| נשלח ב-30/1/2004 12:53 |
 |
| |
איך הקריב הבל??
איך הקריב הבל בעוד שאכילת בשר היתה אסורה? זה לא מוסרי אז, לא? מה הפשט?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2004 13:37 |
|
| |
שאלתך נידונה כמדומה אצל המפרשים.
מקובל בידינו שגם אם אכילת בשר נאסרה לאדם, היא לא נאסרה להקריב לגבוה (=לאלקים).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2004 13:56 |
|
| |
אבל א"כ מה המשמעות של הקורבן? אם לאדם אין מה לעשות עם בשר מה המשמעות של הקרבתו לה'? הרי חז"ל דימו המבח לגרון לגבי נסכים וברור שיש תחושת נתינה של דורון לאדם כך לה' אך אם לא שייך לתת לאדם אז אין תחושת דורון
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2004 13:57 |
|
| |
ישרן
עוררת שאלה שלא חשבתי עליה.
אנו זקוקים לוטו בעל הסברות!
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2004 13:58 |
|
| |
סוגיה זו מזכירה לי "מדרש צמחוני", ששמעתי פעם מידיד:
כאשר קיבל א-להים את מנחתו של הבל, הבין קין כי הוא מעדיף כנראה קרבן "בשרי" על פני קרבן "צמחוני", והקריב למענו את הבשר "המשובח" ביותר שהכיר - את הבל אחיו...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2004 14:09 |
|
| |
אמשלום
נו ,סיפור קין והבל הוא כבר מקור בלתי נדלה למדרשים אנטי צמחוניים .
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2004 14:14 |
|
| |
גם חולה סכרת נהנה בנתינת סוכריה לחבירו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2004 14:21 |
|
| |
ישרן היקר
נדמה כי קושייתך נובעת מהנחת יסוד כי הקרבן עיקרו בשר, וזה אינו כי אם קרבן מבטא את שייכות החיים לד'. זו לא מתנת בשר, אלא שיוך חיים, ומכאן שאין כל הגיון לקשור את הקרבן בכך שיהיה מותנה בהיותו מותר לאדם. גם נוח הקריב לפני היתר האכילה.
ובקצרה, כדי להניח את הנחתך, יש להניח עוד כמה דברים שאינם מבוארים. הנחות היסוד שלך מעניינות, אך כפי הנראה בתורה ובפרט לאור פירוש רמב"ן ורמב"ם בקרבנות, שהקרבן מסמל את מסיקת החיים לד', הקושיה מיושבת.
שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2004 14:54 |
|
| |
ישרן
אל תשכח שפרשת הבל נאמרה אחרי שכבר אכלו בשר 
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2004 15:33 |
|
| |
ה' ישמור מדעות כאלו האם הוא לא הקריב באמת? ***.ויהוסף -למה למסוק אותם לה'? תן להם לחיות! הרעיון שאתה מציע מוזר והפשוט שקרבן זו תקרובת מקרבת האדם לה'. וכן בחז"ל לא זוכר היכן על המזבח שהוא כאכילה ושתיה.שולחן גבוה.וכו'.
תוקן על ידי - ישרן - 30/01/2004 15:37:41
***
תיקון לשוני
תוקן על ידי - ווטו1 - 30/01/2004 15:39:11
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2004 15:45 |
|
| |
ישרן,
ברוך הבא!
הרעיון שמציע יהוסף מובע ברמב"ן וכבר התבאר באשכול עתיק על "קרבנות: חייבים מחלוקת" שגם הרמב"ם יודה לרעיון.
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=278747
גם באשכול הבנות בקרבנות בו כתבת לאחרונה נידון הענין. סלח לי על הקיצור אך השבת ממשמשת!
תיקנתי את הערתך לבוגי אם כי איני מסכים שיש צורך לפרש שמעשה הבל משל הוא, אך מצאנו גישה זו בחז"ל ובראשונים ולכן לא ניתן לשלול במחי יד. גם לו היו דבריו שליליים לגמרי הייתי מוחקם אבל הערה מהסוג שנכתבה אינה ראויה לפורום!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2004 16:32 |
|
| |
גם משל צריך להיות מתאים למציאות.א"כ שארי ליה מאריה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2004 23:14 |
|
| |
ישרן ,
ומה מרחיק את האדם מהקב"ה ?
שיצטרך להתקרב אליו ?
להבנתי :
היותו יצור בעל חיות עצמאית , ולכן ע"י מסירת החיים חזרה לה' נוצר קירוב . (לפחות מצד התאוריה , וידוע שהדברים הללו שנוים במחלוקת.)
הקרבן מדמה את הפעולה הזו . אם כי אפשר להשיגה
ונראה שביתר שלימות , ע"י תשובה , תפילה , צדקה , וכו'.
ומכ"מ דומני שלקרבן יש את משמעותו היחודית , בשל יציאתו וחריגתו מה"סובייקט" האנושי , אל מציאות מוחשית וממילא מוחלטת יותר (אם אפשר לקרוא לזה כך).
שבוע טוב .
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2004 03:47 |
|
| |
עינו ערכין יב ע"א "אכילה ושתיה" קרבני לחמי, מנחות כ ע"א. אולי יש לחלק בין זריקה לאימורין.וצ"ע אם היתה זריקה כלל.
אל תצל מפי דבר אמת
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2004 06:19 |
|
| |
אי"צ,
בנוסף ובהרחבה לדבריך -
גם תפילה, תשובה וצדקה הם סוג של קרבן: של זמני היקר, של האגו שלי, של כספי וכו'...
ואני מסכימה איתך מאוד לגבי היכולת והצורך להסתכל אל מחוץ לעצמי (לסובייקט) בעבודת ה'.
מי ייתן ונצליח...
שבוע טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2004 10:29 |
|
| |
כל עניין הקורבנות זה לא מובן לנו שאנו רחוקים. ואנו רחוקים מההבנה אז מה הטעם לשאול על הבל דווקא?
|
|
|
|
|
