ברכת ההלל

האשכנזים מברכים "לקרוא"והספרדים "לגמור". הסיבה לברכת "לקרוא" היא מובאת במהר"ם רוטנברג (אולי לפני -איני יודע) כי אולי לא יקרא כל מילה ולא יחשב שגמר ההלל וממילא הברכה לבטלה.
1.א.מה המצוה המקורית? אם היא לגמור אז זה כמו כל מצוה שברך ולא קיים. ואם תאמר המצוה לקרוא מדוע תקנו "לגמור".
ב.האם המהר"ם שינה את הברכה ? יש לו כוח כזה? ואם זו מסורת מה הצורך בהסברים- זו המצוה- לקרוא ולא גמור.
2.היום "לגמור" הוא במובן של לקרוא את ההלל השלם.
א. מדוע לא תקנו ברכה על מצוה דרבנן לקרוא הלל לא שלם?
ב.איך השתנתה המשמעות מימי המהר"ם?
תודה לכל המגיבים.

אל תצל מפי דבר אמת

אגב,

מנהג ארץ ישראל שבכל מועד שאין אומרים הלל השלם אין מברכים עליו