עד כמה אסור להרגיז את הגוי?

http://arutz7.co.il/news.php?id=74788

בספר מופיעה תגובתו הישירה של הרבי מלובביץ' על דבריו של הרב עובדיה יוסף בפסק שנתן בשנות ה 70 בנושא "שטחים תמורת שלום": "אם דעתו של רב זה היא שמצד פיקוח נפש אסור להרגיז את הגוי, וממילא צריך לוותר להם על שטחים כדי למנוע סכנה ליהודים, עליו להיות הראשון לקחת את חבילותיו ולעזוב את ארץ ישראל, מכיוון שהגוי אומר מפורש שזה עלול להביא למלחמה.. הם טוענים שארץ ישראל אינה שייכת אפילו ליהודים שהיו בארץ לפני תש"ח. אלו שטוענים כי מותר למסור שעל ביהודה ושומרון פוסקים אותו דין בדיוק גם על הר הבית, על ירושלים העתיקה ועל בני ברק".


אותה שאלה בהקשר של חיסול רבי מרצחים כמו היאסין!

ממללא,

זה מה שקרה בעקבות הריגת יאסין?
יהודים קיימו אבל ומספד?
יהודים יצאו לרחובות מנופפים בדגלי ארגוני טרור?
יהודים קראו קריאות כמו: בדם ואש וגו'?



האם לא עדיף לנסות ולשמור קצת על קווים של היגיון וקור רוח גם כאשר מדובר בנושאים חמים כל כך ?

שחרית,

הבה נדון את ממללא לכף זכות, כוונתו היתה לאלה שאינם מסוגלים לשמוח על נקמת רשעים. אלה שמסכימים שהרשע הזה גרם למותם של מאות בחייו, אבל יודעים שמותו לא יביא לחיסול הטרור, הבעיה לא תבוא על פיתרונה, אלא, ההיפך, החיסול רק יגביר אותו, ויסלים את מעגל שפיכות הדמים.

ממללא,

כנראה שהמוסר הצדקני המעוות הזה עבר בגנים מאבותינו - אתה בטח כבר לא זוכר, אך אלה שהשלום עבורם הוא לא סתם מניעת מלחמה, אלא, עיקרון השאיפה לשלמות, מן תורת מוסר צדקנית שכזו, היא זו המנחה אותם, ומבחינתם הדברים האלה מתרחשים בטבעיות כזו.

רק אצל צאצאיהם של בעלי המוסר הצדקני דברים כאלו מתרחשים בטבעיות כזו, רק שישנם שהמוסר הזה אינו רלוונטי מבחינתם עד ששחכו אותו, אני אזכיר לך:

מיהו בעל המוסר הצדקני שוויתר על שלו?

"וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו סתמום...וילך משם...ויחפור, וימצא מים, ויריבו איתו לאמור לנו המים..ויקרא שמה עשק...ויחפור באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה...ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות, ויאמר כי עתה הרחיב לנו ה'...וירא אליו ה' בלילה ההוא ויאמר...אל תירא כי איתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך ..."

דווקא בעבור ההתנהגות הצדקנית הזו זוכה אותו צדיק לברכה? מעניין, מה?




תוקן על ידי - איקה - 24/03/2004 16:03:21

ילדים, רק בלי פוליטיקה...

איקה

דווקא על הקטע הזה כתבתי פעם. לינקזצער? או במועדפים.

על כל פנים, עוררת שאלה מעניינת בפירוש התגלות זו וטעמה.

אפשר שהייתי מפרש אחרת. יתכן שה' ראה חולשה מסויימת אצל יצחק. העובדה שקרא לבארות בשם גנאי (כפי שבארתי כבר באשכול ההוא). ורצה לחזקו.

ויתכן גם, כמו אצל אברהם לאחר הנצחון של סדום, כיון שויתר משלו, הקב"ה הבטיח לו תוספת מרובה על העיקר.

על כל פנים, ראוי להימנע ממידות שליליות לא רק עבור השכר, אלא בגלל שהמידות הטובות הן שכר עצמן.

(ואין צורך לצטט מהרמב"ם או מלייבוביץ בשביל זה. )

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

ממללא

אני מהרהר בלבי מה היה גורלם של הפלסטינים לו מדינת ישראל היתה קמה לפני 400 שנה והם היה מעיזים להיאבק נגדה בצורה שהם נאבקים נגדה היום

מצד שני מה אכן היה גורלם של אבותינו לו היו חיים היום ומנהלים מאבק כזה באחת מארצות מושבותיהם ?

