לפנמנולוגיה של העבד

באשכול סמוך הביא אריה שאג את דבריו של האבן עזרא בנושא היותם של עם ישראל במדבר כעם של עבדים והשווה זאת למנטליות ה"עבדותית" המושרשת עמוק בתוך אורח המחשבה וההתנהגות החברתית שלנו. אני בהחלט חושב שהצדק עמו , אולם אני סבור שיש להגדיר ולנתח יותר את האבחנה הזו ולנסות לרדת לשורשיה הפנומנולוגיים, ובאופן זה לשפוך מעט אור על הילכי רוח מעין אלו המנשבים במקומותינו.

עבד.
קווים לדמותו.
העבד איננו מזהה את עצמו כבעל עצמיות אוטונומית , הנפרדת מן העולם שמסביבו. העבד תופס את עצמו כעוד אוביקט בעולם הסובב אותו , וככזה שאיננו שונה מהותית ממנו . לדידו של העבד אין הרבה ההבדל בינו לבין שאר התופעות המתרחשות בעולם .כמו שקיעת החמה , מרוץ הסוס או נפילת האבן.. לדידו גם הוויתו הפנימית אינה אלא עוד תופעה אוביקטיבית הלוקחת חלק בעולם הקולקטיבי היחידי שקיים.
ההבדל היחיד , אליבא דהעבד ,בין מחשבותיו או רצונותיו לבין שאר התופעות אינו אלא הבדל זניח לא מהותי נטול משמעות אונטית ,והוא שמחשבותיו נמצאות "ברשות היחיד של ההכרה" ואין אפשרות לאחרים להיות באינטרקציה עמם, ואילו שאר התופעות הממשיות" נמצאות "ברשות הרבים של ההכרה" וכל הרוצה להכירם יבוא ויכיר ,זוהי תמצית תודעתו העצמית.
אי לכך העבד איננו רואה חשיבות במימוש עצמיותו בהוצאתה מן הכח אל הפועל בהבאת בשורתו הייחודית אל העולם החיצוני , הוא איננו מכיר בערכו האונטולוגי המכונן ,המהווה את העולם ומעצבו .
הוא איננו מנתק את עצמו מהיותו אוביקט הדטרמניסטי במהותו על מנת להפוך לסוביקט נטול הכרח. הוא איננו פועל מתוך חירות תבונתו הפנימית המוציאה לאור והמגבשת את דמות צלמו, תחת זו הוא בוחר להשאר חסר זהות עצמית , משועבד , תלוי. לעולם הוא תופס את עצמו , רק כבורג בתוך המכלול .
תודעה זו מלווה בהכרח באימוץ אורח מחשבה, פיתוח תורות מוסר ומאפיינים התנהגותים בעלי קווי מיתאר דומים.
העבד איננו מגבש את עמדתו בשאלות הרובצות לפיתחו מתוך עוצמתו הפנימית, מתוך הכרה בייחודיותו, מתוך התבוננות נטולת השפעות חיצוניות - מתוך ח ו פ ש המחשבה.
הוא אינו מאמין בחירותו היוצרת . לעולם הוא מגבש את עמדותיו מתוך היותו חלק מאורח המחשבה הכללי ,ועל כן הוא משתמש באותם הנחות יסוד באותם קודים מוסריים באותם מושגי טוב ורע שהחברה ותקשורת ההמונים עיצבה.
הוא איננו בונה בעצמו את מושגיו ואת השקפת עולמו מתוך תבונתו , אלא נוטל אבנים מסותתות כבר שהכינו אחרים ורק משנה את סידרם .הוא לעולם לא יחלוק על עקרוני היסוד של הדיון , על ההנחות הסמויות המצויים בקרקעיתו ,על עצם תוקפה של המתודה או על עצם תוקפם של השאלות בכלל. הוא הרי עבד ועבד לא יעיז להתמרד כנגד אלוהי החברה והתרבות השלטת. הוא יקבל את הטרמינולוגיה העכשווית בשקיקה ורק ינסה לפלס לעצמו את דרכו על מנת לזכות במקום של כבוד אי שם באמצע .
אסירי המחשבה , לא יוכלו למלט את עצמם מבית האסורים שאליו הם נכנסו מתוך שקיקה , הם שבויים לעד בתוך בית הסוהר של הקונצזנזוס.

תיאר זה של מחשבת העבד מסביר לדעתי בצורה קולעת למדי את אופיה של האידיאולוגיה השלטת כיום במדינת ישראל. "שלטת" - אין פירושו של דבר אידיאולוגיה שקנתה שביתה בליבם של ההמונים, אלא שלטת במובן הזה של "מעצבת שיח ", הציבור כולו כולל ההמון שרובו ככולו איננו מקבל את מסקנותיה של ה , גם הם משתמשים באותם טיעונים , הנחות יסוד ואותם ערכים המשמשים כחומר ביד היוצר בידי המעמד השליט בגיבוש השקפותיו והטמעתם בקרב ההמונים.
גם הציבור המכיר בצדקת טיעוניו בקונפליקט ישראלי - ערבי , שרוי רובו ככולו במגננה תמידית המנסה להדוף את מתקפותיה של השקפת העולם המונוליטית של המעמד השליט , שלא על ידי כפירה בעצם מוסכמותיה הבסיסיות.

