| נשלח ב-10/6/2004 21:08 |
 |
| |
"דף מספר ישן" -2
... "וכן חכמי המשנה וחכמי התלמוד,לא נתעסקו אלא בדרך קבלה ובדרך אמונה,ולא הורו לדרוש ולחקור על ענין הא'לות ועל ענין שאר החכמות כלל,ואם היו יחידים שהיו בקיאין בהם לא היו מורין בהם לרבים,שלא צותה תורה להורות על אלה הדברים...אבל אם יחשוב אדם שהקדוש ברוך הוא בעל תמונה,לא הקפידה תורה בכך,וכמה היו מחכמי התלמוד הקדושים,שמהם תצא תורה לישראל,שלא נתנו לבם להתבונן בענין האלקות,אלא הבינו המקראות כפשוטם,ולפי תומם חשבו כי הקדוש ברוך הוא בעל גוף ותמונה" [קונטרס הראיות לריא"ז,סנהדרין צ,א]
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 21:31 |
|
| |
כבר צוטט הדבר באשכולי על בעלי הגשמה
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 22:32 |
|
| |
... נדמה לי שמכנים אותם מינים...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2004 22:32 |
|
| |
מסתברא,
תואיל נא לתת לנו לינק לאשכול על בעלי ההגשמה.
מיימוני,
וכלום הראב"ד אינו בר פלוגתא בנידון? נראה לי שהריא"ז מרחיק קצת יותר ממנו. אולי הריא"ז באמת בא לחלוק בפירוש על הנחות היסוד של הרמב"ם בעיקרי אמונה?
תוקן על ידי - אריק123 - 10/06/2004 22:39:56
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2004 18:17 |
|
| |
מינים לפי המיימוני (האמיתי) אך לא לפי הראב"ד כפי שהעיר אריק בצדק. ויש מינים ממינים שונים ולא רק מין אחד
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2004 18:25 |
|
| |
אכן
גם אני התכוונתי רק לפי המיימוני האמיתי.
לא לפי אלו שהאמינו באמונת המינים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2004 18:43 |
|
| |
מסתברא,
מה עם הלינק,של אשכולך על בעלי ההגשמה,אותו ביקש אריק,
אני מצטרף לבקשתו.
אגב,האם מופיע שם רק הריא"ז,או גם "בעלי התלמוד" עצמם,
שהרי,כמדומה,זה עיקר החידוש בדבריו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2004 19:54 |
|
| |
"כבר התנצל אברך לפני ואמר , אם הייתי יכול לצייר לפני איזה דמות בשעה שאני עומד לפני השי"ת בתפלה הייתי מתעורר פשוט על כל פנים כמו מי שמבקש ומתחנן לפני הכל יכול שיש בידו להושיע לי , או שהייתי מזדעזע ומרתת מן המחשבה והציור בעצמו שאני עומד לפני כסא הכבוד , אבל כיון שאסור לצייר לי שום דמות וציור ורק ידיעה יש לי שאני יודע שעומד אני לפני ד' , ידיעה שהיא בלא מחשבה, ובלא מחשבה אי אפשר לי להתעורר אם לא באה ההתעוררות מעצמה , ומכל שכן שאוכל עוד להתמיד בהרגשות התלהבות , זה אי אפשר לי כלל . ומי יודע אם לא היתה זאת גם יסוד וסיבת חטא הערב רב , שאמרו עשה לנו אלהים שילכו לפנינו , ושנראהו , רק הם הרחיקו ללכת ולבקש לא ציור מחשבה בלבד רק גם דמות בפועל , ועוד התטפשו לרצות דמות אלהי מצרים רח"ל [...]
"לכן האיש במצב כזה בראשית גידולו והתרחבות מחשבתו יסמוך את עצמו על הראב"ד ז"ל שמשיב על הרמב"ם ז"ל פרק ג' מהלכות תשובה הלכה ז' וזה לשונו : א"א ולמה קרא לזה מין כמה גדולים וטובים וכו' הלכו בזה המחשבה וכו' . ועל פי פשוט קשה להבין את דברי הראב"ד ז"ל הלא מקרא מלא הוא , כי לא ראיתם כל תמונה וכדומה . ועיין בכסף משנה שם קושייתו , ולפי הנ"ל לא שאמר הראב"ד ז"ל שיטעה האיש לאמור שיש ח"ו למעלה שום תמונה , חס מלהזכיר , אבל כנ"ל באמת ידע האיש שהשם יתברך אינו בעל שום תמונה ח"ו רק הוא הקרוץ מחומר איש מגושם בעל תמונה מצייר לו זאת , כדי שתוכל מחשבתו להאחז ולהתגל ולהתרחב , וכאשר יעזור לו ד' ותתחזק מחשבתו ותוכל לחשוב בד' מחשבה חזקה ונקיה , ודמיון ניצוץ נבואה יתגלה לו , אז התמונה והציור הגופני הזה ממילא יתבטלו , ויוכל לצייר לו בעת תפילתו שעומד לפני ד' ית' ולפני כיסא כבודו ענין כדי לשבר את האוזן וכדי לשבר המחשבה מה שיכולה לחשוב ולדמות . וגם אתה [...] בשעת הדחק צייר לך שאתה עומד לפני כסא כבודו ואתה מתפלל ומבק ממנו ית' פשוט כבן שבוכה ומתחנן מאביו רחם נא עלי אבי , כבר אי אפשר לי לסבול נדודי הגוף ועזיבת הרוח , ומן העת אשר השלכתני ממך והסתרת פניך מאתנו , מגור מסביב , ומי האיש אף בלב אבן שלא ימס בשעה שמצייר במחשבתו את הדמות הזאת , איך הוא עומד לפני כסא כבודו אש אוכלה ומתחנן על עצמו ועל בני ביתו ועל כל ישראל"
א. מי אמר ?
