האם זה המלצה או הלכה
עיצה טובה, או סתם משנה?
המהר"ל מפראג כתב: "פירוש דבר זה כי האדם אין גידול שלו בקומתו עד שהוא בן שמונה עשרה ונשלם אז גידול שלו כאשר הוא בן י"ח, ומאז חייב להשלים עוד עצמו באשה כי כל זמן שלא נשא אינו אדם שלם ... וכל זמן שאינו בן שמונה עשר לא נשלם קומתו בגופו הוא עצמו לכך אין צריך להשלים עצמו באשה שהיא תוספת יותר על עצמו,
אבל כאשר הוא בן שמונה עשרה שכבר נשלם עצמו בגופו יש לו להשלים עצמו באשה
נשלח ב-20/4/2004 21:30
הוא מותיב לה והוא מפרק לה
נשלח ב-20/4/2004 21:47
לפלא שצריכים להגיע עד כאן באתר של פסודו-תלמיד-חכמים לברר שאלה כזו, הרי זו הלכה מפורשת בשו"ע אבע"ז סימן א' זוהי הלכה פסוקה שמצוה להתחתן מבן יח, ומכ' ואילך כופים.
נשלח ב-20/4/2004 22:01
מסתברא יקירי
האם אינך סבור שהתואר "פסאודו תלמידי חכמים" הוא אינו מדוייק?
ושמא בחרת להשתמש בו משום השימוש שלי במונח פסאודו-אפיגרפיה?
***
לגבי השאלה ההלכתית,
אכן צודק מסתברא, כרגיל, שהשולחן ערוך והרמ"א פוסקים כן.
אך לדעתי יש מקום לשאלה, כי יש הפרש בין החיוב להינשא לבין החיוב לאכול מצה בפסח ולשבת בסוכה בסוכות.
הא ראיה, שהדבר תלוי בדברים אחרים, כמו יכולת הפרנסה והשגת בית למגורים ועוד. ידועים הם דברי הרמב"ם שראוי לאדם לקבוע לו פרנסה ולקנות דירה ורק אז להתחתן.
כמו כן, יש מי שסובר שיש מקום לטענה שאדם שחשקה נפשו בתורה ואין יצרו אונסו שהוא רשאי לדחות את נישואיו.
ובכל מקרה, הרי בזמננו זה אין מתחתנים עד גיל עשרים ויותר - לפחות ברוב הישיבות הליטאיות.
***
נראה לומר שהחיוב הראשוני הוא "פרו ורבו", ולשם כך יש לשאת אשה, ולגדל ילדים.
הגיל והתנאים האחרים הם פרין של נסיבות, וכל דור לפי תנאיו.
לפיכך, גיל 18 אינו בדווקא - ואכן בגמרא המליצו על גיל צעיר מזה - מה שלא יתכן בדורנו.
אך אם החיוב להינשא הוא משום העמדת ילדים, יש לדון אם אדם חייב גם להוציא על רפואות אם יש קושי להוליד, כפי שמצוי לעתים בזמננו. האם גם על זה יכפו בית דין?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-20/4/2004 22:45
כמדומה שמי שרוצה ללמוד נפסק בשו"ע
שלא חייב להתחתן בן עשרים,
ויש עוד סעיף, "מי שחשקה נפשו בתורה" (כבן עזאי) לא חייב להתחתן בכלל.
תקנו אותי אם אני טועה.
תוקן על ידי - זליג18 - 20/04/2004 22:51:36
נשלח ב-21/4/2004 00:25
(מאמר המוסגר: פסאודו כתבתי בדיוק, שכן לרוב אין כאן שום דיון המבוסס על מקורות ובירורים רציניים, אלא הכל חפיף וחובבני. כמו כן בדיונים מדעיים והיסטוריים, הרי לחובבנים הכל נשמע עמוק, אך למתמחים וקוראי הספרים - הכל כבר נטחן בספרים וכמעט של התחדש מאומה)
הנה תגובתך דוגמא אופייני לדבר, לא טרחת לפתוח השו"ע הרמב"ם הגמרא, בכדי לראות אם כבר דנו, אלא סברות תלושות וכו'.
