| נשלח ב-2/4/2004 13:06 |
 |
| |
ר' אליעזר הקליר - אזכורו בקדמונים
רבי אליעזר ברבי קליר או.רבי אליעזר הקליר
.
הנה דבריו הובאו בדברי הקדמונים.ראה רש"י תהילים(קכא א)ורש"י דניאל(ח יד)ושם(יב יב)ובהמיוחס בטעות לרש"י דברי הימים ב(כ א)ושם(כב יא)ושם(לה כב)ובדברי הרשב"ם בראשית(כז כז)ובדברי האבן עזרא בקהלת(ה א)יעו"ש ובשו"ת רבנו גרשום מאור הגולה(סימן א)ובתשובות ספר הישר(סימן מד)ובספר חסידים(סימן קיד)ובשו"ת הרדב"ז ח"ג (סימן תקלב)ובתשובות מכת"י חלק ח(סימן יג) ועוד ועוד....
וכן בפירוש התלמוד מביאו רש"י ביומא(סז ע"א) ותמה על חשבונו ומיישבו לפי הסיפרי (וסתם ספרי רבי שמעון כדאיתא בסנהדרין דף פו.והוא ממדרשי ארץ ישראל.). ורבותינו בעלי התוספות בעירובין (כא א)תמיהים על חשבונו."זו מניין לו".ובתוספות ראש השנה (כז א)מיישב רבנו תם דברי הקליר הנראים כסותרים.ובתוספות מגילה(כה א)מקשה רבנו אלחנן על מה שייסד הקליר.שמשמעותו שנתן טעם לגזירת אותו ואת בנו.ואינו אלא גזירה.(אמנם יעויין במורה הנבוכים ובפירוש הרמב"ן על התורה).ובתוספות חגיגה(יג א)כתבו שייסד פיוטו ע"פ הירושלמי.והיה דרכו להניח שיטת הבבלי.כדי לאחוז שיטת הש"ס הירושלמי.שהוא היה תנא..ובימיו מקדשים על פי הראיה.שמעולם לא יסד רק קרובץ מיום אחד.ע"ש.ובתוספות עבודה זרה (לה א)מיישב רבנו אלחנן את דברי הקליר.ובתוספות מנחות(לה ב)הביאו דבריו לראיה על פירוש אצבע צרידה.ובתוספות חולין(קט ב)הביאו לשונו.וציינו שהכל על פי הירושלמי.ובתוספות בכורות(נה ב)מביאים ממנו ראיה.
והרא"ש בברכות(פרק ה סימן כא)כתב להביא ראיה ממנו.לגבי שאלת צרכי צבור בשלוש ראשונות בתפילה.וכתב שהיה מארץ ישראל. .מהעיר קריית ספר.ובימיו היו מקדשים על פי הראיה.ויש אומרים שהיה תנא דהיינו ר"א בר"ש.ע"ש.והובא גם במחזור ויטרי(סימן קס וסימן רפז)ושם במחזור ויטרי (בסימן שכה) כתב שהיה תנא.וחולק על תלמוד שלנו בכמה מקומות.ורוב דבריו לפי הירושלמי.ובימיו היו מקדשים על פי הראיה.ומארץ ישראל היה מקריית ספר.והוא רבי אלעזר ברבי שמעון. והוסיף "שמא על שם אכילתו נקרא בירבי קליר. ובאותה שעה פייט קרובות הללו. בשעה שהיה משתכר והיה קונה עוגות משכרו. ושוב נעשה תלמיד חכם." ושוב כתב " ואפילו תאמר שלא היה ר' אלעזר בר' שמעון ותאמר שעל ידי עוגה נתפקח. בעשותו פתיחת הלב. ואחר היה. מכל מקום יש לך לומר שמקרית ספר היה. ובימיו היה מקדשין על פי הראייה. ובהרבה דברים חולק על תלמוד שלנו. ותופס לו שיטת תלמוד ירושלמי. ותלמד ממנו דבצרכי רבים שרי להאריך באמצע הברכה. ואינו הפסק. הא למדת שבימי התנאים היה. שלא מצינו אמורא בתלמוד מארץ ישר' חולק על תלמוד שלנו באותם דברים שהוא חולק. ועל דא אנא סמיך לומ' פיוטין ויוצר ואופנים וזולתים וקרובות דצרכי ציבור נינהו." עכ"ל.
