| נשלח ב-2/4/2004 10:17 |
 |
| |
בדיקת חמץ ע"י אשה
שמעתי בשם הגר"י פישר שאשה לא מברכת על בדיקת חמץ, מה הטעם?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2004 14:59 |
|
| |
...ואיך אפשר בלי הבדיחה הידועה של דרויאנוב
גבר ואישה בני זוג , רבים ביניהם , האישה שואלת את הגבר האם מכרת כבר את החמץ ? , עונה הגבר לאישה הן , אכן מכרתי , אבל את בעצמך חמץ בעין , עונה האישה אבל אותי מכר אבי לגוי כבר לפני כעשרים וחמש שנה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2004 15:24 |
|
| |
עד כמה שמצב ידיעותי מגיע - לא הצלחתי למצוא שום הגיון בפסק דין שכזה [שאשה לא תברך על בדיקת חמץ]. וכי זו מצוות *עשה* שהזמן גרמא? הרי זו מצווה מדברי סופרים בכדי למנוע מחשש "בלא יראה ובל ימצא" - כמבואר בכל הפוסקים.
אם יש למישהו סברא בנדון, אדרבה - אבל אם לאו, הרי שלא לחינם הוצמד בדיחה להמשכו של האשכול.. וד"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2004 21:41 |
|
| |
גרעררגעפס (שם עדין מאוד)
בדיחה יפה
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2004 23:37 |
|
| |
אין ספרי לידי, ולכן איני זוכר, אך האם אין מי שסובר שנשים אינן נאמנות על בדיקת חמץ - כמדומה נגד הגמרא - ולפי שיטה זו, אין ראוי לאשה לבדוק, ולכן, כיון שנתחדשה בזה מחלוקת הפוסקים אם לתת לה לבדוק, לכן גם אין לה לברך, כדין ספק ברכות להקל?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2004 01:29 |
|
| |
מיימוני ,
תימא לי דהא נשים נאמנות באיסורים הן ???
ואם תאמר שחמץ שאני , צריך להסביר מדוע ?
אלא שמעיקר הדין הרכוש נחשב של הגבר (שהוא נחשב בעה"ב .) ולכן האחריות מוטלת עליו לבדוק ולבטל החמץ , אבל אם אשה בדקה ו/או ביטלה איני מוצא לכך בית מיחוש , וילמדונו רבותינו אם החמצתי משהו ... (אני יודע שניסית רק למצוא פתח להסביר את הדבר , וסביר שלך לא סבירא כך...)
במחשבה נוספת , אולי הטעם לדבר הוא שזו כעין מצוות עשה שהזמן גרמא , אלא שהדבר כבר נדחה פה , ועוד שנשים אשכנזיות נוהגות לברך גם על מצוות שודאי אינם חייבות בהן , ולכן הענין תמוה ביותר...
תוקן על ידי - אישציפור - 04/04/2004 1:37:41
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2004 18:28 |
|
| |
האם לא אמרו חז"ל: "נשים עצלניות הן?
וכי תברך על בדיקה, כאשר אינה בודקת?!
|
|
|
|
|
