, האמה והגר, חובתנו לאפשר להם את המנוחה, וזוהי אף מצווה. זה לא אותו דבר כמו מטרה לגבי עצמנו, אנו איננו מצווים על המנוחה, אלא על שמירת השבת, כמעט אקטיבית, אם תרצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2004 01:36 |
|
| |
גו"ג,
עשית למלאכות הטכנולוגיות "דרבנן"!
כבר דובר שרעיון השבת הוא היותו יום מוכן ולא מכין [ותכליתו להכיר במכין הראשי].
מצד זה כל שנחשב יצירה הוא בכלל מלאכה וכל שנחשב צריכה [דרך החיים] לא נחשב מלאכה. לכן מעיקה"ד הכל פתוח, דהיינו:
א. שעל כל הנקל שבטכנולוגיה היצירה הכה חשובה מאפילה על היבט הצריכה המיידית [כך נובע מנימוקי החזו"א שהובאו והובעו באשכולות אחרים],
ב. כדברי בוגי שהיבט הצריכה גובר על היבט היצירה ואם תוגבל הצריכה כדרך חול המועד, זה לא יפגע אלא יתמוך ברעיון השבת,
ג. שגם אם כן, יש להגביל מדרבנן לגמרי!
כל זה מעיקר הדין בדרך לימוד הסוגיא, אך למעשה, אין לנו אלא ההלכה הרווחת!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2004 09:21 |
|
| |
וטו,
לא התכוונתי שהמלאכות הטכנולוגיות הן "דרבנן", כי אם שכאשר עלה הנושא של חשמל, למשל, על שולחנם של חכמים הם חיפשו נמרצות אחר דרכים להכניס אותו לתוך תחומה של "דאורייתא" - ולא תמיד הדרכים האלה משכנעות אותי.
|
|
|
|
|
