| נשלח ב-3/3/2004 18:02 |
 |
| |
4 שאלות בעניין מנהגי החסידים
לעיתים די תכופות נשמעות טענות ומענות לגבי מנהגים שונים אצל החסידים.
אני מעלה כאן 4 מנהגים שאותי הם מעניינים באמת.ואודה מכל הלב למי שירחיב בחכמתו על שורשי הדברים והשפעתן וכו..
1-מנהג הלבוש החסידי.האם באמת הוא לבוש הגויים איכרים רוסיים? ואם כן מדוע הם אינם משנים לבושם ללבוש היותר קרוב ללבוש יהודי שהיה נהוג בזמן חז"ל.כמו שכתב הרשב"ץ בתשובותיו כי הלבוש של הספרדים הוא הלבוש שהיה בזמן חז"ל.(בערך)ולבוש ערי אדום שונה ממנו.
2-נוסח ספרד של החסידים-הרי ידוע שאינו באמת נוסח ספרדי המקובל אצל הספרדים מדורי דורות.ואם כוונתם לנוסח האר"י הרי יש לעשות כפי סידור האר"י כפי שהעביר לתלמידו מהרח"ו ולא כפי נוסחת החסידים.אם כן מדוע אינם מתפללים כנוסח עדות המזרח?
3-עניין עשיית קרחת לנשים הנהוג ביניהם.מה מקורו? האם באמת אבותינו הראשונים נהגו לגלח שערות נשותיהם? האם כך נהגו חז"ל ?
4 הגיית הניקוד אצל החסידים.מה מקורה והאם ברור שלא כך נהגו הנקודות ע"י הראשונים.ואם כן מדוע אינם חוזרים לניקוד הקרוב יותר לאמת?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2004 18:19 |
|
| |
בלי להיכנס לגופם של הדברים שיש לי הרבה מה לומר, הרי ג' השאלות מתוך ד' אינן קשורות לחסידים אלא לאשכנזים. ולמען כבודה של החסידות אגיב
1)הלבוש הוא הלבוש האשכנזי, רק שהליטאים קצת התעדכנו, אבל בעיקרם לובשים התלבושת המערבית.
2)קרחת הינה מנהג הונגארי גאליציאני שנהגו כך גם אשכנזים תלמידי חתם סופר. אך גם נהגו כך בליטא וברוסיה, הדבר מוזכר אצל החת"ס, ר' שלמה קלוגר, גם הנצי"ב מזכירו.
3)המבטא הוא מבטא פולני/גאליציאני, ובטוחני שמתנגדים מוהבקים בלובלין בקראקא ובוורשא דיברו במבטא זה.
רק הנוסח הינו נוסח חסידי. אבל בירור הנוסח אר"י מצריך בירור רב, ואם איני טועה כבר כתבתי פעם על כך בפורום זה.
תוקן על ידי - מסתברא - 03/03/2004 18:22:48
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2004 18:22 |
|
| |
1-מנהג הלבוש החסידי.האם באמת הוא לבוש הגויים איכרים רוסיים?
הלבוש החסידי דומה יותר ללבוש היהודי המסורתי באירופה לפני שהתחילה תנועת ההשכלה, והא ראיה שבירושלים הפרושים לובשים לבוש מאוד דומה לחסידים. ההתקדשות שלו נבעה כנראה מפני הרצון של השלטונות לחייבם לשנות את הלבוש.
2-נוסח ספרד של החסידים-הרי ידוע שאינו באמת נוסח ספרדי המקובל אצל הספרדים מדורי דורות.ואם כוונתם לנוסח האר"י הרי יש לעשות כפי סידור האר"י כפי שהעביר לתלמידו מהרח"ו ולא כפי נוסחת החסידים.אם כן מדוע אינם מתפללים כנוסח עדות המזרח?
נוסח החסידים הוא לא אחיד, אולם אם ברצונך לראות הסבר שיטתי לעקרונותיו, ניתן לעיין בחמש מאמרות לאדמו"ר ממונקאטש, מאמר נוסח התפילה. נוסחו של האדמו"ר דומה יותר לנוסח אשכנז.
3-עניין עשיית קרחת לנשים הנהוג ביניהם.מה מקורו? האם באמת אבותינו הראשונים נהגו לגלח שערות נשותיהם? האם כך נהגו חז"ל ?
אבותינו לא נהגו בכך, אבל זה היה מנהג מקובל בכמה מקומות במזרח אירופה ולאו דווקא אצל חסידים.