יש להשוות בין היהודים של היום לאוה"ע של היום ולא לאוה"ע של פעם . ודו"ק .

וידועים דברי חז"ל על הסתירה בנביא יחזקאל , כתוב אחד אומר 'וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם עשיתם' וכתוב אחד אומר לא עשיתם . הא כיצד ?כמתוקנים שבהם לא עשיתם , כמקולקלים שבהם עשיתם .

נ.ב. אין בדברים דלעיל משום הבעת דעה מי הם האומות המתוקנות ומי המקולקלות והאם אנו נוהגים כמתוקנות או לא (קשה לי באמת להגיע לכלל דעה) . אבל יש לזכור למי אנחנו צריכים להתדמות .יש בהחלט מקום לדון בשאלות של מוסריות במלחמה וזה לא מעוות .

שחרית

דברי ממללא נאמרו בתגובה להשוואת התנהגותה של ישראל עם הפלסטינים , להתנהגות אומות העולם עם אבותינו בזמן הגלות .

מציץ, תודה נשמה שירדת לסוף דעתי. במחשבה שניה, דומני שנאמר בתקשורת שבין הגופים שארגנו את עצרת הבכי והמספד הייתה גם מפלגה שמגדירה עצמה כמפלגה יהודית-ערבית, אז יכול להיות שהפראנויה של שחרית לא מופרכת לגמרי.

ולעניין החשוב:

ניסיון הזה לעטוף דעות אולטרה-הומניסטיות בכל מיני שביבי אמרות חז"ל בהחלט מעורר בי גיחוך קל. איקה, חזקה עליך שאת יודעת היטב שכל מצעה של תנועת כך היה ציטוטים מהמקורות והדבר נעשה בצורה הרבה יותר משכנעת. האם הציטוטולוגיה הזו מהווה ערובה לצדקת דרכם?

האם יש דעה פוליטית או סיטואציה מדינית שלא ניתן לגבות אותה באיזה ציטוט?

שנעשה תחרות ציטוטים?

ממללא,

אתה מודה למציץ על שירד לסוף דעתך, מן הראוי היה שתודה לו גם על שהעיר את עיניך בדבר ההשוואות שעשית, ועושה.

מה הקשר בין מה שכתבתי בהודעתי הראשונה, לבין היציאה שלך על הפגנות הספד ובכי? אני הבעתי איזו הזדהות עם עצרות אבל על יאסין? אני הבעתי דעה פוליטית? וגיביתי אותה בציטוט?

האם אתה מתכחש לזה שבמשך 35 השנים האחרונות , אנחנו שולטים על עם אחר? דבר שגרם להשחתת מוסריות העם שלנו, ומאידך, הביא עם אחר למצב שמחצית מהילדים שלהם שואפים להיות שהידים? או אולי אתה חושב שהנטייה הטבעית של הגוי זה להתאבד?

אתה עוסק בהשוואות? הם עשו רע מאוד, ואנחנו עושים רק מעט רע?

עם כל הכבוד לך, אתה יכול לשמוח על חיסולו של יאסין, ולנהוג בניגוד אלי באמות מוסר "נכונות", אתה אפילו יכול לנהוג כמו הפלשטינאים במלחמת המפרץ כשעלו על גגות בתיהם וצהלו. השאלה היא מה תפיק מזה כפרט, או מה תפיק מכך המדינה? פתרת בעיה?

ואם כבר הוזכר כאן ליבוביץ', שכל השקפת עולמו התבטאה בדעות האולטרא- הומניסטיות, היו אלה אותם בעלי מוסר צדקני שנהו אחריו, וביקשו את תמיכתו, ל*מרות* היותו חובש כיפה.

אגב, בציטוטים אין עלי-

שחרית,

הרשי לי להסביר את מעמד הטרמינולוגיה של "לא להרגיז את הגוי", בלי להביע דעה באשר למדויקותה ולצדק או אי הצדק שבנסיבותיה.

המושג "להרגיז את הגוי" לקוח מלקסיקון עתיק מעידני החשיכה בה האמינו שזה שעם ישראל זכה לתורה אשר:
א. משרה בקרבו אוירה של דרישה להשתפרות מתמדת,
ב. הזדמנות לעידכון פילוסופי עד לנקודת הראשית שאך היא מוחלטת - "הווה אחד",

עושה את עם זה למובחר דה-פקטו.


