לעיסת הגת' התימני-מעשה בהמה או תרבות?

בוועדת הכנסת היה היום דיון על הלגיטימציה של לעיסת הגת ועל היתר היבוא שלו.בגל"צ אברי גלעד האריך לתאר את הגועל שבלעיסת הגת והבהמיות שלו.מנגד יש הטוענים כי זו תרבות .
זכורני כי שמעתי בשם הגאון הרב קאפח זצ"ל שהתנגד למנהג הלעיסה הזה.

האם יש התנשאות אליטיסטית נגד ההמונים?

האם אולי ההפך.ההימנעות מלעיסה שורשה בפגם המידות.(גאווה שחצנות)?

מה בכלל מקור לעיסת הגת?מה בינו לבין שתיית יין צרפתי משובח?(חוץ מהטעם)

מוטי

איני יודע מספיק על הגת בכדי להביע דעה.

אם תכונותיו כפי שאמרת, אזי יש לראות עד כמה הן מאפשרות לאדם הרגשה טובה לעומת כמה הן עלולות לגרום לו לאבד שליטה על עצמו.

ושאלה גם לי:
מפני מה אסר אור החיים לאכול חגבים?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני היקר

אני כעת עושה חיפוש באינטרנט (המשוקץ) ללמוד על עניין הגת.מצאתי כמה אתרים.וגם כתבות בנידון.כפי הנראה אכן בגת נמצאים סמים מסויימים אם כי הם מקזזים זה את זה.(רגיעה לעומת התעוררות) והבנתי שמנהג זה נמצא בדרום ערב תימן וארצות אפריקה.

לגבי פסק דינו של האור החיים-זה נמצא בספרו על התורה (וגם בספרו פרי תואר כמדומה) ידוע לי שבעקבות פסקו זה יצאו כנגדו בהתקפה רבני המקומיים שהתירו את אכילתו מקדמת דנא ע"פ מסורתם.אם אני לא טועה האור החיים ייחס להיתר אכילתו צרות שונות כמו בצורת ...(מצטער אני כותב בע"פ) אפשר למצוא זאת.

דרך אגב-מצאתי גם עניין בשו"ת אבני שיש כמדומה שדן שם בעניין המסחר והמונופול על סחר ב"כיף" (חשיש) ייתכן שלא היו מודעים אז לטיב עניינו? או שמא לא ראו בכך איסור כלשהוא.זכורני שבשו"ת אגרות משה אוסר זאת מפני שזה מגביר את תאוות האכילה וכיוצ"ב.

לעניות דעתי אם נחפוץ לשפוט בצורה אובייקטיבית לחלוטין וללא דיעות מוקדמות נוכל להגיע למסקנות הלכתיות די מפתיעות.

תוקן על ידי - MOTI7777 - 09/03/2004 16:54:40

.


גת הוא סם, ואלמלא נסיבותל פוליטיות/חברתיות, בדיוק כשם שלעיסת עלי קוקה מקובלת בפרו אך אסורה בארץ, כך היה גם עם הגת.


לגבי השפעותיו, רובן דומות להשפעות של סמים "קלים" אחרים, ורוב ההשפעות החיוביות שלו נמדדו באמצע הטריפ - בקיצור - עורבא פרח.


אינני יודע מהיכן העדנה המחודשת שהיתה למנהג נלוז זה. לפני עשרים-שלושים שנה, מעטים היו לועסי הגת, וכולם היו מהמבוגרים, וכולי עלמא בז לאותם שהיו מכורים למנהג.


ועדות ראיה אחרונה: מעודי לא ראיתי אחד מתלמידי החכמים רובץ על מרפסתו אחרי הצהריים כשלחיו תפוחה - כמנהגם של הלועסים.
לא אחד מצורבא דרבנן, לא מי מתלמידיהם ולא אחד משולי גלימת משמשיהם.