והיינו כי משמעות קליר היינו עוגה.כמו שכתב הערוך.ע"ש ועוד הביא דבריו בכמה מקומות(בסימן שלא ובסימן שפד ובסימן תכה.)גם הראבי"ה ח"א(מסכת ברכות סימן צב)מביא ממנו ומשאר גאוני עולם.ראיה להלכה.ובראביה ח"ב(מסכת מגילה סימן תקנה)מסביר דברי הקליר ע"פ הירושלמי.ע"ש.גם האור זרוע ח"א(הלכות קריאת שמע סימן יט)מביא ככל הדברים הנ"ל.וכותב שהיות ויש ממנו ראיה יש לסמוך עליו.למעשה.ע"ש.(וכן הביאו עוד בחלק א סימן תקסח)וכן מביאו הכלבו(סימן יא וסימן קכב)ובספר המנהגים (טירנא-פסח)מעדיף פיוט הקליר על זה של רבי שמעון מפני כבוד הקליר שהיה תנא.וכן עוד שם(עניין שבועות)מעדיפו מפני שהיה תנא.וע"ע שם(בעניין ראש השנה).ובספר האבודרהם(עניין קריאת שמע)לא חשש להפסק בברכות.מפני שיסדו רבי אליעזר הקליר שהיה תנא.והוא מגדולי עולם.ע"ש.וכן נזכר בדברי מהרי"ל.(מנהגים עניין יז בתמוז)
וכיו"ב כתב הטור(או"ח סימן סח)וז"ל: וכ"כ הרמב"ם ז"ל ברכות אלו עם שאר הברכות אין אדם רשאי לפחות מהן ולא להוסיף עליהם אמנם נוהגין בכל המקומות לומר בהם קרוב"ץ. וגם הראשונים אשר תקנום היו גדולי עולם כמו רבי אלעזר הקליר וחבריו וכן כתב הראב"ד למעט או להרבות באמצע הברכה אין קפידא לפיכך נהגו להוסיף פיוטין במאורות ובאהבה ובזולתות: גם ר"ת דחק לפרש ההיא דבמקום שאמרו לקצר וכו' כדי לקיים המנהג :עכ"ל.ומרן הבית יוסף(או"ח סימן קיב)כתב:כתוב בהגהות מיימוניות פ"ו (תפלה אות ג) בשם ר"ת דצרכי רבים שואלים ומטעם זה נהגו לומר קרובץ בשלש ראשונות וכן הסכימו רבינו יוסף ורבינו אליהו הזקן והקליר שהיה תנא ועליו יש לסמוך וכן נהגו כל רבותינו והתירו לומר זכרנו ומי כמוך ודלא כהלכות גדולות עכ"ל
ובשערי תשובה (או"ח סימן סח)הביא דברי הברכי יוסף המחמיר שלא להרהר בלימוד בשעת פיוטי הקליר.אך מקל בשאר פיוטים.ע"ש.ועוד בשערי תשובה(שם)כתב:במ"ש התוס' שר"א הקליר הוא ראב"ש עיין במע"מ ובזכרון יוסף סי' י"ג י"ד ובשו"ת נ"ב מהדורא תנינא שהאריכו הרבה בזה ובמח"ב הביא תשוב' ר"ת המבואות בשבלי לקט בכת"י וכתב שהיא עמוקה ורחבה ושם הרגיש מהרר"ץ בנקיון כפות דסוכת ועוד פיוט אחות אשר לכך כספתה וכתב בישוב הדברים ובמח"ב האריך ובסוף דבריו כתב תא חזי כמה נפיש חילייהו דבחכמתם עדיפו מנביא דרבינו האר"י ז"ל גילה שהפייטן היו בו ניצוץ מנשמת ר"א ב"ש כמ"ש מור וקציעה וכנף רננים ע"ש:
