מנחות קד - דבר מוסר מהדף היומי

אמר ר' יצחק: מפני מה נשתנית מנחה שנאמר בה נפש? אמר הקדוש ברוך הוא: מי דרכו להביא מנחה? עני, מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו לפני. א"ר יצחק: מה נשתנית מנחה שנאמר בה חמשה מיני טיגון הללו? משל למלך בשר ודם שעשה לו אוהבו סעודה ויודע בו שהוא עני, אמר לו: עשה לי מן חמשה מיני טיגון כדי שאהנה ממך. (פרוייקט השו"ת).

שלושה סוגי קרבנות הם במקדש: קרבן בהמה, קרבן עוף וקרבן קמח. העשיר מביא קרבן בהמה, הבינוני מביא קרבן עוף, והעני מביא קרבן מנחה, שחסה תורה על ממונם של ישראל.

צא וראה כמה שבחים נאמרו בקרבן מנחה. לא נאמר לשון "נפש כי תקריב" בקרבנות נדבה אלא בקרבן של מנחה. מדוע? לפי שהעני הזה אין לו כסף לקרבן, וכיון שקנה את הנדרש לקרבן מנחה, שילם יחסית לרכושו יותר ממה שנתן העשיר לקרבן בהמה שלו. והרי זה כאילו הקריב נפשו לפני ה'.

ועוד שבח מצאנו בקרבן מנחה, שניתן להכינו בחמש צורות שונות של טיגון. מדוע? משל משלו חכמים: למה דבר הדומה, למי שבא לארח את המלך, ואין לו במה לעשות לו סעודה כמנהג העשירים. אמר לו המלך כדי להפיס דעתו: צא ועשה לי ממה שאתה אוכל בחמשה מיני טיגון כדי לגוון. אף כאן אמרה תורה לעני שיכול לבחור בכל מיני טיגון למנחה כדי שירגיש שנותן מן המובחר שבידו.

ולפי דרכנו למדנו, שאין הקב"ה בא בטרוניה אל בריותיו, וכל מה שאדם עושה לפי כוחו חשוב לפניו, אחד הדל ואחד העשיר ובלבד שיכוון ליבו לשמים.

***

ולפי דרכנו נוסיף עוד. כולנו דלים לפני ה', ואלקינו אין לו צורך בקרבנות, ולא ניתנו קרבנות אלא כדי לספק אפשרות לאדם להרגיש שהוא נותן לה' משלו. וכדי שלא ירגיש הדל שהוא נותן פחות מכולם, ניתנה לו אפשרות להוסיף ולבחור מבין אפשרויות רבות ושונות של הגשת הקרבן שלו, אפילו יותר ממה שניתן לעשיר.

ואף חכמים היו רגישים לכך, והבליטו את הנושא הזה, כי אלקינו אוהב את העניים ואת הגרים ואת חסרי היכולת, ואף האדם צריך לילך בדרכיו, ולקרב את מי שאין לו.

ואף את עצמו צריך האדם לדעת לקרב, ולדעת שאם כל מה שביכולתו לעשות הוא בגדר של קרבן מנחה, אל יזלזל בעצמו חלילה, אלא יעשה לפי מה שהוא יכול באותה שעה, ודרכים רבות פתוחות בפניו כדי להתעלות.
ואין הדברים אמורים בקרבן או בתפילה, אלא בכל המצוות כולן, ובכל אורחות חיינו כולן, שבכל פרט ורגע אדם יכול להתעלות ולהתקדש, שנאמר "בכל דרכיך דעהו".

סוף דבר, כפי ששקדה תורה לתת חמישה מיני טיגון לפני העני, כך הקב"ה פותח דרכים רבות להתעלות ולהתקדשות, ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו