| נשלח ב-21/5/2004 13:38 |
 |
| |
האם יש תשובה לכל שאלה?
שאלה זו נשאלה כבר ע"י חלק מהפילוסופים. אבל רציתי לגעת בשאלה מכיוון אחר, "האם לתורה יש תשובה לכל שאלה?"
ישנה גישה שטוענת, שבאמת התורה מדברת על הכל "הפוך והפוך בה דכולא בה", רק שלא תמיד יודעים למצוא אותה או להבין אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2004 13:49 |
|
| |
ידידיה,
ברוך בואך וסליחה שאחרתי עד הנה, אך דומני שלא נקלענו עד עתה לאותו אשכול!
כשם שהתשובה הפילוסופית היא חיובית כך גם לגבי התורה. לא בהכרח מפני שאנו מזהים בה את כל התשובות, אלא שמהיותה תורה דינאמית [עכ"פ מהצד המחשבתי לא-הלכתי] ומהיות שהיא חותרת ליושר האבסולוטי, אנו כממשיכי התורה שבע"פ [שהרי כל מה שתלמיד יחדש נאמר למשה מסיני] נעגן בתורה כל תשובה נכונה!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2004 14:10 |
|
| |
ווטו,
נשמטה בדבריך המלה"ותיק",ןיש דברים בגו,נא,דייק בדברי ה"אור החיים" בהקדמת פירושו לתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2004 14:21 |
|
| |
באמת בענין הזה שכל מה שתלמיד עתיד לחדש וכו', ישנו ספר מעולה שעונה על השאלה "אם כל מה שתלמיד עתיד לחדש כבר ניתן בסיני - כיצד ניתן לחדש"? ע"י הלוגיקה החדשה של המתמטיקה. "Meta-Halakhah: Logic, Intuition,and the Unfolding of Jewish Law"
-פרופ' משה קופל, יש לו גם פירוש מתמטי על מסכת קינים!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2004 17:12 |
|
| |
ידידיה היקר
כפי שציינת בעצמך, וכפי שציין וטו, יש לנו מטא-כלל ביחס לתורה, שהיא אכן מכילה תשובה לכל שאלה.
במה דברים אמורים, בשאלה שנצרכת לנו כבני אדם, כיהודים, המבקשים לשמוע בקול ה'.
יש אומרים גם שהתורה מכילה את כל המדעים. זו למשל שיטת הרמב"ן. אך כמדומה שטעה רבנו הרמב"ן בזה (וכבר דנו בזה באשכולות אחרים).
הקביעה כי "אם ריק הוא - מכם הוא" היא בעצם הנחה מתודית שניתן למצוא תשובה לכל דבר בתורה.
אלא שמתעוררת השאלה מדוע זה כך. אם התורה באמת מכילה את התשובות לכל השאלות העשויות להתעורר בהיסטוריה האנושית, כיצד יכול טקסט סופי להכיל כה הרבה מידע?
ניתן לזהות כמדומה שלוש תשובות אפשריות, שלא כולן סותרות אלא משלימות:
א. התורה מכילה את כל המידע בצורות שונות. (אולי אפילו קודים...).
ב. התורה מכילה שתי רמות. מטא-כללים שמנחים את ההתנהגות האנושית וההתקדמות האנושית לכל הדורות והרמות, ויישום של אותם כללים בדור שבו ניתנה תורה, יישום שהפך לתשתית המסורת שלנו. (למשל, החיוב לא לגנוב הוא כללי ונובע ממטא-כלל של אי פגיעה ברכוש הזולת ואי לקיחת דבר שאינו שלי, אך החובה לייבם, למשל, ניתנה בהתאם למצב שבו היו בני ישראל עם יציאת מצרים, ולכן, במשך הדורות, היא נדחקה הצידה מפני החליצה).
ג. התורה מכילה כללי התפתחות פנימיים של המסורת שלה, ויותר מכך - היא עצמה מופקדת בידי שכבה של מומחים מוסמכים - הם תלמידי החכמים - שערים לצרכי הדור, ומכניסים בה את השינויים הנצרכים לפי שעה, לפי המטא-כלל הנוסף הנתון בתורה, "ועשית ככל אשר יורוך".
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2004 17:13 |
|
| |
ידידיה
כותרת הספר שהזכרת נשמעת לי מרתקת . האם תוכל להרחיב ולהביא איזה דוגמית ?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2004 17:25 |
|
| |
מיימוני מה שאתה טוען בפשטות שמערכת ערכים כלשהי יכולה להכיל תשובה לכל שאלה שיכולה להתעורר במציאות נראית לי מוזרה .
כידוע , התברר בתחילת המאה העשרים שמערכות אקסיומאטיות עשירות מספיק , אינן יכולות להכיל תשובה לכל שאלה .