4 הגיית הניקוד אצל החסידים.מה מקורה והאם ברור שלא כך נהגו הנקודות ע"י הראשונים.ואם כן מדוע אינם חוזרים לניקוד הקרוב יותר לאמת?
גם כאן, ההגייה של שורוק כחיריק נמצאת גם אצל ההונגרים מבית מדרשו של החת"ם סופר. ככלל קשה לנו לומר מהי ההגייה המקורית, ויש רגלים לדבר שבבבל בתקופת הגאונים הגו את הקמץ כחולם שלנו ובא"י ההגיה היתה הברה ספרדית. יש גם ראיות שבימי רש"י לא התפללו באשכנז במה שאנו קוראים הברה אשכנזית. גם ההברה האשכנזית המקובלת כוללת דברים שצ"ע למשל תוספת העיצור יוד אחרי חולם וצירה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2004 18:52 |
|
| |
אני מאד מודה לכם.אם כי הדברים באו באופן מאד כללי.ולמען האמת עדיין השאלות אינן מיושבות בעיני.אם זה ברור כי מנהגים אלו הם מחודשים כמו תגלחת ראשי הנשים.הביגוד (אריק-לפי כמה ציורים ישנים של חכמי ישראל מלפני תנועת ההשכלה באירופה.קשה להניח שזה היה הלבוש.אבל ייתכן שבמערב אירופה זה שונה) וכן לגבי נוסח התפילה.אין לי את ספר חמשה מאמרות.אם אפשר לתת טיעונים פשוטים ואמיתיים.לא לגבי מה ההיתר לשנות הנוסח.אלא מדוע לא לנוסח עדות המזרח.? תמוה בעיני לקרוא לנוסח הזה "נוסח ספרד" כשאף ספרדי מעולם לא שמע עליו.מה הבעיה ללכת ולברר אצל מקבלי הנוסח מהאריז"ל את נוסחתו.או לחלופין להתפלל בנוסח הספרדים?
מימוני היקר-אם לא הייתי מכיר בך שהינך עניו.הייתי משוכנע שהינך מתלוצץ עלי."להעשיר" את מי בדיוק?האמן לי שאין בכיסי מטבע אחד שיש בו צורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2004 19:46 |
|
| |
מוטי,
ומי אמר שתנועת החסידות לא באה לחדש?
מובא, נדמה לי בשם ר' נחמן מקוסוב, שדרש אל תפנו אל האובות, אל תפנו אל האבות (בקמץ), וכן מסופר עליו שפעם היה בבית כנסת ועבר לפני התיבה בנוסח ספרד וחברו עליו כל הקהילה שאין זה מנהג אבותיהם וענה להם מי יאמר שאבותיהם בגן עדן.
באותו דור היו עוד חידושים, גם הגר"א חדש לא מעט נגד המנהגים המקובלים.
לגבי הלבוש - הלבוש החסיד הוא כנראה הלבוש של הרוסי/הפולני של אותה תקופה.
עיין במאמרו של מאיר מדן http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/tfilat-2.htm שמתיחס שם למאמרו של האדמו"ר ממונקאטש
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2004 20:05 |
|
| |
אריק-שוב תודה
האימרה המיוחסת לצדיק הנ"ל קשה לי להאמין לה.ואדרבה נמצא בהיפך מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דאבו"ת.וזו מליצה שגורה להוראה ללכת בדרך אבותינו.אלא אם כן נניח שדיבר אל "אבות" עמי הארצות וכיוצ"ב.
כמדומה שיש הבדל בין לבוא ו"לחדש" לעומת לשנות.בכל העינינים שציינתי כמו נוסח תפילה .דקדוק.לבוש.ותגלחת הראש לנשים.דומני שיש בזה איסור לשנות.
קראתי את המאמר שציינת.ולא מצאתי בו תשובה.רק חיזוק להנחתי כי נוסח ספרד אכן לא כספרדים ולא כאשכנזים.ואם היו מודעים לכך מייסדי הנוסח ההוא.מדוע אינם מתפללים בנוסח עדות המזרח.?שהרי זה הוא נוסח האר"י המקובל בידם מבית מדרשו של מהרח"ו ומקובלי בית אל? והרי הם יודעים שיצאו מנוסח אשכנז הקדום ולכלל נוסח ספרד לא באו.
הלבוש-אם החסידות כפי שהבנתי דוגלת בשמירת המסורת עד קצה האחרון.מדוע לא יישמרו גם את מסורת הלבוש? אם ברור להם שזהו לבוש גויים?
