| נשלח ב-26/4/2006 19:00 |
 |
| |
המאמר הזה היה אומר בליל ש"ק אחר הסעודה בגודל הרעש ובעבודה גדולה.
(מג) דרשתי וחקרתי למצוא מדה כנגד מדה מענין הגזירה מקצירת (העומר) והבגדים המביאים לבגוד בד' ובתורתו ר"ל. וכמדומה לי אשר בעזרת הבורא ית' המציא לי האמת בזה, והוא אמת ונכון, כי דרכי תמיד בכל עניני מיד בעת נתהוה שינוי בעולם למצוא המדה כנגדה, ויגעתי ומצאתי תאמין, וגם עתה הזמין לי השי"ת מדה כנגד הגזירה הזאת, והוא האמת.
היינו כי ראשית דרך החסידות להראות דרך הישר בעולם היה מרן ר' ישראל בעל שם טוב זצללה"ה, והיה מורה דרך כבושה לרבים כידוע, ודבקו אליו היראים והשלימים, ולא הלכו בנתיבותם כפי שכלם המדומה, אך בטלו עצמם למורם ורבם, וכאשר הורה להם הבעש"ט בשכלו הטהור כן עשו. גם הסתופפו בצלו אנשים פשוטים ובני כפרים, אשר דרשו מהבעש"ט להתפלל בעדם להשפיע להם פרנסתם בכבוד, וזה היה סיבה לתיקונם בגר"ג כידוע, גם סיבה למצוא הצטרכות הבעש"ט וב"ב והתלמידים שלו, כי מהחסידים שלו לא היה לו אף פרוטה אחת. ומאין תמצא פרנסתו וצורך החסידים שלו, אם לא מהאנשים פשוטים וסוחרי ארץ, ואם כי גם הם נקראים תמכי אורייתא, וכמו שמצינו ביששכר וזבולן ושמעון אחי עזרי', בכ"ז החסידים ואנשי מעשה היו העיקר.
ומן הבעש"ט היה הולך כסדר הזה, זה הולך לעולמו וזה בא, ובא השמש וזרח השמש, אם צדיק אחד הלך לעולמו ונשאר אחריו בן הגון הראוי למלא מקומו, אבל "מקומו" באמת, כפי ראות עיני החסידים השלימים הדורשים ד' בכל לבבם, וראו והבינו בעין שכלם אשר הבן יכול לטהר נשמות ישראל ולהביאם תחת כנפי השכינה, אזי נתקבצו ונתדבקו כולם כאחד, וענו ואמרו, יחי הבן במקום אביו ויתמלא מקומו. אבל אם ראו והבינו אשר אין בידו למלא מקומו, לקחו את הבן הזה עמם יחד לבקש דרך ד' אצל צדיק וחסיד אחד מתלמידי אביו אשר הוא יורה להם דרך ד', גם לפעמים הלכו עם הבן הזה ודבקו לצדיק אחר בדורו אשר לא היה כלל מתלמידי אביו.
כן היו דרך החסידות אצל הרבי מלובלין עד מורי מרן הרב זצללה"ה ממאגליניצע.
אמנם זה מחדש אשר נצמח ובראשית במדינת רוסיא ר"ל, אם צדיק אחד הולך לעולמו ומניח בן, תיכף מתקבצים יחד הנערים ודוחפים הזקנים לבל יתנו לב ודעת להבחין אם הבן ראוי לעלות במקום אביו, אם לא, ואנשים פשוטים מתרגשים ונוסעים אל זה הבן ומנשאים אותו בגודל כבודם להחזיק בן הצדיק, ומושיבים אותו תיכף על כסא אביו, והזקנים בע"כ יענו אמן, ופשוטי עם מתרבים לאלפים, ולרבם עשרת אלפים, ועשו זאת לעיקר, והעיקר עושים לטפל עד שנשתכח החסידות עד גמירא. ועברו ופרצו מאמר הגמרא המתלבש בטלית שאינו שלו וכו', וחוץ מזה מה שנשתכח דרך החסידות, הלבישו אותו בטלית שאינו שלו, וגם החסידים מתעטפים בטלית שלו שאינו לפניהם.
אבל לפני הבורא ית' אין נסתר, והקב"ה אומר מי יוכל לרמאות אותי, אם אתה עושה הקאשגער לעיקר, גם אתה תהיה יוצא ובא והולך במלבוש המורה על פנימיות המרומה אשר בקרבך!
ולזאת התחיל הגזירה מקודם במדינת רוסיא ר"ל.
ואני בעצמי אין בכחי ליתן עצה לזה, אך הבעש"ט זצללה"ה הוא בעולם אמת עתה, והוא הורה הדרך הזה לעולם, ירעש ויצעק בעולמו ובהיכלו על דרכו ותורתו אשר הופיע בעולם שלא יאבד חלילה! וכל איש צריך לרחמים גדולים (עהר זאל בלייבין שטיין בייא דער קליאמפקע) והבן:
נגמר בעזרת השם ה"מ"ב"ר"ך" ה"ש"נ"י"ם".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 04:00 |
|
| |
געוואלדיג.
דאכט זיך אז עס איז דא א תשובת חתם סופר וואס פסק'נט ביי א געוויסע מחלוקת וואס איז פארגעקומען ווען מען האט נישט געוואוסט וועם אויפצונעמען פאר רבי, אז דאס גייט נישט בירושה נאר מעשיו יקרבוהו אדער פארקערט.
(נישט זיכער אויב עס איז פון חתם סופר אדער פון א צווייטן גדול. ווער עס ווייסט זאל מיר בעסערן. יישר כוח).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 04:39 |
|
| |
די תשובה איז נישט אין חתם סופר נאר אין דברי חיים.
