אביעם

לנטילת ידים יש כמה טעמים, שכולם נאמרו במסורת שלנו:

א. נקיות.

ב. קדושה.

כמו כן נאמרו בה טעמים על דרך הקבלה.

לפי הטעם של נקיות, בוודאי שדי ברחיצת ידים, ועדיף בסבון.

אם הטעם של קדושה ניתן לתירגום לתחושה של יצירת מחיצה ומעבר בין תחום לתחום, אזי רחיצת ידים בסבון אינה אומרת לאדם אותו דבר מבחינה פנומנולוגית.

כמו כן, ברגע שדבר מסויים נקבע במסורת בצורת עשיה מסויימת, הוא רוכש לו מעמד רק מעצם קדושת המסורת, כדברי וטו. בדרך כלל, ההבנה השכלית שאפשר גם אחרת (ולפעמים: ראוי אחרת) אינה מספיקה להצדקת השינוי, ויש להשאירו על מכונו. וכדי שיהיה ברור: אני דן כאן בשיקולים פנים הלכתיים.

לגבי טעמים שבנסתר, בתחום זה אחרים צריכים לענות.

אמנם, יש לדון בכל נטילות הידים המוכרות לנו. שהרי לא כולן שוות.

יש נטילת ידים לאכילת לחם.
יש נטילת ידים לתפילה.

שתי אלו תקנות דרבנן. ואמנם רבי יוסי סבר שכלי לאו דווקא, ומן הסתם טעמו שהכלי הוא פשוט דרך העשיה הרגילה בתקופה שאין ברזים, וכמדומה לי שהרשב"א ביקש לפסוק כר' יוסי, אלא שאין אנו פוסקים כן.

נטילת ידים של מים אחרונים. זו ודאי אינה צריכה כלי אלא נקיות.

נטילת ידים אחר שירותים - זו משום נקיות, ובזה לא נאמר דין נטילת ידים כלל.

נטילת ידים של בוקר - ראה באשכול על זה. זה מתחלק לשנים. יש נטילה שמטרתה קדושה, ליצור מעבר מן הלילה והשינה לבוקר ולערנות, או לשמש כנטילת ידים לתפילת שחרית. על זו לא נאמר שם כלי, אלא אם נדייק מלשון "נטילה".

יש עוד נטילות אחרות שכולן משום סגולות, ורבות מהן כדי ליצור מעבר ממצב למצב, כגון החוזר מהלוויה, שנהגו שיטול ידים מחוץ לבית, והטעם המסתבר הוא כדי ליצור הרחקה מתחושת המוות. כאן אין צורך בנטילה כלל, וזה רק מנהג, אם בכלל, אלא שאם מקפידים על זה, ברור שהנטילה מכלי עושה רושם יותר על הנפש.

קיצורו של דבר, כיון שבמסורת שלנו התעגנה נטילה בכלי, לא נוכל לתת אותו משקל לרחיצת ידים לבד, אלא במקומות שברור שהטעם הוא היגייני בלבד.

והנראה לעניות דעתי כתבתי.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מדובר כאן בנט"י לסעודה, שע"ז נאמר החיוב ליטול מכלי במשנה (ידים פ"ק מ"ב): אין ממלאין ואין מקדשין ואין מזין מי חטאת ואין נותנים לידים אלא בכלי.
הגמרא (חולין קז, א) מבארת שיש חילוק בין נט"י לפירות, שהוא משום נקיות, לבין נט"י לסעודה שהוא מפני סרך תרומה.
ומסכם את הדברים בשוע"ר (קנט, א): אין נוטלין לידים אלא מכלי שסמכו טהרת ידים על הזאת מי חטאת או על קידוש ידים ורגלים במקדש שהיו צריכים כלי שבקידוש ידים ורגלים נאמר ועשית כיור וגומר ורחצו ממנו וגומר ובמי חטאת נאמר ונתן עליו מים חיים אל כלי.

כל זמן שלא באים לערער את הטבילה במקוה דוקא (ולא במקלחת), אין לערער גם את הנט"י מכלי דוקא (ולא מברז).