ואיזה עניין יש בלגלח שער ראש האישה? הרי אם לא היה יוצא מפי חכמי ישראל הייתי מייחסו לאלימים שבגברים המתעללים בנשותיהם.אם כן מה ראו על ככה? והאם לא כדאי למנוע מנהג זה.אם ידענו שאינו מזמן חז"ל ואינו קדום.ולא פשט בכל הארצות.הרי מנהגים שכאלו הגובלים לדעתי באיסור של בן אדם לחבירו.ראוי להכחיד זכרם.לא?
וכנ"ל לגבי הדקדוק-אינני שואל לגבי היכן נהגו .אלא עיקר תמיהתי היא.כיון שידוע שזהו טעות.והצדיק מבקש האמת בכל כוחו.מדוע אינם חוקרים על ההגיה הנכונה ביותר האפשרית וחוזרים אל דרך אבותינו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2004 23:59 |
|
| |
MOTI7777
I've heard of various sources for the custom of shaving women's heads. Some attribute it to the וועד ארבע ארצות , others to the חתם סופר, although, it appears that in the times of the חתם סופר, this custom was already well entrenched among a majority of Eastern European Jews, and it was accepted as part of the tradition. But one thing is certain; it was NOT an original Chasidic custom.
There is no doubt that this custom is of the most degrading to women. However, as with many other Chasidic customs, such as the dress-code and others, early Chasidim had the same customs as their non-Chassidic brethren, except for the few changes they introduced early-on in the areas of Shchita, wool attire, and the liturgy. Many more were added later, but that is not the topic being discussed here.
What is unique about Chasidim is their non-compromising adherence to custom, even to such customs that hold little merit, or have little connection to Judaism. This can be viewed in the context of Chassidims' idolizing of their spiritual leadership and their previous generations. For example if the Rebbe wore a Shtreimel, regardless that the reason for it was the Russian aristocracy's affinity for it, then the Chasidim will wear one as well. The same is true for other Chasidic garb, such as breeches, long black coats, and felt hats. Chasidic music and food fall in the same category as well.
Of course, the insistence on women shaving their head was not a local gentile custom; it was entirely Jewish in its origin. It was dropped, either by an edict from the Czar, or by communities doing away with some of the more primitive aspects of the faith, such as the whipping post or the pillory, once fixtures of Jewish communal life (which incidentally were employed by the Mitnagdim in their fight against Chassidim). Chassidim, however, with their zealous adherence to custom and tradition, retained many of the original customs even long after they were dropped.
What's noteworthy is that the Litvishe community, which was in the past more open to the process of modernization, is nowadays acting as another version of Chasidism. It appears that after WWII, they became stuck in the same world, and even adopted many of the Chassidic customs. But happily for their womenfolk (and men as well), this primitive Chasidic vestige of hair shaving was not adopted, yet.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2004 08:33 |
|
| |
מוטי,
הנחת היסוד שלך היא שצריך לשאוף לאמת מקורית, כגון בלבוש לחזור ללבוש הבדואי. הנחת היסוד החסידית טוענת שאיננו שואפים למצוא את האמת כי ממילא איננו מסוגלים להשיג אותה ובוודאי שלא נסמוך על המחקרים, ולכן לא נותר לנו אלא להשאר במנהגי אבותינו שראינו במו עינינו.
לחסידות קרה מה שקרה להרבה מהפכנים, הם יסדו חברה יותר שמרנית מזו שהם יצאו נגדה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2004 11:04 |
|
| |
לאריק.
<"והא ראיה שבירושלים הפרושים לובשים לבוש מאוד דומה לחסידים. ההתקדשות שלו נבעה כנראה מפני הרצון של השלטונות לחייבם לשנות את הלבוש">
היהדות לא החלה אתמול ולא תגמר מחר. אבר חי משתנה ומתפתח, אם תעיין בתמונות מימים עברו, תמצא חסידים לבושים כאפנדים, בג'לבייה ושברייה תקועה בחגורם.
אין ספק שהלבוש היהודי "של שבת", תמיד היה מה שהיה הלבוש ה*מקומי* המכובד, של אותו היום או של פעם, (לבוש מהמודה הישנה, אפשר להשיג יותר בזול), וכל המנסה לתת טעמים "קבליים" ללבושים יהודיים של "פעם", (כגון שאדמו"רים לבשו בגדי קטיפה- "סמוט" בלע"ז, משום שהוא ראש התיבות של "סור מרע ועשה טוב", אינו אלא חסיד שוטה.