ואתכם הסליחה, ומכיון ששוחרי אמת כאן אמרתי את האמת)
נשלח ב-21/4/2004 00:36
למרות שאני סתם פסאודו ת"ח , אני זוכר גמ' המספרת שכ"ד אלף תלמידים היו לר"ע וכולם מתו בין פסח לעצרת בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה .
מותר לך לחשוב מה שאתה רוצה , אבל הטחת העלבונות הזאת היא סתם מרושעת .
נשלח ב-21/4/2004 10:28
.
תמהני על מי שנכנס לכתוב במקום של פסאודו-ת"חים ואינו שולט ביצרו מלהכנס.
שאם היה מתאפק, היה אומר לשטן חץ בעיניך, ונושא אשה בגיל 14 .
נשלח ב-21/4/2004 11:24
מצו"נ ,
הפעם אני איתך .
נשלח ב-23/4/2004 19:48
מואדיב,
לא זכיתי להבין עקיצתך, אני מסתכל על האתר הזה כראש חץ לתנועת השכלה חדשה, וכל פעם מתעניין איפה אוחזים.
כולם הי' תלמידי רבי עקיבא ולא תלמידי צדוק ובייתוס.
(ובכלל מצו"נ בטוח אני שאינך מאמין במאחז"ל ההוא)
ואם הייתי מבקר ספר והייתי טוען שהספר חלש והמחבר הוא למדן קלוש, כלום הייתם טוענים תלמיד ר' עקיבא....
הלא אתה נחנקים תחת עול החרדיות שאינו מרשה ביקורת חפשית, רק ביקורת נגד אתר זה נגוע ברשעות.
יכולים אתה לטעון שאיני צודק, אבל לבוא בטענה קלישאית חרדית זו שאתם נלחמים נגדה, פשוט מגוחך.
תוקן על ידי - מסתברא - 23/04/2004 19:48:52
תוקן על ידי - מסתברא - 23/04/2004 19:58:38
נשלח ב-24/4/2004 21:07
אתה באמת לא יודע מה ההבדל בין ביקורת לבין ניצול כל הזדמנות כדי לתקוף ?
נשלח ב-24/4/2004 21:12
.
מסתברא
סיפור זה מוקדש לך:
מעשה שהיה בבגדאד המעטירה, ששאל הח'ליפה המהולל הרון אלרשיד את ליצן החצר שלו:
"אמור נא לי ידידי היקר, מה פשר הפתגם שאומרים הבריות, כי לעתים, ההתנצלות גרועה מן המעשה עליו באה ? "
ענה לו ליצן החצר: "אנא, בטובך כי רב, ח'ליפה מהולל, המתן לי מעט עד שאמצא תשובה נאותה."
הנהן הח'ליפה אלרשיד ונפנה ללכת. מייד לאחר שהסתובב, חש ביד מלטפת את אחוריו. נפנה לאחוריו מייד, ולתדהמתו, ראה את ידו של ליצן החצר נמשכת במהירות בחזרה.
"מה זאת אתה עושה !! " זעם הח'ליפה. "הרוצה אתה כי ראשך יותז מעליך היום ?! "
"סלח נא לי ח'ליפה רב חסד" ייבב ליצן החצר כשהוא נופל על ברכיו וכורע. "לא שמתי לב לכך שזה אתה, חשבתי שאני מלטף את אשתך! "
לאחר שכינית את הפורום "אתר של פסודו-תלמיד-חכמים" , טרחת להבהיר את דבריך, שמא נטעה, והוספת כי כל הדיונים כאן "הכל חפיף וחובבני" , ולמען לא נטעה, הסברת כי הפורום הוא כתנועת המשכילים.
לאחר כל זאת, אין לי אלא לשאול:
מאי בעית בהאי ארעא ?
נשלח ב-24/4/2004 22:45
מואדיב
אני סבור שאני דווקא מבין את מסתברא.
הוא סבור שאנו, או לפחות אני אישית, ואחרים בהשפעתי -
א. מזלזלים בקבלה (כלומר בתורת הסוד).