ואכמ"ל

מואדיב-

השאלה היא האם כל לועס גת יצא מכלל ת"ח לשיטתך..ולפיכך לא ראית אותו?

אני ראיתי ת"ח ראש ישיבה (אמנם לא סטנדרטי.אך חרדי)כשלחיו תפוחה...דרך אגב הוא אשכנזי.

.


קטונתי מלקבוע מיהו ת"ח ומי איננו.

וגם שטחי מאד לקבוע על סמך הרגל מגונה את אופיו של אדם. אני מכיר הרבה יהודים טובים וחכמים המכורים לסיגריות, או למאכלים מתוקים שאינם יפים להם...

לא כל אחד שיש לו מנהג מגונה, אפילו בזוי משהו, נכנס או יוצא לכל מיני גדרים כרצון רואיו.

מה ההבדל לדעתך בין מה שאמרו חז"ל לגבי שתיית יין "חמרא וריחני פקחין" פירש"י עשאוני פיקח.לבין לעיסת גת?

על פניו נראה כי בשניהם אין התועלת אלא בהרגשה הטובה בלבד.אם חז"ל לא מצאו בכך גנות.ואף ציינו זאת לשבח.מדוע לא נחיל זאת גם על מנהג הלעיסה ?

.


ראשית, את רבא עשו היין והבשמים פיקח, לא אותי או כל אדם אחר שאני מכיר.

שנית, לא כל מאמר כזה יש לקבל כפשוטו, ואם כך אתה מקבלו, הרי שברור לך כי עליך לשתות יין ולהתנזר מזיתים, כדי שתעשה פיקח ולא תשכח לימוד של שבעים שנים (הוריות יג: ) .

ושלישית, וחשוב מכך:
לא תצליח לחלץ ממני תמיכה בחומרים פסיכואקטיביים. החילוק בין חומר מזון "רגיל" לבין חומר בעל השפעות פסיכואקטיביות איננו חד וחלק, ועובדה שרובנו צורך קפה בלי להרגיש בעיה כלשהי עם כך. החילוק שאני עושה, מבחינתי, הוא בהשפעה על תפישת המציאות.
השותה יין במידה, כמו השותה קפה במידה וכן הלאה, אינם משפיעים על תפישת המציאות שלהם, או על התנהגותם היומיומית.

לא כך ראיתי לגבי מי שהיו מכורים ללעיסת גת, ואם אתה מעוניין לראות השפעות - ראה מה קורה בעשרות השנים האחרונות אצל התימנים הלא-יהודים בתימן גופא בנושא זה.

כלומר אינך מוצא גנאי אלא בהתמכרות ולא לעצם הלעיסה והשפעותיה המיידיות

הערה- אם חז"ל היו סבורים שזה רק לאביי.למה הודיעו לנו את זאת?
לגבי זיתים-וכל הנזכר שם בהוריות.אין הכי נמי.לא שכבר כתבו חילוקים רבים בעניין.וכן לגבי רפואות התלמוד.ואם אין חילוק לדעתך.מן הראוי אכן להימנע מאכילת זיתים.

.


אני מוצא גנאי אף בגידולו בפינת החצר האחורית עוד טרם הגיע ללעיסה.


או בפראפראזה על פתגמים עממיים:

מי שמגדל גת בחצרו, שלא יתפלא על לחיו התפוחה של בנו האדיש.

אבל זאת לא למדת מדברי חז"ל שציינת.
וכמדומה שעל פניו המאמר שציינתי מסייע ביד הלועסים.(וכן כל השבחים הנאמרים על היין במובן ההשפעה המנטלית ותפיסת המציאות)

.

מעודי לא ראיתי שיכור שתירץ את התמכרותו לטיפה המרה במאמר חז"ל זה או אחר...


אכן, לא ראיתי בשו"ע איסור על גידול גת, אך גם איסור הפקת אופיום מפרגים לא ראיתי שם מפורש, ובכל זאת, מדעתי אני אומר שמי שכך עושה, ראוי לו שילקה.