ישרן
אכן -
לא הייתי אומר שהחטא הוא תנאי לשלימות, אך הוא תנאי למהות האדם כאדם.
אם הכל היה ברור בידע האדם, הכל היה עובד מכנית, ולא היה משמעות לאדם כאינדבידואל. המשמעות של אדם, היא יכולת המיקוד המשתנה, וממילא החשיבות המשתנה בעקבות המיקוד, ואבאר כוונתי.
אילו הכל היה ברור, לא היה לאדם אפשרות וסיבה לעשות אחרת ממה שברור לו, וממילא שהכל היה נעשה אוטומטי כראויי על פי הברור.
המושג צלם אלוקים, מורה על תפיסה מניטורית אלוקית, כלומר האדם יכול להיעמד מול השלימות האלוקית, ולהיות כצלם המצלם, אך כושר המיקוד שלו מוגבל ומכאן מהותו כאדם, השוקל את העדיפות בין מושאי המחשבה והידע.
ושוב לשאלתך, החטא הור תוצר של מהות האדם כאדם, שממהות זו נובע שאופן התנהגות האדם להתקדם, ולאט לאט לתפוס את התמונה באופן כללי ובסיסי. אילו הכל היה מסודר מראש אין לך אדם.
אין בחטא סתירה לשלימות האדם, באשר אין אדם בארץ אשר לא יחטא, דהיינו לא ייתכן מצב שהאדם לא יהיה זמין לחטא.
יש אנשים שחז"ל טוענים שלא חטאו, איני חושב שהכוונה שכל מעשיהם היו על דרך האוטופיה, אלא שיחסית למצבם, לא היה נחשב להם לחטא. וכמו ילד הניגש לרב חשוב ומבקש ממנו לעזור לרכוס את מכנסיו, אין כאן חטא בעצם, למרות שלפי התאמה האובייקטיבית לא ראוי שרב חשוב יהא זה הרוכס כפתורי ילדים.
בקצרה: החטא תוצר טבעי של האדם כמהותו, ומכאן שאין החטא סתירה הכרחית למהותו, וממילא אף לא לשלימותו המציאותי.
 |
|
|