לבוש החסידים אינו לבוש חסידי, אלא לבוש שהחסידים לובשים.
חסידי גור חובשים "ספודיק", לא מפני שקר להם, ומכניסים את מכנסיהם לתוך הגרביים, לא כדי שאם יהיה להם חור בכיס ויפול להם דבר ממנו, הוא לא יפול על הרצפה, אלא יתקע בגרביים.
חסידי חב"ד של היום אינם לובשים "סירטוק", כי אותו לבשו חסידי האדמו"ר הזקן.
ה"ראסי יעסיבעס" של היום, אינם לובשים "פראק", כי הוא היה האיצטלא דרבנן, של ראשי הישיבות בימי הגאונים, או אף של ראשי הישיבות של הדור הקודם.
חסיד חב"ד לובש סירטוק, כי הם מדים, חסיד גור לובש את מה שהוא לובש, כי כך לבוש חסיד גור, ראש ישיבה לובש פראק, כי כך לבוש ראש ישיבה של היום.
רק יהודי מצרים לא שינו את לבושם.
סיפרה לי מנהלת בית ספר לבנות, בעל נטיות "סטמראיות", שהמורות מספרות לתלמידותיהן לפני פסח, שהיהודים ניצלו משעבוד מצרים, מפני שלא שינו שמם, לשונם ולבושם.
שמם=יואליש.
לשונם=אידיש.
לבושם=בעקישע ושטריימל.
*********
על גילוח שערות הנשים:
האם ייתכן שגילוח הנשים החל בגלל תנאי העוני בעיירות אירופה?
אם עוני ולכלוך הולכים ביחד, יד ביד.
אין ספק, שכינים, שערות ארוכות וכיסוי ראש, הולכים ביחד, ראש בראש.
יותר זול לגלח את השערות, מאשר לקנות ליטר נפט.
***
התשב"ץ (ח"ג סי' קצא), כותב, שעשה מעשה לקנוס אשה חשודה בזנות, שתגלח שער ראשה.
הפרטיזנים היו מגלחים את שיער הנשים שהיו "מתידדות" עם חיילים גרמניים.
ההונגרים היו מגלחים את שער נשותיהם.
למה?
***
דבר בעתו מה טוב.
קשר בין גילוח שער האשה והפורים הבעל"ט:
"ע"ז אני קורא *ויספר המן לזרש אשתו*, שאסור ליהודי לספר אשתו בגלוח, וז"פ". (משו"ת שואל ומשיב מהדורה א ח"א סימן סה).
לליטאים יש את "שמועות החזון איש", להונגרים יש את החת"ם סופר, וכולם יודעים, שהוא ציווה לנשים לגלח שיער ראשן.
החתם סופר למשל, הזהיר בצוואתו (חוט המשולש, תולדות החתם סופר, רבי עקיבא איגר, והכתב סופר, ירושלים תשלח, עמ' קנד זכרון למשה (תרחץ), עמ' 44:
"בנותי וכלותי ... וגם בפאה נכרית אני אוסרכם באיסור גמור...". אולם לא ציוה על אחרות, ולא ציווה לגלח שיער ראשן,
בתשובתו (חלק א (או"ח) סימן לו) כתב החתם סופר:
"ראיתי לבאר כאן דיני שער באשה... הכלל היוצא כל שום שער בשום מקום בראש ופדחת בנשואה אפילו בחדרה ערוה היא אם לא שיש לה מטפחת בראשה ובשוק וחצר של רבים גם כובע",
ואין שם כל זכר לגילוח.
בהערה לדרשות החתם סופר, דרוש לשבת הגדול שנת תקצד (דרשות ח"ב, עמ' רנב, טור ב), מובאים דברי הלב העברי בפירושו על צוואת החתם סופר, הכותב "סיפר לי גדול אחד יצ"וּ שפעם דרש רבנו והוכיח בתוחכתו על עוון גילוי שער בנשים, ואמר בתוך הדרשה "אני מבטיח לכל אשה אשר מגלה שערות ראשה, לא יצא ממנה זרע הגון...".
גם הוא לא הזכיר גילוח.
