בהמשך לאשכול על הינריך היינה

יוני33333,

ברוך בואך ויישר כוחך על הגדרתך את החינוך החרדי ולולא באת אלא לכך....

התוכל להבהיר את חיפושך?

אתה פותח ב"האם ישנם עוד", עוד חוץ ממי?

מה ההבדל בין "הפן האישי ריגשי" לבין "פילוספית אמונית"? הרי אלה שני צדדים מאותה מטבע שבפתרון או באי פתרון האחד, כן השני!


לגוף הנושא, מעטים בכלל שהכירו שישנה כאן בעיה ואלה מהם שהכירו חסרי אונים הם מבחינה סוציולוגית.

הרש"ר הירש והרב י"י וויינברג ז"ל התייחסו אך לא ממש נתנו פתרונות פרקטיים שיתקבלו.

בפורום הזה דנו וגם לא באו עם פתרונות מלבד עצם קיומו של בית מדרש וירטואלי כזה הדן בעומקן של הבעיות האלה והתקוה להקמת "קדושית" דהיינו מקום לבני אדם ה"פתוחים לשם שמים".

יוני, הגדרה יפה

ידוע משם החזון איש אשר טען על הישיבות, שהם בעצם מערך החינוך החברתי, שהם מקדמים את החלשים אך במקביל מחלישים את החזיקים, ובלשונו מחנכים לבינוניות.

יוני

הייתי מציע לך לקרוא את ספריו של פרנץ רוזנצוויג, או לחילופין לקרוא את הספר "כוכב מיעקוב" שנכתב על חייו והגותו. נראה לי שהוא עונה לתיאור שתיארת.

תודה על התגובות
אני אנסה להסביר את עצמי עם הקדמה קצרה

אחד מהערכים של התקופה החדשה נקרא "מימוש עצמי" (מודעות עצמית וכד')
משפט זה מעורר אצל חוגים רחבים התנגדות ואפילו קצת זילזול
יש שרואים בזה משהו נשי וילדותי ויש שרואים בזה אגואיסטיות מעודנת
אבל האמת היא שהמושג הזה קיים מאז ומעולם אלא שתמיד קראו לו בשמות אחרים

התחום הזה מתפתח בדורת האחרונים גם כהמשך היסטורי לתהליכים שהתחילו בדורות האחרונים, וגם הודות לדמוקרטיה של העולם המערבי שמאפשר לכל אדם לעסוק בכל תחום שבו יחפוץ

כל זה נכון לגבי מימוש הפונטציאל האישי שהיום הוא הרבה יותר קל לעומת הדורות הקודמים,

אבל וכאן מגיע האבל הגדול,
בשביל לבנות "נפש גדולה" העולם המערבי פחות מתאים
כיוון שבשביל לבנות את הנפש האדם זקוק מלבד להיוולד עם האופי\נשמה המתאים לכך, גם לגדול באווירה המגדילה אנשים כאלו וזה לא קל,
הדרישות מהחברה הסובבת הם שמצד אחד היא תדרוש ממנו הישגיות - מטרות ושאיפות גדולות, ומצד שני לא תספק את הרבה מהצרכים שלו כדי שיגדל עם "חסר" , שתי הנקודות האלו יוצרות אצל האדם המתאים דירבון ענק להגיע גבוה גבוה בכדי למלא הן את השאיפות מבית והן את את צרכיו הנפשיים שחסרים לו,
היום הציבור החרדי ממלא את שתי הדרישות האלו על הצד הטוב ביותר, ולכן אני רואה פונטציאל עצום במי שנולד כזה וגדל בציבור הזה,
אבל אם נמשיך את התאוריה הזו, המסקנה המתבקשת תהיה שטוב לגדול בציבור החרדי ולעוזבו לאחר שהוא מתבגר בכדי שיוכל לממש את ...