מעמד זה של עם מובחר נהיה נפוץ וגרם לכך שעוייני העם מבחוץ [בתוספת חוכמולוגיו מבפנים], לא ביטלו את המעמד הזה בהינף יד באומרם שמדובר בעם סכיצופרני החושב את עצמו למובחר, אלא לקחו את זה [משום מה] במלוא הרצינות. לכן הצרו העויינים מבחוץ לעם הזה בכללותו [והחוכמולוגים מפנים לנאחזים באמונת המובחרות], במשך כל הדורות, ועד היום לא מהווה המלה "יהודי" וכו' מחמאה.

מכאן השתרש מושג יהודי "שלא להרגיז את הגוי". גם כיום אשר הזהות היהודית התפצלה בין אלה הרואים את אומתנו כ"אומה בתורתה" לבין אלה הרואים את אומתנו כ"אומה במדינתה", עדיין לא הבדילו עויינינו פוגעי היהודים בכל מקום בעולם, את ההבדל הזה. לא רק שהם רואים גם בציונים יהודים [עובדה הנכונה עדיין לרוב, לפי כללי האזרחות], אלא רואים את מלחמתם במפעל הציוני כמלחמה נגד העם היהודי.

לכן נשארה עדיין הטרמינולוגיה "לא להרגיז את הגוי" גם לגבי היהודים החפצים להתנער מזיהויים כעם הנבחר ומהחלק הרואה את אומתנו אומה אך בתורתה!

לגופו של נושא האשכול, אמנם ברורה ההשוואה העקרונית של הרבי בין יהודה ושומרון וכל יישוב בתוך הארץ. אך מבחינה טקטית הרי תמיד יש ללכת בקו הממוצע כמו "תן יבנה וחכמיה" בצורה שאנו יודעים שיש סיכוי שתמנע שפך דמים ושיש לה סיכוי להביא שלום.

זה לא רק עניין של פשרנות שמאלנית תמימה, אלא [כפי שנדמה דיברו כבר] גם ובעיקר של הרגל מחשבתי במנטאליות של הצדדים -ובפרט הערבית- הנקנה בתהליך איטי.

איקה,

א. יש לי בעיה בשימוש בטרמינולוגיה דתית כשעסקינן בשאלות פוליטיות במדינת ישראל כמות שהיא. אולי זה נושא לאשכול בפני עצמו. אני אנסה לפתח את זה.

בדיוק כמו שאת רואה את חזון השלום המוחלט והנצחי כחזון נביאי ישראל, יש מי שיושב היום בכלא ורואה ברצח ראש הממשלה מימוש דין תורה. מי מכם מייצג נאמנה את היהדות ורוחה?

ב. הטענה שלי שחלק מהאתוס הגלותי הכנוע משפיע על התנהלותנו כמדינה ריבונית כאן ועכשיו. הדוגמה שהבאתי, הייתה של יום האבל שהכריזו ערביי ישראל (נכון לא כולם, רק ועדת המעקב וכל הח"כים וכן מנהיגי התנועה האיסלאמית) אמש. אני חושב שבכל מדינה מתוקנת לא היו עוברים על כך לסדר היום.

ג. הטיעון שלך ולא רק שלך כאילו הכיבוש הוא הגורם לתחלואיו המוסרים של האיסלאם הקיצוני הוא גם חלק מאותו אתוס גלותי רדוף רגשות אשמה.

האם גם החבר'ה של בן לאדן שהתאבדו אל תוך מגדלי התאומים עשו זאת בגלל הכיבוש? האם גם בן לאדן עצמו, מהעשירים הגדולים בתבל?

הטענה שלי היא לא כנגד הגוי, אלא כנגד בני דת מסויימת. יש גויים אחרים בני דתות אחרות המוגדרות כע"ז שלא ישלחו ילד בן 10 להתאבד. אינני עושה דה לגיטימציה לאמריקאים, הצרפתים או האנגלים. להיפך. אני מייחל ליום שבו נלמד להילחם בטרור כמוהם.

ד. כל המדינה הזו בנויה על כיבוש ועל גזילת הפלשתינאים מנחלתם. מי שיושב כאן ונהנה מכך, שלא יחפה על חטאיו וינפנף בכיבוש של חלקים מהארץ.