אחת השאלות הגדולות, אולי השאלה הגדולה ביותר, היא: יש או אין.
יש אלקים או אין אלקים, חלילה.
יש כבר כמה אשכולות שדנו בהוכחות, וכן כמה אשכולות שדנו בקושיות (בעית הרע).
הבוקר ראיתי את הידיעה לקמן בYNET.
מעניין ההסבר שהמדען מציע לצורך שלו בעשיית התחשיב.
שאלה חשובה היא האם הוא מסוגל להתפלל לאלקים שיש לו 67 אחוזים סיכוי להיות קיים...
והנה הסיפור בעצמו:
מדען בריטי חישב ומצא: סיכוי של 67% לקיומו של אלוהים
המדען, ד"ר סטפן אנווין, השתמש בנוסחה מתמטית בת 200 שנים המיועדת לחיזוי סיכויי התרחשותם של אירועים, כגון כשל בתחנות כוח גרעיניות, על ידי איזונם של גורמים שונים. בין הגורמים שאיזן אנווין: קיומם של ניסים, אמונה ו"רוע טבעי"
ynet
מדען בריטי חישב ומצא כי ישנו סיכוי של 67% לקיומו של אלוהים, כך מפרסם הבוקר (יום ג') ה"גרדיאן" הבריטי.
ממצאי מחקרו של המדען, ד"ר סטפן אנווין בוגר אוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה, מתבססים על נוסחה מתמטית בת 200 שנים. הנוסחה מיועדת בדרך כלל לחיזוי סיכויי התרחשותם של אירועים כגון כשל בתחנות כוח גרעיניות, על ידי איזונם של הגורמים השונים המשפיעים על התרחשות האירוע.
בין הקריטריונים ששקל אנווין בנוסחה שלו היו קיומו של "רוע טבעי" – כגון מחלת הסרטן ורעידות אדמה - והאמונה הקיימת באלוהים, שלטענתו מחזקת את עובדת קיומה של ישות עליונה. גורם נוסף ששוקלל אל הנוסחה היה קיומם של "ניסים".
נקודת המוצא של המחקר היתה, לדבריו, הנחה של 50% סיכוי לקיומה של יישות עליונה מול 50% סיכוי שאין יישות כזו.שקלול הגורמים המכריעים הביא למסקנה החותכת כי הסיכוי הוא 67%.
אנווין איגד את התיאוריה שלו בספר הקרוי "הסתברותו של אלוהים: חישוב פשוט שמוכיח את האמת המוחלטת". הוא סיפר ל"גרדיאן" הבריטי כי בכתיבת הספר היה מעוניין לגשר על הפער שבין דת למדע. לדבריו, שאלת קיומו של אלוהים היא שאלה של סטטיסטיקה הרבה יותר מאשר שאלה של תאולוגיה.
הד"ר הסטטיסטיקאי, המועסק כעת באוניברסיטת אוהיו בארה"ב, סיפר: "כשהגעתי לאמריקה נחשפתי לנקודות מבט דתיות שהיוו עלבון להגיון - דעות המתחרות עם המדע. לא יכולתי להיות בטוח בנכונותן, כיוון שבילדותי ישנתי לאורך מרבית לימודי הדת. הפרוייקט הזה היה עבורי מסע של השלמה עם האמונה שלי".
למרות מחקרו, טוען אנווין כי הוא עצמו מאמין ב-95% בקיומו של אלוהים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-9/3/2004 09:27
.
אני עצמי מאמין, בהסתברות של 99% , שכל החישובים מעין זה הם שטות מוחלטת לגמרי.
נשלח ב-9/3/2004 11:01
פסקל לא לבד.
ואגב, השאלה אם יש או אין אינה לענ"ד החשובה ביותר. השאלה החשובה היא מה ההשלכה של התשובה לשאלה הזו על חיי האדם. אם אין השלכה, אזי השאלה הראשונה אינה חשובה כלל ועיקר (וזהו ההבדל בין שאלת פסקל לשאלת הסטטיסטיקאי דהכא).
נשלח ב-9/3/2004 11:11
.
דרך אגב, בהסתברות של 100% (ודאות מוחלטת 9 , כבר כעת יושב סטטיסטיקאי שיוכיח, כי בהסתברות של למעלה מ- 70% , הסטטיסטיקאי מלמעלה, אידיוט.
נשלח ב-9/3/2004 11:20
מואדיב
אל באפך.
גם אני חייכתי לעצמי. בעיקר בגלל שאני סבור שסטטיסטיקה אינה קשורה לנושא כלל.
וגם זכרתי את הביקורת של ראסל על ההימור של פסקל, שכבר כתבתיה פעם היכן שהוא.