בענין הזה מערכות ערכים הן אנאלוגיות למערכות פורמליות ,לדעתי . ברגע שלמערכת ערכים כלשהי יש התייחסות מורכבת ועשירה למציאות , היא איננה יכולה מעצם טבעה להכיל תשובה לכל שאלה .
נראה לי שרק אם מתייחסים למציאות באופן חד מימדי , זה אפשרי . אבל אם מכירים בכך שהמציאות היא מורכבת ושיש סיטואציות מורכבות מבחינה מוסרית וערכית , מכירים בכך שאין ערובה לכך שלכל שאלה תהיה תשובה .
ועכ"פ לא נראה לי שניתן לטעון טענה כזאת סתם כך מיניה וביה .
דרך אגב , היה פעם אשכול שפתח 'מאן דהוא' שעסק בפרדוקסים בהלכה . הובאו שם כמה פרדוקסים של המנחת חינוך . למרות שיש שילזלו בהם בגלל שהם עוסקים במצבים תיאורטיים לחלוטין , הרי שלדעתי הם מצביעים על משהו חשוב - שהכללים שיש בידינו יכולים להשתבש ושאין ערובה לכך שלא ישתבשו גם בסיטואציות מציאותיות .
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2004 17:42 |
|
| |
מציץ ונפגע,
הספר לא נמצא תחת ידי כעת. אבל הוא בהחלט מומלץ בחום. מי שרוצה את המספר של המחבר פרופ' משה קופל יוכל לפנות אלי לתיבה אישית.
תוכלו לקרוא עליו יותר בלינק:
http://www.cs.biu.ac.il/~koppel
פרופ' משה קופל ופרופ' עלי מרצבך הם העורכים של "הגיון".
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2004 17:50 |
|
| |
מו"נ,
תוכל לעיין בפרק לדוגמא,שפירסם המחבר בעצמו,ב"הגיון",כרך ה' , שבעריכתו[אלומה,ירושלים תשס"א.]
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2004 18:21 |
|
| |
ידידיה,
בודאי שיש תשובה לכל שאלה. השאלה היותר קשה, אם יש תשובה טובה לכל שאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2004 18:43 |
|
| |
פרופ' ריצ'רד פיינמן אמר שהוא מעדיף להישאר עם שאלה טובה, מאשר לקבל תשובה (משמע אפי' תשובה לא טובה)!
נראה לי שמאוד חשוב ללמוד מהאישיות שלו, הוא היה אדם מאוד ייחודי, אפשר לקרוא עליו בספר הידוע "אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן".
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2004 02:47 |
|
| |
התבלבלתי הכוונה בדברי ריצ'רד פיינמן הוא שעדיף להישאר עם שאלה מאשר לקבל אפי' תשובה טובה!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2004 23:58 |
|
| |
ואני אומר לכל שאלה אמיתית יש תשובה .
יש שאלות למשל כאלה שמבוססות על בדותה לוגית וכיו"ב , ולהן אין תשובה BY DEFINITION .
בתורה יש את כל יסודות החכמה והדעת ולכן אפשר לחשוף מתוכה תשובות לכל שאלה שיש בה ממש . (בבחינת "איסתכל באוריתא וברא עלמא")
חג מתן תורה שמח לכולם . 
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2004 01:13 |
|
| |
אולי כדאי להתחיל בשאלה הבסיסית. מי אמר בכלל שיש בתורה תשובה לכל שאלה?
גם הניסוח הזה איננו ברור. האם הכוונה לכל סוגי החכמות (אינטלקט) או פתרון לכל סוגי הבעיות ?
המימרא בפרקי אבות "הפך בה והפך בה דכולה בה" לא מתכוונת לכך ואין בה מענה.
המשפט "ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא" הוא ממקור עלום (ומ"מ רמז איננו "תשובה").
מהיכן כן ? ר' מיימוני הביא את הרמב"ן (ואגב גם רבינו בחיי), אך לפניו יש לנו גמרא בחגיגה י"ב ע"א שאומצה בחום ע"י תנועת החסידות ויש בה משהו שטעון ביאור:
"דא"ר אלעזר אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן שנאמר (איוב לח) וימנע מרשעים אורם ולמי גנזו לצדיקים לעתיד לבא שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב ואין טוב אלא צדיק שנאמר (ישעיהו ג) אמרו צדיק כי טוב כיון שראה אור שגנזו לצדיקים שמח שנאמר (משלי יג) אור צדיקים ישמח כתנאי אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו"
יושם לב: צדיקים ולא חכמים או למדנים !
מה, אם כן, רואים באותו אור אין סוף ? מי ישכילנו ?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2004 13:37 |
|
| |
אזרח ,
רואים "מסוף העולם ועד סופו" , לא ???
|
|
|
|
|