ובשו"ת הרשב"א(ח"א סימן תסט)כתב שאומרים שהקליר הוא רבי אלעזר בן ערך.ובשו"ת התשב"ץ(ח"א סימן לג)כתב שזה שהשיגו על הקליר בחכמת הדקדוק אין זה מגרע במעלתו.ע"ש.(והוא רמז בזה לדברי האבן עזרא הנ"ל.)ובשו"ת שבות יעקב חלק א (סימן יב) כתב: ואף שהחמירו חכמים מאוד בהפסק ק"ש וברכותיו שאפילו מלך ישראל שואל בשלומו ונחש כרוך על עקיבו לא יפסיק ובפיוטים מפסיק אפילו בי"ח והטעם שפיוטים אלו שיסד הקליר וחביריו הם ע"פ סודות נוראים עמוק עמוק מי ימצאנו ע"כ כל המשנה ידו על התחתונה וכן הוא בספר חסידים סימן רנ"ו שהאריך מזה ועוד במקומות רבים עצמו מספר וז"ל ספר חסידים סי' קי"ד המשנה מנהג קדמונים כמו פיוטים וקרובץ שהנהיגו לומר קרובץ הקלי"ר ואומר קרובץ אחרים עובר משום לא תסיג גבול עולם עכ"ל.וע"ע בשו"ת נודע ביהודה תנינא(או"ח סימן קיג)אריכות בהגה מבן המחבר בעניין הקליר לדחות דברי החוקרים המאחרים זמנו.ע".ש.
והנה בשו"ת תשובה מאהבה(תלמיד הנודע ביהודה) האריך הרחיב מאד (בחלק א סימן א)בעניין הקליר והפיוטים.ומיישב דבריו.ומראה גדולתו.ומביא כמה וכמה ענינים מהראשונים שהביאו דבריו.יעו"ש הכל.וכן בחלק א(סימן צ)ובשו"ת חתם סופר חלק א(או"ח סימן טז)ובשו"ת יהודה יעלה(חלק א סימן א)ןבשו"ת רב פעלים חלק ב(סוד ישרים סימן א)הביא סמוכות לדעת הקליר מהרעיא מהימנא.ע"ש.והוא מהטעם הנ"ל בשם האר"י כי כל דברי הקליר ע"פ הסוד.
ובשו"ת אורח משפט(או"ח סימן יח)כתב שלא חששו כל גדולי עולם לתלונות הראב"ע נגד הקליר וכו..ע"ש.ועיין בהקדמת ים של שלמה למהרש"ל בחלק ב.ובשו"ת תשובה מאהבה (ח"א ס"א)הנ"ל.מה שהביאו נגד הראב"ע.וכבר ידוע מה שהביאו משם האר"י שעם שהיה מונע עצמו מכמה וכמה פיוטים מחכמי הראשונים.בכ"ז היה אומר את כל פיוטי הקליר שבסידורי האשכנזים.
גם מצאתי בדברי הרס"ג על ספר יצירה (פרק א הלכה א)שהביא לשון הקליר בפיוטו.ולמד מעניינו להביא ראיה .
נמצינו למדים שלכולי עלמא היה בין הקדמונים ביותר מחכמי ישראל.ויש אומרים שהיה רבי אלעזר ברשב"י.ויש אומרים שהיה רבי אלעזר בן ערך.והיה מארץ ישראל.מעיר קריית ספר.והיה בזמן שמקדשים ע"פ הראיה.ורוב דבריו ע"פ התלמוד הירושלמי.ואינו חושש לבבלי.ודבריו עמוקים מאד ויש בהם סודות עצומים.והוא אינו מכלל הפייטנים שאינם פוסקים.אלא דבריו הם בעלי משקל לפסיקת הלכה.ודנו בדבריו כל גדולי הראשונים.סתרו דבריו.או קיימו.הביאו ממנו ראיה.ולמדו ממנו.ובהחלט אפשר למנותו מבין הפוסקים הראשונים להלכה.ואם היה בזמן שקדם לבבלי.לפחות ניתן ללמוד ממנו משמעות הסוגיות ופירושי פסוקים ומאמרי חז"ל.כאשר עשו רבותינו הראשונים
(שלח אליי זאת אחד מחברי הפורום היקרים נ"י)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2004 14:49 |
|
| |
אז מדוע התקבל אצלנו לקצץ כל כך בפיוטים שלו, ואפילו נאמר שחוששין להפסק בתפילה, שהקליר עצמו לא חשש, מדוע אין למדים את פיוטיו.