השדי חמד, (כללים ל, כלל קטז בד"ה ובכלל, כIתב, "שמעתי שיש *כמה* נשים שמגלחות שער ראשן בתער... ומה שכתב ששמע שיש נשים מגלחות,... וכמדומה לי גם כן ששמעתי אז שטעמן משום חשש בהטבילה,... וכן נראה ממה שכתוב בספר לב העברי, שהגאון חתם סופר ציווה להממונות על המקוה שאם תבוא אשה בעלת שיער לטבילה שתתן על ראשה סבכה...".
איני מבין מה ראיה יש מכאן שהיו מגלחות, הרי ייתכן שלאותם הנשים היו שערות ארוכות.
בשו"ת אגרות משה חלק אה"ע ד' סימן ק ד"ה ומכיון שמנהג, הוא מסביר שהדבר אינו הלכה אלא מנהג, ובלשונו, "אבל המנהג לגלח השערות דנשואות שכו"ע ידעי דליכא שום איסור מדינא, אלא היה זה במקומות ההם למיגדר מלתא שלא יבואו לילך פרועי ראש". וראה שו"ת אגרות משה חלק אה"ע א' סימן נט, "ולכן גם בעובדא זו כיון שניסת לבעל שמנהג מקומו הוא שאין הנשים מגלחות שערותיהן רשאה לנהוג כמנהגי מקום בעלה שלא לגלח. וממילא אם הבעל מקפיד ואינו רוצה שתגלח אסור לה לגלח דמחוייבת לעשות רצון בעלה בדבר שמקפיד. ומפורש בנזיר דף כ"ח שדרך אנשים להקפיד שלא יגלחו הנשים את שערותיהן".
********
למיימוני.
רציתי להביא את דברי הרב עובדיה יוסף הדן בשו"ת יביע אומר חלק ד-יו"ד סימן א, בגילוח שער האשה, אך נמנעתי מלהביאו, מפני שלא רציתי להשבית את שמחתך, ע"י שאשבית את שמחתו של אותו "ירא שמים ובקיא מופלא, תלמיד חכם המתמצא ברזי הסוד".
לכבודו אציין לשערי הלכה ומנהג (ליובאוויטש), חלק ד עמ' קמא סימן מט, במכתב מסיון תשל"ח:
"כתוב מגדול אחד פוסק שאין לאשה לגזוז שער ראשה לגמרי, ושיש בזה איסור משום ניוול".
אך בשערי הלכה ומנהג, עמ' קמד, במכתב מיום י"ד אדר תשיח, הוא כתב:
"... משא"כ בלבישת שייטל, הרי א"א להסיר השייטל כשנמצאים במסיבה וכיו"ב, *ובפרט שכותב שתגלח השערות ושניהם מסכימים ע"ז הרי זוהי הדרך היותר נכונה*...".
האם הדרך הנכונה היא לגלח, ושלא לגלח היא רק דעת גדול אחד?
וצ"ע אם "רצון האשה" הוא למעליותא בלבד או לעיכובא, כדברי האג"מ בתשובתו שו"ת אגרות משה חלק אה"ע א' סימן נט, "וממילא אם הבעל מקפיד ואינו רוצה שתגלח אסור לה לגלח דמחוייבת לעשות רצון בעלה בדבר שמקפיד".
*******
לחוזר בתשובה.
אהלן.
ברוכים החוזרים, וברוכים הנמצאים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2004 12:58 |
|
| |
השאלה נמחקה עקב גסות הרוח.
לא כל שאלה ראויה להישאל, ובוודאי לא בצורה זו.
אזהרה רשמית:
כתיבה חוזרת בסגנון זה תביא לחסימת הכותב/ת!
תוקן על ידי - מיימוני - 04/03/2004 13:20:25
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2004 08:22 |
|
| |
למוטי.
דברי על ה"זוהמא" נאמרו בבדיחות הדעת, אם הזוהמא היא סיבת הגילוח, היה צריך גם לגלח את הזקנים.
הבעיה בטבילה לא היה "פחד" מחציצה בטבילה, אלא החשש היה, שהשערות יצופו למעלה בעת הטבילה, וזו גם סיבת הוראת החת"ס, (שהבאתיה לעיל מתוך דברי השדי חמד בשם ה"לב העברי"), שהבלנית תשים רשת על ראשי הנשים. (ששערותיהן היו ארוכות).
בשערי הלכה ומנהג, מופיעים בחלק ג עמוד קמא, בהערה), הדברים הבאים, שמקורם בחוברת יגדיל תורה נ.י. חוברת כה:
"אדמו"ר שליט"א ענה על השאלה, כמה צריך להיות אורך השערות, בזה"ל: "גילוח לא, אלא שיהיה באורך של חצי טפח".