אביעם,

מלבד ההיבטים שהביא הלבן השייכים בהרבה מן המקרים והדרושים ביאור כשלעצמם, התשובה הפשוטה לשאלתך היא אותה התשובה הניתנת לגבי הדלקת נרות במקום שיש חשמל וכמו שאומרים בשם הגר"א קוטלר ז"ל על הסיבה שמחזקים עדיין בטריפות של הבהמות מימי חז"ל למרות שהתברר ברפואה אחרת, כי מוטב [בנושאים שאינם פיקוח נפש האדם ויש לדון בדרגות הפחתת חיים] להישאר עם המסורת גם אם היא מוטעה מאשר לתת פתח לכל מעדכן!

אביעם,

אך ברור שכל אדם רגיש לא ישב לאכול בידים מטונפות ללא רחיצה בסבון, אלא שכאמור בהלכה נשאר מה שנכנס והלכה לא זזה ממקומה אלא בתהליך התפתחות ההלכה לכאן או לכאן [וראה באשכול סידור המיטה].

תוקן על ידי - ווטו1 - 22/03/2004 5:03:00

להשלמה כללית.

• *************** name="f182272277fe774" width="90px" height="1000px" frameborder="0" allowtransparency="true" allowfullscreen="true" scrolling="no" allow="encrypted-media" title="fb:like Facebook Social Plugin" src="https://www.facebook.com/v2.8/plugins/like.php?action=like&app_id=225736910835244&channel=https%3A%2F%2Fstaticxx.facebook.com%2Fconnect%2Fxd_arbiter%2Fr%2FGMRn6XEBZ06.js%3Fversion%3D44%23cb%3Df1b8f25cda6a2b4%26domain%3Dwww.mako.co.il%26origin%3Dhttps%253A%252F%252Fwww.mako.co.il%252Ffb4484c0e877c%26relation%3Dparent.parent&container_width=0&font=arial&href=http%3A%2F%2Fwww.mako.co.il%2Fspirituality-popular_culture%2FArticle-3c3e2547ac15941006.htm&layout=button_count&locale=en_US&ref=articleStatusBar&sdk=joey&show_faces=false&width=90" style="margin: 0px; padding: 0px; border-width: initial; border-style: none; font-weight: inherit; font-style: inherit; font-family: inherit; vertical-align: baseline; direction: ltr; position: absolute; visibility: visible; width: 73px; height: 20px;"><*
• • 34
  • 26,773

5 דברים שלא ידעתם על נטילת ידיים

על פי האמונה היהודית למצווה זו סגולה לפרנסה, ישנם שני סוגים שונים של נטילה ויהודי אירופה ניצלו בזכותה ממוות. כמה דברים שלא ידעתם על אחת המצוות החשובות והבסיסיות ביהדות

אשכול ישן:

לדעתי כל הלכות מקווה ונטילת ידיים בכלי, נועדו לוודא שהמים יהיו מים טובים ולא מאולתרים.
כמובן הערך של זה, של מים נקיים וטובים וראויים, הוא גם היגייני וגם של טהרה רוחנית.

ההבדל הבסיסי בין מקווה לנטילת ידיים הוא בכמות המים. כאשר אדם טובל במקווה גדול, אז אם הוא מביא מים בכלי המים מאולתרים. לעומת זאת, בשביל רחיצת הידיים גם כלי פסול של שלוש ליטר יכול להוות משהו מאולתר, ובתנאים של אז אדם עשוי לשכשך את ידיו במים ללא בדיקה, ועל כן גזרו דווקא שיאחוז הכלי בידיו, ועל כן צריך כוח גברא, אחוז הכלי בידיך, תראה שהמים טובים, ורק אז תיטול. ושוב, החשיבות היא גם להיגיינה וגם לטהרה רוחנית. ומ"מ זהו הכלל העולה מן ההלכות. כמובן, שאחר שנפסקה ההלכה, צריך לדאוג לקיים ההלכות כלשונם. ויש לי מה לומר גם בזה על פי דברי הראשונים, אם מערכת הברזים של היום טובה לזה, וכיצד יש להתבונן בעניין מבחינה הלכתית טהורה, ולא אומר משום אינשי דלא מעלי שישתמשו בדברים ובהלכות שלא כראוי

תוקן על ידי אליקים7241 ב- 06/02/2019 08:36:06

נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי כי נטילת ידים בכל צורה שהיא מים רבים וכ' הביא פרנסה לנוטל.

אבל ראיתי סגולה גדולה לפרנסה. ליטול את הידים השכם בבוקר ולצאת לעבודה ולפרנסה. סגולה שמוכיחה את עצמה.