בקיצור:
פסקל הוכיח שיותר רציונלי להתנהג כאילו אתה מאמין באלקים (או להאמין? האם ניתן להגיע לאמונה על סמך רצון? - ראה לקמן). כי זה יותר משתלם.
ראסל כתב: אולי לאלקים לא אכפת מי שומע בקולו ומי לא, וכולם מקבלים גן עדן, חוץ מזה שמנסה להתחכם ולעשות חשבונות מה הכי כדאי לעשות, ודווקא הוא ילך לגהנום?
***
אבל הסיפור הזה על המדען הוא דווקא מעניין מאד. לפחות משתי סיבות. הוא קרש קפיצה לשני דיונים:
א. מה היה הצורך של המדען לברר את השאלה הזו? מה זה אומר לגבי האדם?
האם העובדה שנטוע בנו הצורך לחפש אחרי האלקים ואחרי ודאות אינו אומר שזה צורך שנטע בנו האלקים כדי שנחפש אחריו?
ב. למי שאינו מאמין, אך רוצה להאמין, האם ניתן לצוות על אמונה, להחליט על אמונה?
הלא אלו שני שדות שונים של התודעה.
הדרך היחידה שבה ניתן להגיע לאמונה היא על ידי יצירת האמונה שאני כבר מאמין.
התהליך הזה, למשל, מצוי בספרונים של הרב שיק מיבנאל(מותחים עליו ביקורת רבה, אבל לדעתי הספרונים שלו יפים מאד וגדושים בהבנה פסיכולוגית). הוא פונה אל הקורא מתוך ההנחה שהוא כבר מאמין. הוא מציע לו להתפלל גם אם הוא סבור שאין הוא מאמין. התהליך הזה של התפילה יוצר את האמונה. אבל מדובר, כמובן, בתופעה נפשית, שאי אפשר לתת לה ציון לוגי.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-9/3/2004 11:26
המחקר שערכתי הוכיח בסבירות של 84.6% שהסטטיסטיקה היא הרמאות הגדולה בהיסטוריה
נשלח ב-9/3/2004 11:34
מיימוני,
א. דומני שהמציאות הולכת וטופחת על הטיעון הראשון שלך. לאחר מספר דורות של סקולאריזציה, רבים הם בני האדם ששאלת קיום הא-להים כלל לא מטרידה אותם, בעיקר כאלו שלא צמחו בחברה מאמינה. האם זה אומר את ההיפך ממה שאתה טוען בשאלתך?
ב. כשאתה מנסה לבחון את הדברים כמתבונן מן הצד ולא כחלק מתהליך האמונה, אין לך לדעתי, אלא להסכים לניתוח האמונה של ליבוביץ'. דהיינו, אמונה כהכרעה. וכיוון שאי אפשר להחליט על רגש, אז אמונה כאורח חיים מסויים.
נשלח ב-9/3/2004 11:54
ממללא
א. לא עשיתי מחקר, ואיני יודע אם יש כזה.
עלי להבהיר מושגים. כשאני מדבר על בקשת האלקים, אני מתכוון לאותו רגש פנימי של געגועים לתוכן, להויה, למישהו גדול וחזק שמנהל את העולם, למשמעות. ניתן למצוא לכך ביטויים רבים. למעשה, קרוב לומר שמה שאני מדבר עליו מאופיין כה כללית עד שזה כמעט חסר משמעות. אבל לא. אני סבור שלא.
אנסה להבהיר על ידי דוגמא.
כל אדם מתפלל. כמעט כל אדם. כאשר יש לו צרה. כאשר הוא מייחל למשהו.
למי הוא מפנה את התפילה?
האם זה רק שריד לילדותנו, התקה של מה שביקשנו מפעם מאבא ומאמא למישהו שאמור להיות חזק עוד יותר, כל יכול, בניגוד לאבא ואמא שמכזיבים פעם?
אמנם, יצא לי לדבר פעם עם מישהו, לדבר על תפילה, לשאול אותו מה עשה במלחמת המפרץ (הראשונה) ולשמוע ממנו שלא עשה כלום. חיכיתי לשמוע ממנו על תפילה, כדי להראות לו את הניצוץ היהודי בתוכו - ונדהמתי.
לא ידע מה זה תפילה?!
אולי באמת יש כאלו. חידשת לי משהו.
ואולי הם חיים בחוסר מודעות?
זה כמעט ענין של סמנטיקה.
ב. אתה צודק. אם כי לא רק לייבוביץ בנה מערכת כזו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-9/3/2004 12:12
מיימוני, נדמה לי, על פני הדברים, שאתה עושה בלבול קטן בין אמונה לבין תקווה.
(כלומר בין האמונה בכוח היכול להשפיע על המאורעות, לבין התקווה שיהיה טוב ושדברים יסתדרו.)