בשיעוריו של ר"ח נאה, הוא 4 ס"מ.
דבר פשוט הוא, שניוול ויופי תלויים בתרבות המקום, אם בתרבות אחת "רזון" הוא יופי, הרי בתרבויות אחרות, עומד ערכה של הנערה ביחס ישר למשקלה.
גילוח שיער הוא ניוול במקום שלא מגלחים, ופאר במקום שמגלחים.
החיד"א חבש מצנפת, כי העירקים חבשו מצנפת, ולא מפני שמשה רבנו חבש מצנפת.
הספרדים לא שינו את לבושם, מהסיבה הפשוטה: דברים לא השתנו, בארצות בהם גרו.
נזכרתי בסיפור על אודות המלאך האחראי על פיתוח העולם, שלקח את המלאך הממונה עליו ל"סיבוב", כדי להראות לו את הפיתוחים, שהוא פיתח במשך אלפי שנים, כשהיו מגיעים למדינה, היה הממונה שואל אותו לשם המדינה, והממונה על הפיתוח, היה מראה לו את אשר עשה, כשהגיעו ל... צעק הממונה, הנה ..., וכשנשאל איך ידעת, הוא השיב: "שום דבר לא השתנה בה, מאז בריאתה".
אם לאי השינוי יש ערך לעצמו, למה רק לשמור על המצנפת, ולא לרכב על חמור ולגור באוהל או בבקתת חימר.
לדעתי, אין תועלת בשמירה על מנהגים, אלא אם סיבת השינוי היא שלילית, כתוצאה או אף כמטרה, אולם אם תוצאת ומטרת הניתוק מן העבר הן חיוביות, לא רק שמותר לשנות ממנהג אבותיו, אלא אולי אף חייבים להתנתק.
לפניך על שינוי נוסח התפילה.
"(ב) והנה בנוגע לטעם השני יש לעורר, שהרי מצינו שבימי הבעש"ט והתניא ז"ל שינו רבבות מישראל ברוסיא ופולין את נוסחתם מאשכנזית לספרדית, ואמנם היו מגאוני הדור ז"ל שהקפידו על זה, אבל גם מלבד מיסד החסידות זי"ע הרי בעל התניא היה גאון מובהק ונתקבל כפוסק בכל תפוצות ישראל, והיו עמהם עוד גאונים בעלי הוראה מפורסמים, ומי מהרהר אחריהם. ובאמת כבר נשאלה שאלה זו בטרם שצמחה החסידות בעולם, מלפני הגאון הפוסק האדיר מהרשד"ם ז"ל, ופסק להיתר, וטעמו ונימוקו שאל תטש תורת אמך שייך רק בדבר שיש בו נדנוד איסור, ובזה אין שום נדנוד איסור, עיין בתשובותיו חלק או"ח סימן קנד". (הרב י.א. הרצוג, שו"ת היכל יצחק או"ח סימן ג).
אבי ז"ל היה יהודי ת"ח, שלבש לבוש "נורמלי", כל חבריו לבשו גם הם לבוש נורמלי, ורק ה"כלי קודש" לבשו לבוש שונה, עם הזמן כש"התפתחה" תודעות השבטיות ו"אנחנו שונים", החלו כולם ללבוש את לבוש ה"מפלגה", זכורני שאבי ז"ל היה מספר לאמי ז"ל, שכולם שואלים אותו, למה הוא לא לובש את הלבוש המפלגתי, איני יודע מה הוא ענה להם, אבל בסוף ימיו, הוא שינה ללבוש ה"מקובל", גם אני לבשתי את הלבוש המפלגתי, עד שכ"נשבר" לי והחלטתי שאיני שייך ל"מפלגה", שינתי את לבושי לנורמלי.
אילו היתה קדושה בלבוש, לא היה לובש אותה כל צרוע וכל זב מחוטמו, הלבוש משרת רק את פוליטרוקי המפלגה, וממלא את תפקיד המדים, וצבע השרוך בתנועת הנוער.
שבת שלום ופורים שמח.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2004 08:27 |
|
| |
השאלה היא כמובן - מהו לבוש "נורמלי" והאם יש לבוש שאינו מסומן מבחינה חברתית.
פורים שמח ושבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2004 08:48 |
|
| |
"נורמלי" = *מקובל* כנורמלי ל*רוב* בני האדם.
(1)שבת שלום (2)ופורים שמח.
|
|
|
|
|
