טלי וחמשת ילדיה / הרב יוסף אלנקווה

טלי וחמשת ילדיה / הרב יוסף אלנקווה

היום באחד בשבוע ביום בו
היו הלויים אומרים במקדש
לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה
אחד עשר לחודש אייר
שישה ועשרים יום לעומר
היתה מחשבת טלי חטואל לילך אצל עמך ישראל
לדרוש ולעורר על חיבת הארץ הקדושה
ושאלה את מי מבנותי אקח עמי
הילה ?
הדר ?
רוני?
מירב ?
עודנה מתלבטת אמרו לה כולן
אמה אנחנו איתך
באשר תלכי נלך
ואשר תעשי נעשה
ולא ידעו כי באשר תמות כן יהי להן .
ארבע בנות שקולות
חכמניות
דעתניות
וצנועות .
ויהי אך יצוא יצאו ממושב קטיף
ועברו את הגשר החדש
יצאו שני מחבלים
בני השטן
וירו
וירו
וירו
ועוד ירו
אחת ואחת
אחת ושתים
אחת ושלוש אחת וארבע
ועוד אחת אחת וחמש
אם אחת
ארבע בנות
ובן אחד ברחמה של אם .

מיכאל וגבריאל שרים טובים של ישראל
עמדו בישיבה של מעלה
לקבל נשמות צחות וברות
השבות לשכינה כיונה

ופתחו במגילת איכה
ואמרו רבונו של עולם
ראה מה היה זה כבר
בחורבן ביתך :
שבעה בנים היו לה לחנה
והקיסר ביקש להעבירם על דתם
והרג אחד אחד
והשביעי הקטן
כחומה בצורה
הגן על אמונת ישראל בטהרה
ו" מיד צוה עליו להרגו
נפלה אמו עליו והיתה מחבקתו ומנשקתו
ואמרה לו בני לך אצל אברהם אביכם ואמור לו כך אמרה אמי:
אל תזוח דעתך עליך ותאמר בניתי מזבח והעליתי את יצחק בני
הרי אמנו בנתה שבעה מזבחות והעלתה שבעה בנים ביום אחד
אתה נסיון ואני מעשה.
עד שהיתה מנשקתו ומחבקתו גזר עליו והרגוהו עליה
וכיון שנהרג שיערו חכמים שנותיו של אותו תינוק
ונמצא בן שתי שנים וששה חדשים ושש שעות ומחצה.

באותה שעה צעקו כל אומות העולם
ואמרו מה אלהיהם של אלו עושה להם שכך נהרגין עליו בכל שעה?
ועליהם כתיב (תהלים מ"ד) כי עליך הורגנו כל היום .
לאחר ימים נשתטית אותה האשה ונפלה מן הגג ומתה
לקיים מה שנא' (ירמיה ט"ו) אומללה יולדת השבעה
ובת קול יוצאת ואומרת (תהלים קי"ג) אם הבנים שמחה
ורוח הקדש צווחת ואומרת על אלה אני בוכיה:.



רוח הקודש צווחת על טלי ובנותיה
שהרי כתוב בתורה :" ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד"
וכאן טלי ובנותיה
ובנה אשר ברחמה
ביום אחד
בשעה אחת
ובבת אחת
התחיינה העצמות האלה
התחיינה ?
על אלה אני בוכיה
עיני עיני יורדה מים

דוד אחי
עוד זה מדבר וזה בא
רוח סער עליך עברה
ואתה לבדך
נותרת בביתך
מי ינחמך מי ירפאך ?
בירושלים תנוחמו אמן.



(קיבלתי במייל)


אוי לשכן ואוי לשכנו

השכן

אוי לכולנו

יוני, אתה צודק כשמכירים את אלה שנפגעו מזמן היותם בחיים אבל כאשר כל ההכירות היא לאחר שנודע על הטרגדיה תהיה כל הזדהות מלאכותית צביעות.

בוגי:
הכאב שלנו לא נובע מההזדהות עם האנשים הספציפים שנרצחו, אלא על ישראל שנפגע. לא סתם ההזדהות עם מקרה מוות שגרתי מתוך תאונה , אינה אותה הזדהות עם מעשה טרור. מדובר פה בפגיעה בעם ישראל, ובמות שנובע מהיותם של הנרצחים חלק מאותו העם, ולכן הדבר משפיע רגשית על כולנו (לפחות לאלו שיושבים בארץ).

הדברים של הרב אלנקווה קורעים את הלב.

יהי רצון שאסון זה יהיה כעץ המר שה' נתן למשה להשליך לתוך המים המרים על-מנת להמתיקם.