| נשלח ב-31/3/2004 16:48 |
 |
| |
חומרות חדשות לפסח. הצדעה לאכיש (2)
.
(כעצתו של מיימוני, הדיון נפתח מחדש, בפורמט מעודן יותר)
תופעה מוכרת היא כי הבנים החוזרים לפסח מהישיבות, מביאים עמם בכל שנה חומרות חדשות, לא שערום אבותינו.
בכל שנה אני עורך ביני לבין עצמי את "מבחן אכיש" , לראות מיהו זה שהשנה מקיים את חלקו הראשון של הפסוק בדברים כ"ח ל"ד כמצוות עשה.
השנה, הזוכה שלי הוא זה האחראי – כך על פי השמועה – להוראה כי על נשים להגעיל טבעות נישואין (חלקות, כזכור) טרם הפסח, מחשש בליעה במהלך השנה.
ומה אצלכם?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 16:55 |
|
| |
לא הבנתי במה הדיון?
טבעות שנושאים בעת האוכל, ויכול להיות שנגע בחמץ מלוח שנבלע טעמו בטבעות?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 16:57 |
|
| |
אני מניח שזו לא חומרה חדשה, אך סיפר לי יהודי על גברא רבה שמקפיד לא לאכול מצות בפסח מלבד הכזיתות של החיוב בליל הסדר, מחשש שמא היה חימוץ במצה באיזה חלק מהמצה, ובכדי לא לבוא לידי איסור חמץ, ואם אין חובה לאכול מצות, מדוע לנו להביא את עצמנו לחשש איסור?!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 17:35 |
|
| |
אולי נחמיר במצוות שמחת החג שהיא דאורייתא. רוב החומרות הם בקושי מדרבנן.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 17:37 |
|
| |
ממללא
אני הרכיל מגלה סודו:
היה זה ר' חיים מבריסק.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 17:44 |
|
| |
מיימוני...
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 18:12 |
|
| |
לא הבנתי את הקולא לאכול ארבעה זיתים בליל הסדר!
א. מדאורייתא חייבים רק בשניים, וי"א באחד.
ב. כשיש לאו כה חמור של אכילת חמץ, איך לא חושש לעבור עליו בשביל מצוות עשה? הלא שב ולא תעשה עדיף!
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 18:29 |
|
| |
הנכון הוא מסתמא 5 כזיתים:
2 לאכילת מצה (שיש מחלוקת מאיזו מצה לקחת, ולוקחים כזית מהעליונה וכזית מהאמצעית).
1 לכורך.
2 לאפיקומן (שיש מחלוקת אם מספיק כזית זכר לקרבן פסח, או שצריך גם זכר לכזית מצה שנאכל עם הקרבן פסח).
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 18:50 |
|
| |
. מואדיב,
דווקא נהניתי השנה לפגוש שני בחורי ישיבה כשרוניים ורציניים מבית הכנסת בו אני מתפלל שהגיעו עם קולות בין בענייני חמץ ובין בענייני מצה, בנימה של לעג ובוז לעשית הטפל לעיקר. [הם לא חשודים שהושפעו ח"ו מהפורום עכ"ח ועוד בין כתלי הישיבה הקדושה  ]
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 19:27 |
|
| |
ועל זה אמרו חז"ל כוחא דהתירא עדיף
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 20:06 |
|
| |
שפירושו: אם מישהו פוסק להתירא אפשר לסמוך עליו, שודאי לא התיר מספק, שהרי מספק רק מחמירים, אלא ודאי נתבררה אצלו ההלכה לאשורה להתירא.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 20:12 |
|
| |
הלבן
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 20:15 |
|
| |
ולזה הרי התכוונתי שמי שלומד תורה יודע 'לסמוך על שמועתו ואינו ירא להתיר'(רש"י ביצה ב:) .
ומכיוון שאצל מואדיב חוזרים מהישיבה דוקא עם חומרות ולא עם קולות , כדאי שישלח את בניו לישיבה אחרת שבו לומדים יותר טוב .
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 21:00 |
|
| |
מציץ וכולם
בדורנו, יש שיטות שאין מקום להכריע ולהקל.
לדוגמא, הרב שטרנבוך כותב כי כדי לצאת ידי מצוה, יש לעשותה לפי כל השיטות שנאמרו בה (מופיע באחד מכרכי תשובות והנהגות, ועלי למצוא את המקום המדוייק).
יש להאריך בזה, וכבר נפתחו אודות ענין זה אשכולות. ואיני יכול לדון בזה כרגע. עדיף לאחר פסח - למרות שהחומרות של פסח מעוררות רצון לדון בזה...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2004 21:09 |
|
| |
לא בכל הדברים אמרו חכמים להחמיר ככל השיטות, רק במקוואות ובחמץ בפסח, שישראל קדושים הם ונוהגין להחמיר על עצמן, וגם חז"ל החמירו במשהו, כיון שהחמירה בו תורה לענוש כרת ולעבור עליו בבל יראה ובל ימצא ובני אדם מחמת שהן רגילין בו כל השנה הן קרובין לשכחה לפיכך החמירו בו חכמים.
ולא מפי אני כותב הדברים האלו, אלא מפי גדולי הפוסקים הראשונים ואחרונים, א"כ הנח להם לישראל בחומרותיהן והידוריהן בפסח.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2004 16:16 |
|
| |
להלבן,
<"טבעות שנושאים בעת האוכל, ויכול להיות שנגע בחמץ מלוח שנבלע טעמו בטבעות">
למה לדאוג רק לטבעות ולא להטביל את הידים באקונומיקה, הפוגמת את הטעם?!
|
|
|
|
|