או שמא אתה סובר שחד הנה?
נשלח ב-9/3/2004 12:16
חבצלת
אני מסכים שיש כאן שני ענינים.
אבל אני סבור שתקווה מושתתת על אמונות. בסופו של דבר, כל פעילויותינו האנושיות מבוססות על אמונות (או האמנות, BELIEFS), או שניתן לנסחן בצורה של אמונות.
אם אשתמש בניסוח שלך, התקווה מבוססת על אמונה במי שבידו להבטיח תוצאות.
זו יכולה להיות אשליה, כפי שטען כאן פעם מישהו באשכול שפתח, והיא יכולה להיות גם נטיעה שהאלקים חקק בתוכנו כדי ליצור את ראשית הקשר בינינו לבינו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-9/3/2004 12:20
מדהים אילו הבלים יוצאים מתחת ידיהם של אנשי אקדמיה משועממים.
מחליטים על הסתברויות להתרחשות אירועים, וכאשר המציאות מסרבת להתנהג לפי ההסתברויות שהם קבעו, במקום להודות שה"חיזויים" הללו לא שווים הרבה הם טוענים להתערבות של "יישות עליונה".
ממללא,
בני אדם [גם כאלה שאינם מאמינים ביישות מכוונת] מחפשים משמעות במעשיהם. המשמעות הזו, נדמה לי שהיא המרכיב בעיקרי בחיפוש אחרי הא-ל שמיימוני דיבר עליו.
כי הרי מה היא המשמעות הזו? בוודאי היא איננה משהו שניתן למצוא אותו סתם כך מונח על הארץ.
מיימוני, כתבת: <הלא אלו שני שדות שונים של התודעה.>
לא הבנתי, מה ומה הם שני שדות של התודעה?
האמונה ו-?
נשלח ב-9/3/2004 12:25
רוח
האמונה והידיעה מכאן והרצון מכאן.
וגם,
האמונה מכאן והתקווה מכאן - כאבחנת חבצלת.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-9/3/2004 12:27
מיימוני, חבצלת ורו"ד,
אכן, יש להבחין פה בין שני דברים:
א. האמונה כתקווה לישועה, שאני מניח שצצה אצל כל בר אנוש בשלב מסויים בחיים (יש כאלו שבכל רגע). ואולם, אמונה זו באה לידי ביטוי בכל מיני דרכים. אני מניח באותה מידה שרוב ככל בני האדם נוטים במצבים מסויימים לנסות להיוושע באמצעות סגולות, קמיעות וכיו"ב. האם טמון בעובדה הזו משהו המלמד על 'כוח' הסגולות הללו? האם הדרך לגזור מסקנות תיאולוגיות מתוך פחדיו הקמאיים של בר אנוש אינה ארוכה מדי?
ב. הכמיהה למשמעות. לענ"ד, המשמעות מוזרקת לאורח החיים על ידי קבוצה קטנה של מחפשי המשמעות. רוב בני האדם חיים את חייהם בלי להתחבט במשמעות כלשהי (גם אם 'פוליטת' אורח החיים שלהם אמור לשרת משמעות כלשהי). האם, למשל, כל מי ששומר על כשרות חושב שהדבר הופך את חייו למשמעותיים? האם כל מי שמצביע למפלגת שמאל חי את המשמעות הסוציאליסטית?
נשלח ב-9/3/2004 12:49
מיימוני יקר,
סלח לי שאיני משתתף בדו-שיח הזה, אך כבר הקלדתי לרב להבהיר [כפי שגם העירו כאן] שאלוהים כזה [שכינית אותה ישות "עליונה" שמובנה לא תחתונה] הנתון לאחוזי סטטיסטיקה אינו אלוקים.
אך זאת אשאלך לגבי מה שכתבת [משפט שכמותו כתבת כמה פעמים]: "נטוע בנו הצורך לחפש אחרי האלקים". האם נטוע או נטעו בנו?
נשלח ב-9/3/2004 13:56
וטו
ידעתי שהתשובה לא תמצא חן בעיניך.
לגבי שאלתך אם נטוע או נטעו, איך אפשר להכריע בדבר?
יתכן שאפשר לבחון ילדים שגדלו בתרבות שאין בה זכר לשם אלקים. אך אז ניתן יהיה לטעון שחברה כזו מוחקת את הצורך הפנימי, הקיומי, הזה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-9/3/2004 15:30
עדיין לא הבנתי איך אלוהים ש -33 אחוז שאיננו קיים יכול להחשב לאלוהים.
הרי זה דיסננס קוגניטיבי מהסוג המגוחך ביותר.
אלוהים לא אמור להיות מוכרח המציאות ?????