לימוד פיוטי הקליר בימים טובים ובארבע פרשיות בהחלט מוסיף לאווירת החג.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2004 00:53 |
|
| |
באבא_תור,
שימחתני הרבה במה שהבאת. יישר כוחך לאורייתא!
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2004 09:07 |
|
| |
השכן
שמחתי לשמחך.
אך התודה והברכה מגיעות למי ששלח זאת אליי.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2004 14:56 |
|
| |
א) אשתקד היה כאן דיון אודות רבי אליעזר הקליר, והקושי בהוכחות התוס' והרא"ש שהוא היה תנא.
ב) כמדומה שמה שמובא פעמים רבות בתוס' ושאר הראשונים, הוכחות מהפייט, גם בזה מוכיחים מדברי רבי אליעזר הקלירי.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2004 04:46 |
|
| |
בדוקטורט שלה, מוכיחה פרופ' אליצור שאלעזר הקליר ואלעזר הקילר הם שנים שונים.
*פניקס* - כינוי במיתולוגיה היונית לעוף מדברי אגדי החי 500שנה, אחר כך הוא שורף את עצמו וחוזר לתחיה מתוך אפרו"
נורמלים, תתעוררו מהחול!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2004 00:43 |
|
| |
ר' אליעזר ברבי קליר
חי כנראה בתקופת הגאונים בא"י. כל ההוכחות שהובאו בראשונים מסייעות לנו למקם אותו בא"י ותו לא מידי.
הענין הוא כך, בעוד שבבבל התפתח מרכז רוחני חזק בצילם של המלכים הפרסיים שנתנו ליהודים אוטונומיה רוחנית מלאה, רישי כלה ורישי גלוותא וכו'. הרי שבארץ ישראל למן תחילת השלטון הנוצרי היו היהודים נרדפים על צוואר, והישיבות מדולדלות כך שמרכז הכובד עבר לבבל, אבל בא"י עדיין היו ישיבות ותלמידי חכמים כאלו שהפיקו את התלמוד הירושלמי ומדרשים רבים, קהילה זאת המשיכה להתקיים עד סוף תקופת הגאונים בצורה פחות או יותר נפרדת מהמרכז הבבלי, והתפתחו בה מסורות ומנהגים שונים מבבבל, בין השאר היו גם שינויים בנוסחאות התפילה ועוד, לדוגמה: בבבל היו אומרים "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים, בא"י המחזיר שכינתו לציון." ובא"י היו אומרים "ותערב לפניך עתירתינו כעולה וכקרבן, אנא רחום השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים, ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמונית, בא"י שאותך לבדך ביראה נעבוד."
או זה שבא"י היו ברכת "בונה ירושלים" ו"מצמיח קרן ישועה" מאוחדים לברכה אחת שהיתה מסתיימת במילים "בא"י אלוקי דוד ובונה ירושלים."
