תפילין בחול המועד

ישרן, ראיתי לפני זמן רב בראשונים (דומני במאירי) דעה שמזקיקה אישיות מסויימת על מנת להניח תפילין וממנה השתמע שבמקומות מסויימים נהגו שרק בעלי צורה קיימו את המצווה.

ההד של הגישה הזו בימינו הוא מה שמובא בהלכה לגבי מי שאינו יכול לשמור את גופו בנקיות, שבד"כ אנו מפרשים זאת במקרים קיצוניים.

ייתכן שבעבר זה הובן אחרת כגדר רחב יותר, כך שהתפילין נחשבו למצווה שלא כל אחד רשאי לקיים, וממילא קל יותר לבטל אותה.

אולי אחד מחכמי הפורום מכיר את הדברים?

לדעתי מעיקרא קושיא ליתא, שהרי לפי דבריו היינו צריכים להחמיר בכל דין דאורייתא, ואם כן מה הואילו חכמים בתקנתם (הרמב"ם, השו"ע ואחרים), שהרי במקום לפסוק הלכה נחמיר בכל דין מדאורייתא שנחלקו בו חכמים ??

רב"צ,

הכלל שהביא ישרן בשם הגרי"ז מופיע רבות בפוסקים. המשמעות היא שכאשר יש ספק בדין שהוא דאורייתא, למשל מחלוקת בין שני תנאים שלא ניתן להכריע אותה בדרכים המקובלות, אזלינן לחומרא, ואילו בדרבנן אזלינן בקולא.

מקובל לטעון שגם הרמב"ם והשו"ע נקטו כך.

במקומות שלא נקטו כך, בד"כ מוצאים לכך הסברים נקודתיים.

אגב, ראיתי פעם שאם יש מחלוקת בין יחיד ורבים בדין דאורייתא והרבים מקילים, אזי פוסקים לקולא, כי יש כלל הלכתי שקובע את ההלכה. הכלל הנ"ל הוא לספקות לא מוכרעים.

אני מכיר היטב את הכלל הזה, והוא אכן מופיע ברמב"ם (הלכות ממרים?). אולם, כל זה מדובר כאשר אכן לא ניתן להכריע בדבר. אולם, כיום נוהגים להשתמש בכלל זה כדי להחמיר בכל שאלה שנוגעת לדין דאורייתא, ולדעתי זה לא מובן, שהרי אם כן מה התועלת בכל עמלם של הפוסקים ?

השו"ע פסק שאין להניח תפילין בחוה"מ, מדוע עלינו להחמיר בכך ?

מי שרוצה להחמיר בדין זה משום שמדובר על דין דאורייתא, צריך כמו כן להתחיל ולהחמיר בכל דיני שבת, נידה וכו' וכו'. כלומר, בכל מקום שיש מחלוקת תנאים, אמוראים, ראשונים או אחרונים, עליו לפסוק תמיד לחומרא, והרי זה אבסורד גמור !

רב צעיר

האם השו"ע פסק את זה בעקבות הזוהר?(שדן למיתה! את המניח תפילין בחול המועד)

לרב צעיר- מדוע קבלת את הכרעת השו"ע? הרי יש מחלוקת פוסקים- וכל עוד לא הכרעת בשכלך- אתה מסופק בדאוריתא.אלא אם כן אתה מבין ומקבל את הכרעתו -אז תסביר לנו אותה.כי אסור לקבל דברי רבו עד שמבין אותם.כך מקובלנו מר' חיים ואלוז'ינר.

ישרן

זו אכן "השתלטות" של הקבלה, כפי שתועד במספר מאמרים ומחקרים, שאינם תחת ידי כרגע.

וכבר היה אשכול בנושא זה, כמדומני של קוני.

והלכה למעשה:

א. לדעתי, ראוי להניח תפילין בחול המועד, ובברכה. וכן אני נוהג.

ב. יש כבר מנינים בודדים, חשאיים, של מניחי תפילין בחוה"מ, אך רובם מפחדים "לצאת מהארון".

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני

אתה מניח תפילין במניין?או לבד בבית?