כיוון שזה וודאי לא פיתרון,
מה שאנשים כאלו עושים זה להמשיך להיות שייכים לחברה, אבל מבחינה אינטלקטואילית – רוחנית – נפשית הם נפתחים לעולמות אחרים
היות וזה לא פתרון אידאלי זה יוצר מתחים וסתירות משלוש סוגים,
האחד ברמת ההשקפה אמונה ושאר מה שמוגדר בתחום של דעות ורעיונות שכליים
הרמה השניה היא בתחום החברתי שזה כולל את המשפחה עבודה רבנים ועוד
הרמה השלישית היא לגבי האדם עצמו שזה הרמה האמיתית והאינטימית ביותר וברמה הזו אין פתרונות שטחיים וטקטיים כאן האדם צריך להתעמת מול עצמו,
שמצד אחד הוא
מפתח לעצמו רגשות אבל לא מרשה לעצמו לתת להם ביטוי
הוא מפתח לעצמו כישורים חברתיים או עיסקיים אבל מונע מעצמו מלפתח אותם
ועוד הרבה
זו בעיה שמוגדרת תחת הכותרת "קונפליקטים פנימיים"

לאחר שהסברתי את עצמי אני אחזור למה ששאלתי בהתחלה,

היות ואני בטוח שבדורות הקודמים היו אדמורים ורבנים שהיו בעלי נפש גדולה (שכל רגש מרץ וכל מה שכלול בזה) שהתחבטו בדברים האלו ואולי גם נתנו לזה ביטוי מרומז בכתובים
אשמח לקבל כל שם או מקור להתיחסויות בתחום הזה.

יוני

ברוך הבא אל הפורום!

הרעיון של מימוש עצמי מופיע לדעתי בהקדמה לדרך ה' של הרמח"ל.

כשהרמח"ל כותב שם על כך שאדם יזהה את חובתו שלו בעולמו שלו, ומסביר שהאדם נברא כדי להגשים את חובתו המיוחדת, כדי לא לאכול לחם חינם - כמדומה שבזאת הוא מציג, גרסה יהודית בניסוח קבלי, של רעיון אקזיסטנציאליסטי שהצגת גם אתה בדבריך.



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

הערת אגב,
באחד הגליונות האחרונים של קולמוס היה מאמר על נפלאות המוח היהודי ומנו שם את איינשטיין, פרויד ובו'. ואני תמה הרי אם כל אלו המנויים שם היו מתחנכים במסגרות שקולמוס ממליץ עליהם הרי הם לא היו לא איינשטיין ולא פרויד, אז על מה הגאווה?

אריק

מי מוציא את כתב העת קולמוס

מיימוני
ברוכים הנמצאים
בניתם אתר ובית ממש לתפארת

בקשר לרמח"ל אני מסופק אם לזה כוונתו
הרמחל עצמו פרסם כמה שירי חול מאוד יפים בעניני נישואין ועוד ,כמה הוא נתן לעצמו לבא לידי ביטוי בכל התחומים האלו כנראה שלא הרבה

יוני

דווקא בשירי החול שלו, מסתבר שהרמח"ל לא ראה בהם שירי חול, אלא סמלים לעולמות הרוחניים שלו.

אך בנוגע לדרך ד', איני יודע אם תמצא בדברים המלצה לעיסוק בכל תחום כמימוש עצמי - זה כבר להוציא מהרמח"ל מה שלא היה בדעתו - אך בוודאי שהספר מביע בהקדמה את הרעיון שהאדם נועד לממש את עצמו, כלומר לזהות את חובתו בעולמו שהיא היא מימושו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני,
מימושו של האדם לפי הרמח"ל הוא להתענג על ה'.
והנה, מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה הוא: שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמתי והעדון הגדול בכל העדונים שיכולים להמצא. ומקום העדון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה, אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה הוא זה העולם. והוא מה שאמרו זכרונם לברכה (אבות ד, ו): "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא".
חובתו היא להגיע למימוש הזה ע"י המצוות, אך אין לערבב בין החובה למימוש

תוקן על ידי - אריק123 - 18/04/2004 17:20:34