ההתעלמות משורשי הסכסוך וההיסטוריה של המאבק ,
ה"שיכחה " כביכול של האשמים במצב שנוצר (המלחמות שנכפו על ישראל הפרת החלטות האו"ם בתקיפת ישראל ב 48 ) , טשטוש האבחנה שבין הרוצח לנרצח בין הקרבן למקרבן , עירפול המאפיינים המפלצתיים באכזריותם, של החברה הפלסטינית (כולה) , כל אלה מלמדים על קו חשיבה "עבדותי" שאיננו אמיץ מספיק לעמוד ולתבוע את ההכרה בהיותו צודק , ולהפנות חיצי אשמה כלפי הסובבים אותו האשמים בעולות שנגרמו לו, ותחת זאת מעדיף להצטנף ולהתקרנף ולכרוע ברך בפני האדון , ולהתבונן על המציאות מבעד למשקפי האדון יודע כל.
העבד איננו עומד ברשות עצמו , ועל כן הוא חייב לבקש שטר זכויות מהחברה הסובבת אותו , מאדוניו.
העבד יודע שרק באמצעות השלמה עם מצבו הוא יוכל לזכות בחותמת הכשר של סביבתו ובכך להחשב לאזרח לגיטימי בממלכה.


.
אחת מפעולות ההסחה שנוקט העבד על מנת להמלט מזהותו ומימוש עצמיותו , היא אימוץ נקודת מבט של הצד שכנגד .
העבד נוטה להבין ולהזדהות עם הצד שכנגד על מנת להצדיק את המצב המעוות ובכך להצדיק את אי התקוממותו לנוכח העוולות שנגרמו לו . הוא מגלה המון אמפתיה והבנה לתהליכים הפנימיים והחיצונים המשפיעים על יריבו ובשל כך לא זו בלבד שהוא דנו לכף זכות אלא אף מצדיק את חטאיו.
העבד שוכח שאם הוא מאמץ השקפת עולם רלאטויוית , אקסיסטנציאליסטית , הרואה בסוביקט כעולם שלם בפני עצמו. עליו לישם את העיקרון הזה על כל הצדדים במאבק.
הוא איננו יכל להתיחס אל צד אחד כאוטנומי ,בעל רצונות שאיפות תקוות וכו.. בעוד שהצד השני (העבד עצמו) איננו אלא "חפץ" העומד כאבן נגף בדרכו של יריבו להגשמת מאוויו.
הוא יוצא מתוך עצמו ומתבונן על העולם מבעד למשקפיים של יריבו אך שוכח לחזור אל עצמו .הוא שוכח שגם לו יש נקודת מבט שגם הוא בן אנוש וגם עליו אי אפשר לדלג.
אבל זוהי בדיוק מהותו של העבד הוא שרוי בתודעה של "חפץ" , מה הם כל רגשותיו שאיפותיו רצונותיו יצריו. אין הם רלוונטים לדיון יותר מהשאלה מה עומק המחילה של הנמלה או מה גובה הר הגבוה ביותר בגוטמאלה.

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=813657


בברכה.

האסופי,
ראיתי היטב שאתה מצייר דמות של אדם, או חברה, נטולי עצמאות מחשבתית. בבקשה, אם זה מה שאתה רוצה לדון בו אתה יכול לפתוח אשכול "פנומנולוגיה של אדם נטול עצמאות מחשבתית". אבל מה לזה ולעבד? עבד אינו מושג מופשט; עבד הוא דבר ממשי מאד. באת לעסוק בעבדים? יפה, עסוק בעבדים. באת להסביר שאדם צריך לטפח את חשיבתו העצמית? גם זה יפה, אבל אין לכך דבר וחצי דבר עם עבדים ועבדות. וכל זה לא היה מטריד אותי במיוחד לולא מיהרת לגזור מזה מסקנות פוליטיות (שכידוע אינן נושא הפורום - אתמול באה אקטואליה לידך ואמרת בה מילתא, אבל היום?); לטעמי, גרמת כאן לפיספוס של נושא מעניין - מהי המנטליות של עבד, כיצד משפיע שעבוד פיזי על אופני חשיבה והתנהגות - והמרת אותו בציור המטרה סביב החץ - חבל.

גו"ג ,

ייש"כ על הדיוק, כי אכן יש עבד פיזי אך עצמאי במחשבתו וכן להפך!

גם וגם

אתה גורס :עבדות הינו מושג ממשי מאוד
אני גורס :עבדות הינו מושג מופשט ,
היכול למצוא את ביטויו ברמה המוחשית מאוד , אבל בהחלט יכול ליצג גם שיעבוד של הרוח בכללותה.

אתה גורס: שעבוד פיסי ורוחני הינם שתי תופעות שונות לחלוטין חסרי נקודת השקה , והראיה - שהאחד יכול להתקיים גם ללא השני.
אני גורס : עבדות הינה תופעה פיסית היכולה להשפיע רבות על תודעתו של העבד , ולחילופין מצב תודעתי היכול להוביל לעבדות פיסית.

כללא דמילתא - אלו שני צדדים של אותה מטבע.

אבל מה זה חשוב ? האם בסמנטיקה עסקינן אני יכול לראות בתופעה זו משום פיתוח של מושג העבדות .
ואתה יכול לראות בכך תיאור מצב של חברה חסרת עצמאות מחשבתית.
אגב האין המושג חסרת עצמאות = משועבדת ?

האסופי,

חבל שנפספס את הדיוק של גםוגם האמור להיות נדבך חשוב בדיון שפתחת.

נקודת מוצא של הבחנה בין עבדות פיזית נסיבתית הכפויה על כל אדם מכורח המציאות, לשעבוד מנטאלי מרצון שביסודו נוכלות אינטלקטואלית, אמור להבהיר ביותר את הנושא שהגשת לנו!