ב. מה דעתכם לגופו של עניין ? הכותב מחלק בין מחשבה שהבורא הוא בעל תמונה לבין ציור הבורא כבעל תמונה תוך ידיעה שאין זה כן . האם זה נכון ?
לפי דבריו זהו המחלוקת בין הרמב"ם והראב"ד . כלומר הרמב"ם אוסר בכה"ג . האם אכן כך ? ולמה ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2004 20:01 |
|
| |
בינתיים לשאלה הראשונה,
רבי קלונימוס קלמיש מפיאסעצנא הי"ד בקונטרס "בני מחשבה טובה".
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2004 19:33 |
|
| |
ווטו,
תודה. אכן לכך היתה הכוונה ודיברי הריא"ז באמת מוזכרים בו,בחלקם.
וכבר עיינתי בו,מתוך שהוזכר באשכול שנעלת ,בצדק,היום.[שהרי לא ניתן לחזור בכל שאלה ל"אדם הריאשון"]
אגב,מדוע לא זוכה אשכול כזה עם עוד אחדים שכמותו,להיות מוזכר באשכול המפתחות?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2004 19:55 |
|
| |
מימוני,
הפעם ברצוני למחות.
בדרך כלל,אתה מקפיד על "הוו מתונים בדין"[לפעמים בהדור רב,כמו בענין שירו של פוטובר...]
אולי תוכל להראות לי,היכן בכלל הבעתי דעה,על ר"ק,מציץ ציטט קטע,ושאל מי כתב? ועניתי את השם בלבד.זה הכל.
גם מעל שולחני,לא משים ספרי הר"ק,את הראשון,קבלתי מזקני ז"ל שהיה ידידו.
אגב,מה כוונתך בספר "ליקוטיו" ?
האם ראית את דברי ר' הלל צייטלין הי"ד,לרגל הופעתו הראשונה של "חובת התלמידים"?
ממתין,במלוא הרצינות,להתנצלותך.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2004 20:21 |
|
| |
ספרן,
האשכול [של מסתברא] מוזכר שם בהודעה הראשונה תחת ענייני הקבלה [האחרון ברשימה].
כללית, אשמח אם תעירני לגבי סידור העניינים!
לגבי הודעתך האחרונה: וכי אינך מכיר עדיין את רגישותו החזקה של רבנו המיימוני להאלהת הבלתי נודע?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2004 20:24 |
|
| |
מיימוני
קודם כל , אתה יכול לומר פלגינן דיבורא ולהפריד בין ה'מינות' לכל השאר .
לגופו של עניין , למה פשיטא ליה למר שיש כאן מינות ?
לכאורה גדר המינות (להרמב"ם) הוא שמאמין וסובר שהקב"ה בעל גוף ולא שרק מצייר לעצמו תמונה מסויימת , שכן מינות היא דעה וציור הוא בסך הכל תרגיל שאדם עושה עם מוחו . אדם יכול לצייר לעצמו משהו בצורה מסויימת , מבלי שזה יסתור את מחשבתו שאין הציור משקף את הדבר כמות שהוא .
ועכ"פ , לא בא ר' קלונימוס לומר שהקב"ה הוא בעל תמונה אלא שהתיר לאחרים לצייר לעצמם זאת . אפשר לדון אם הפסק הזה נכון או לא , אבל אפילו ריח מינות אין כאן .
ובאמת אשמח לשמוע סברא למה הפסק אינו נכון (לכאו' איני מבין אפי' מה שאומר ר"ק שלדעת הרמב"ם אסור בכה"ג) .
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2004 20:49 |
|
| |
ווטו,
לא זכיתי ל"הבנת הנקרא" של הודעתך.
וכי ה"רגישים", פטורים משיעבוד ל"עובדות" ?
|
|
|
|
|