הבאבא תור

אתה חושב שתעבור במניני בני ברק ותחפש מנין שמניח תפילין ובו תמצאני?

לצערי, לא ידוע לי על מנין כזה, ולכן אני נאלץ להניח תפילין בבית.

(אילו הייתי במנין כזה בבני ברק, מן הסתם לא הייתי מגלה זאת...)

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

דומני שנכתב כאן או בפורום הסמוך שתלמידי הרב זילברמן נוהגים כך.

לא רק בעל הזוהר סבור שאין להניח תפילין בחוה"מ, אלא הרבה פוסקים סבורים כך, והם הרשב"א, התוספות, הראב"ד ותשובת מהרי"ק.

כמו כן, המשנ"ב (סי' לא, ס"ק ח) כותב שהגר"א כתב שאין שום סמך מהש"ס לדעת הסבורים שיש להניח תפילין בחוה"מ.

וגם שמעתי בע"פ שהרב קאפח היה סבור בנושא זה שדעביד כמר עביד וכו' וגם בתימן היו מנהגים שונים בנידון.

*

מדוע אני נוהג לפי השו"ע ?

מהסיבה הפשוטה שכך מקובל בעם ישראל. אמנם, אינני רואה שום מעלה מיוחדת בספר זה על גבי שאר הפוסקים, אולם הואיל ובדיעבד כך התקבל, אזי יש לנהוג כך.

אינני מסכים כלל לגישה שיש לקבל פסיקה הלכתית רק אם אני "מבין" אותה, הואיל ואם כך אזי "נתת תורת כל אדם בידו", וכמו כן יש לזכור תמיד שהפסוק "איש הישר בעיניו יעשה" מתייחס למעשי האונס, רצח, מלחמת אחים וכו' שמסופרים בספר שופטים, וד"ל.

אתה יודע טוב מאוד שלא התכונתי לומר שאין לקיים מה שלא מבינים אלא שכאשר ,כמו בדוגמא פה, ראוי להחמיר מספק ואתה מקל בלי להבין- זה דבר פסול.

מה זאת אומרת "מקל בלי להבין" ?

יש מחלוקת בהלכה, הרבה פוסקים סבורים שאין להניח, כך נפסק בשולחן ערוך, כך נוהגים רובם ככולם של עם ישראל (ובוודאי בא"י), איזה עוד סיבה אתה רוצה לכך ?

*

אני חושב שכדי שנדון בנושא, ראוי שתבהיר לי היטב למה אתה מתכוון כשאתה אומר ש "יש כאן ספק". אם לשיטתך מדובר על ספק דאורייתא אע"פ שהשולחן ערוך הכריע להלכה, וזאת מפני שיש מחלוקת ראשונים בדבר, אזי לפי דבריך יוצא שעליך להחמיר בכל מקום בשולחן ערוך בו המחבר הכריע במחלוקת שנוגעת לדין דאורייתא. אני לפחות עקבי בשיטה שלי, האם גם אתה עקבי ?



תוקן על ידי - רב_צעיר - 11/04/2004 14:19:14

ממללא

בישיבת הרב זילברמן אדרת אליהו לא מניחים תפילין בחול המועד, למרות שבעבר שקלו את הנושא למרות שהגר"א פסק שלא להניח וזאת מתוך הבנת הסוגיא במועד קטן לגבי האם כתיבת תפילין בחול המועד מותרת, והוא מעמיד שם את המשנה שהיא לפי רבי מאיר ולכן רק הוא מתיר.
בקהילת לעומת זאת ישנם כנראה מספר קטן של אברכים המניחים בצנעה (ה"רמבמיסטים" שבקהילה)
בכל מקרה הפסק של הגר"א היה גם כנגד המנהג באשכנז שבו אכן הניחו תפילין וגם כיום בקהילות אשכנזיות החו"ל, וחלק מתלמידיו גם הניחו ורק שהגיעו לא"י קיבלו את מנהג המקום.
הגר"א אף פוסק בביאורו לשו"ע שיש להיזהר שרצועת התפילין ביד לא תחצוץ בין היד ללולב.