ב. מזלזלים במנהגים ובחומרות.
ולכן, זה סימן שאנו, כלומר אני אישית וההולכים בדרכי -
ג. משכילים חדשים, בסגנון המשכילים של פעם. כלומר מבקשים לעקור את היהדות, במודע או לא במודע.
האם ניתן להאשים מי שמתנגד ל"השכלה"? האם לא היינו מצטרפים אליו כדי לתקוף את ההשכלה של פעם?
בעצם, אני סבור שאילו הייתי במצבו של מסתברא, או עומד מול משכילים, לא הייתי תוקף, אלא משתדל לנהל דיון עניני.
אבל אולי זה תלוי באופי (למרות שאדם צריך לעבוד על מידותיו ולנהוג לפי ההלכה, לא לפי הרגש).
וזו גם פנייתי למסתברא:
אל תיטוש אותנו.
הלא, לשיטתך, אנו טועים ואומללים.
לכן, ענה בסבלנות ותסביר מה הן טעויותינו, ומנין לומדים זאת.
אני מבטיח לך להקשיב ולקרוא בסבלנות.
גם אם לא אסכים, לפחות נבין במה בדיוק חלוקות הנחות היסוד שלנו.
הנה, דוגמא לכך בויכוח על הזהרת האר"י מפני הזכרת שמם של מלאכים. האם לא היתה זו התקדמות בבירור הנושא?
אני סבור שכן.
לעומת זאת, אני מבטיחך כי אין לי שום התקדמות ממי שיבוא ויודיעני כי אני טפש מטופש, או עקשן, או רשע, בלי להסביר לי איפה טעיתי ומה עלי לתקן. אני מבין מהר, כשמסבירים לי לאט.
תודה מראש
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-25/4/2004 16:45
מה בין ביאת השמש לצאתה?
השבוע קראנו על ביאתה
נזכה שיקוים באנו כצאתה.
נשלח ב-25/4/2004 18:09
אתר זה לעולם לא יצליח להוות ראש חץ ל'תנועת השכלה חדשה' ולו מפאת העובדה שרובו המוחלט של העם היהודי חדל מלהיות עם התורה ושאת פירות ההשכלה כל אדם מודרני אוכל.
העובדה שעדיין יש יהודים הלכתיים שמנסים להילחם בהשכלה בדרך שלא עמדה מולה במאתיים השנה האחרונות, היא היא ניצחונה, לדאבוני.
נשלח ב-26/4/2004 02:55
מיימוני
בודאי שמסתברא אינו זקוק לתמיכתי, אבל ברור שאינו מדבר כאן על עמדת החברים בנושא הקבלה והחומרות, כי אם בנושא הביקורת העוקצנית של חז"ל והפוסקים. שלזה נמשכים דבריו.
ולכן לא הבנתי את המענה של מצו"נ: אתה באמת לא יודע מה ההבדל בין ביקורת לבין ניצול כל הזדמנות כדי לתקוף?
ההבדל מובן ביותר, ובזה אמנם דן מסתברא, על: ניצול כל הזדמנות כדי לתקוף.
*
ולגופו של דבר, מענינים הם דברי בעל התניא (בהלכות תלמוד תורה שלו), שהחישוב של בן 18, תואם את הכלל של בן 15 לגמרא, לימוד הגמרא שלוקח 5 שנים (כמו המקרא והמשנה, המנויים באותה משנה), עד הגיעו לגיל 20, וכשמתחתנים בגיל 18, אפשר להמשיך ללמוד שנה שנתיים, עד שנולדים ילדים וצריך ללכת לעבוד.
ומה שהעיר מיימוני ממנהג הדורות שלנו; הנה אם המדובר הוא בממלכתי, אשר הפרוץ מרובה בו על העומד, או אפילו בממלכתי דתי, אשר גם בו גדולה הפריצות; מי יתן והיה, שיחזור לקדמותו נוהג הנישואין הצעירים, לפני גיל 18, שאז אולי היה אחוז גדול יותר של נישואים בקשר ראשון ונצחי.