ושינויים רבים אחרים, בין השאר היה נהוג שהחזן היה מתפלל בעצמו את כל התפילה, והציבור היה עונה אמן, ולפעמים משתתף ע"י אמירת פסוקים מסוימים כמו ב"קדושה" וכדו'. החזן היה מרגיש חופש לעצמו להוסיף בתוך הברכות כראות עיניו, ובשבתות מיוחדות (ד' פרשיות) או באירועים מיוחדים (שבת חתן) וכמובן בחגים היה מרחיב ומפייט בתפילה כראות עיניו, פייטנים רבים היו באותם שנים, אך כנראה אחד הגדולים שבהם היה הקליר שפיוטיו נשתמרו ונפוצו בהרבה ארצות, לעיתים בצירוף קטעי תפילה מהנוסחים שהוא היה רגיל בהם. דבר שמסביר איך הגיעה ה"ותערב" דלעיל לתוך התפילות שלנו בחגים, מכיון שבחגים השמשו בפיוטים ארצישראליים.
הזיהוי עם תקופת התנאים לא מתאים מבחינת ההתפתחות ההלכתית וההתפתחות התרבותית והיצירתית שמובעות בפיוטים הנ"ל.
נ.ב. למדתי המון על הנושא הזה מהספר "שירת הקודש העברית בימי הביניים" של ע. פליישר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2004 09:09 |
|
| |
אשר,תודה רבה.
אני מעתיק לפה תשובה(שהעליתי לפורום בעבר)של ר"ת שעוסקת ברבי אלעזר הקליר מתוך אשכול על המוסתערבין:
הנה כמה קטעים מתוך תשובה של רבינו תם בעניין הפיוטים שהובאה במחזור ויטרי(סימן שכה עמ 362-365)ובשבולי הלקט(סימן כח מההדורת רש"ק מירסקי עמ 213):
"ורבינו יעקב בן רבי מאיר פוסק דבכל י"ח ברכות
יכול אדם לחדש בין דברים שהם הודאה ותפילה.בין דברים שהם צרכיו.הואיל ומעין ברכה הוא מחדש.
ולא הוי הפסק ברכה כלל.ומותר להאריך בהן כעין קרובות תפילות וסליחות שמסרו לנו רבותינו אנשי השם.מימות שמעון כיפה שיסד סדר של יוה"כ.אתן תהילה.ורבי אליעזר ברבי קליר שהיה תנא.ויסד קרובות למועדי השנה..."
"ומצינו בכמה מקומות בפיוטין שחולק על תלמוד שלנו...כי רוב דבריו לפי תלמוד ירושלמי.ובימיו היו מקדשין עפ"י הראיה.ומארץ ישראל היה.מעיר אחת ששמה קרית ספר.ותנא היה.וראיות יש מדאמרינן(פסדר"כ "ולקחתם לכם"-מהדורת ר"ש בובר,מהדורת ר"ש מנדלבוים עמ 404)
"[כד דמך]רבי אלעזר ברבי שמעון פתח עליה ההוא ספדנא."מכל אבקת רוכל"-דהוה קרי ותני וקרוב(=משורר)פוייטן ודורשן ש"מ ביומיו היו קרובות.ןתדע דבימיו היו מקדשין עפ"י הראייה
שלא תמצא לעולם בכל פיוטיו קרובה ליום שני של ימים טובים...
"ובהרבה דברים חולק על תלמוד שלנו ותופס לו שיטת התלמוד הירושלמי ותלמד ממנו דבצרכי רבי שרי להאריך באמצע הברכה.ואינו הפסק...
ועל דא אנא סמיך לומר פיוטין ויוצר ואופנים וזולתים וקרובות דצרכי ציבור נינהו.כעין רצה.וכל שלוש אחרונות דתפילה צרכי רבים נינהו.וכן זכרינו לחיים"
העתקתי את הקטע הנ"ל מתוך חוברת ששמה "מאורות הירושלמי"(בהוצאת מכון הירושלמי)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?whichpage=2&topic_id=337695
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2004 21:40 |
|
| |
רק תיקון קל:
הנוסח בא"י היה "שאותך ביראה נעבוד" (ללא לבדך), וכן "הטוב לך להודות", וגם "בא"ה עושה השלום" (עד היום כתוב כך בסידורי אשכנז בעשי"ת).
ממש מרגיז שהיום החזנים לא אומרים "שאותך לבדך...". וגם מרגיז שלא אומרים את תפילת הגשם והטל בחזרת הש"ץ. 
