אני מציע לברר כאן את מקורם של פתגמים וניבים שנעשו לחלק מן הלשון המקובלת, ומקורם אינו פשוט וברור.
ברוח הפורום אני מציע להתמקד בעיקר בפתגמים השייכים לענייני המחשבה.
למשל:
"ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" - מה מקורו?
"מאן דנפח מדיליה נפח". מה מקורו?
אשמח אם אחרים יצטרפו אליי בהצגת שאלות - ובמתן תשובות.
מרן רשכבה"ג שליט"א
נשלח ב-6/6/2004 04:44
כשאתה אומר מקור למה את מתכון
בתנ"ך במשנה וכו'
או אולי במקורות מחוץ ליהדות.
המקור של הזהר :" למאן וכו'" הוא צירוף של סברא ופסוק.
"ויפח באפיו וכו' כשאתה נופח מתוכך אתה נופח וא"כ
אין זה סתם ניסוח. אלא מין ראיה לתיזה שהנשמה חלק הא-ל ממעל.
"ליכא וכו" תענית ט א זוהר ח"ג כא
אל תחשדני בבקיאות חיפשתי בנט
ולמאחרים את הזהר עלה בליבי שאולי המקור הוא "הפך בה והפך בה וכו'"