* * * * * * * * * * *
בימים אדומים של פרעות ודמים, בלילות השחורים של יאוש,
בערים בכפרים את דגלנו נרים
ועליו: הגנה וכיבוש.
(אברהם שטרן, תרצ"ב)
תוקן על ידי - אור99 - 08/04/2004 21:44:34
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2004 01:26 |
|
| |
הבאבא תור
כפי שאתה רואה הראיות של הר"ת מוכיחות שהוא היה באר"י מזה שלא חיבר קרובות ליו"ט שני, אלא שראיה זו יכולה להוכיח גם שהוא בן זמינינו אנו מכיון שגם אנו איננו חוגגים יו"ט שני, וכו'
מהראיה שנאמר על ר' אלעזר בר"ש שהיה פייטן עדיין לא ניתן להוכיח שהוא הקלירי, ולמסקנא צ"ל שבזמנם של בעלי התוס', ההיסטוריה של התקופה שמחתימת התלמוד הירושלמי ועד ימי הרמב"ם בערך (משהו כמו חמש מאות שנה) בא"י, לא הייתה ידועה בכלל, זה היה מן חור שחור (עד היום זה כך) שכמעט לא ידעו עליה דבר, כיום ידוע שהיה כאן יישוב יחסית גדול, והנהגה חזקה שהיו לה ישיבות ומנהגים עצמאיים ממנהגי בבל, דבר שמסביר את התדהמה שנראית בדברבי ר"ת על כך שהוא (בעל הקרובות) פוסק כהירושלמי נגד הבבלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2004 08:35 |
|
| |
אשר
לא הבנתי איפה מצאת בדבריו של ר"ת תדהמה על העובדה שרבי אלעזר הקליר היה דרכו לפסוק כירושלמי?
אני דווקא הבנתי מדבריו שהוא קיבל את זה כדבר ברור ולגיטימי.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2004 17:43 |
|
| |
תיאור זמנו של הקלירי: "בזמן הבית", לא היה מעולם ברור אצלי, שהרי בהתנגדות הגאונים לפיוטים, תיארו את הפיוטים, כ"מנהג שמד", וכן אם הם מאותו הזמן, מדוע לא נזכרו כלל בגמרא, זכור לי שישנה אריכות גדולה אצל שי"ר, על הקלירי, מקורו וזמנו, כמו"כ זכור לי שהיה מי שציין את מקומו לאיטליה, גם השדי חמד האריך בו ובזמנו, אך כרגע אני במקום ללא ספרים, ודברי הם מהזכרון, ולכן לא ציינתי למקומם.
מועדים לשמחה ושבת שלום
תוקן על ידי - נישטאיך - 09/04/2004 17:47:34
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2004 10:17 |
|
| |
הקליר הובא גם בדברי הרס"ג על ספר יצירה פרק ה בסופו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2004 02:14 |
|
| |
הבבא תור
<ומצינו בכמה מקומות בפיוטין שחולק על תלמוד שלנו>
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 09:56 |
|
| |
אשר
אני לא בטוח שהבנתי את הדיוק שלך,
האם מזה שר"ת קורא לבבלי "תלמוד שלנו" אתה מוצא בדבריו תדהמה על זה שרבינו הקליר לא פסק כבבלי??
הרי זה די ידוע שיש הקוראים לבבלי תלמוד שלנו/דידן.
אדרבה תמשיך לקרוא:
"ובהרבה דברים חולק על תלמוד שלנו ותופס לו שיטת התלמוד הירושלמי ותלמד ממנו ...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 16:20 |
|
| |
הבבא תור
מסכים.
אך בכל מקרה המסקנה של ר"ת שהקלירי היה תנא ההיא שגויה לגמרי.
וכיום ברור שהוא היה בזמן גאוני א"י בסביבות תחילת השלטון המוסלמי בא"י כ700 שנה ךלאחר ר' אלעזר בר"ש.
|
|
|
|
|