אבער און שארית ישראל פון ווילעדניקער מגיד שטייט אז דער כח פונם צדיק גייט יא אריבער צו די קינדער אדער און א פאל ווען עס איז נישט דא קיין קינדער צו די תלמידים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 13:47 |
|
| |
אגב איז אינטערסאנט אז די ווילעדניקער מגיד, וואס שרייבט אז עס גייט אריבער צו די קינדער, איז נישט אריבער נאך די פטירה פון טשערנאבילער מגיד צו די קינדער פונ'ם מגיד, נאר האט אליין אנגעהויבן צו פירען.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 14:07 |
|
| |
ער האט שוין געפירט א עדה בחיי רבו און פלעגט פארין צום טשערנאבלער מגיד צוזאמין מיט זיינע חסידים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 14:13 |
|
| |
ער איז אבער נישט געפארן צו די קינדער
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 15:50 |
|
| |
שעפסל, וואו אין שארית ישראל? אין די הקדמה? דאס האט דאך געשריבן איינער וואס איז שפעטער געווארן א שנה ופירש איבערגעזעצט דעם בבלי אויף ענגליש מיכאל לוי פרומקין - ראדקינזאהן שהפך עורף לעמו און געטון צרות פאר אידן
שטייט ערגעץ אנדערש וועגן די קינדער? כ'האב שוין לאנג לאנג נישט געלערנט דעם ספר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 16:07 |
|
| |
אין ליקוטי מוהר"ן אדער אין איינע פון די אנדערע ספרי ברסלב שטייט אז אויב א קינד איז נישט אזא צדיק'ל זאל מען אים מאכן פאר רבי כדי ער זאל גיין בדרכי אבותיו. (איך וועל בלי"נ נאכזוכן דעם מקור און עס צוברענגען).
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 16:15 |
|
| |
שארית ישראל שער ההתקשרות שער א' דרוש א' בא"ד:
"וזהו ענין גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם, שבמיתתם הוא בחי' הסתלקות למעלה מבחי' מ"ן להמשיך מ"ד, וגדולים הם במיתתם יותר להיות הסתלקותם בבחי' או"ח יותר לשורש ומקור הגבה למעלה יותר מתתא לעילא, והוא מבחי' החייהם דווקא, מבחי' החיות שהי' בגוף גשמי סוף מעשה דווקא, וע"כ הצדיקים המניחים בנים או תלמידים בעוה"ז הוא הכח של המ"ן שלהם להיות להם הכח להעלות מ"ן תדיר בבחי' או"ח כי גבוה מעל גבוה וגבוהים עליהם לאין קץ וחקר כלל, משא"כ הצדיקים שלא נשאר להם הכח למטה אין להם למעלה כ"א להמשיך מתורתם ועבודתם בחי' או"י ולא העלאה תדיר מתתא לעילא, ומשא"כ מי שנשאר להם הכח למטה הוא מעורר תמיד הבחי' או"ח בבחי' גבוה מעל גבוה לאין קץ וחקר (וממילא נתעורר תמיד המשכות חדשות בבחי' או"י ביותר)."
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 16:47 |
|
| |
שכויח.
היינט האט קיינער נישט ליב קיין ראשי תיבות.
וזהו ענין גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם, שבמיתתם הוא בחינת הסתלקות למעלה מבחינת מיין נוקבין להמשיך מיין דכורין, וגדולים הם במיתתם יותר להיות הסתלקותם בבחינת אור חוזר יותר לשורש ומקור הגבה למעלה יותר מתתא לעילא, והוא מבחי' החייהם דווקא, מבחינת החיות שהיה בגוף גשמי סוף מעשה דווקא, ועל כן הצדיקים המניחים בנים או תלמידים בעולם הזה הוא הכח של המיין נוקבין שלהם להיות להם הכח להעלות מיין דכורין תדיר בבחינת אור חוזר כי גבוה מעל גבוה וגבוהים עליהם לאין קץ וחקר כלל, מה שאין כן הצדיקים שלא נשאר להם הכח למטה אין להם למעלה כי אם להמשיך מתורתם ועבודתם בחינת אור ישר ולא העלאה תדיר מתתא לעילא, ומה שאין כן מי שנשאר להם הכח למטה הוא מעורר תמיד הבחינת אור חוזר בבחינת גבוה מעל גבוה לאין קץ וחקר (וממילא נתעורר תמיד המשכות חדשות בבחינת אור ישר ביותר).
לפי הבנתי שטייט אין דעם שטיקל אז מכח די קינדער און תלמידים האט דער פאטער א עליה בעולמות עליונים, ער רעדט נישט פון דעם כח פון די קינדער און תלמידים זעלבסט, און נישט וואס עס גייט אריבער צו זיי.
איך קוק נאכאמאל איבער איידער איך קוועטש "שלח תגובה".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 17:09 |
|
| |
נבוכדנאצר יישר כח פארן איבערטייטשן, די שיינסט צו זיין א גרויסער ידען בתורת החסידות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 21:03 |
|
| |
ווער האט דעם ספר עטרת יושע פונעם הייליגען ר' יושעלע דזיקובער זאל ביטע אריינסקענען א תורה וואס ער זאגט אין פרשת וארא, זאגט ער אזוי, ס'שטייט און פסוק וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב וגו' זאגט רש"י וארא אל האבות פרעגט ער וואס גיט רש"י צו, ענטפערט ער אז אויב איינער זאגט אז דער אייבישטער האט זיך נאר באוויזען צו די אבות און נישט צו די קינדער ביי דעם איז ושמי ד' לא נודעתי להם.
איך האב נישט דעם ספר דא ביי מיר אבער דאס איז בערך וואס איך געדענק נאך מימי נעורי וואס מיינע רבי'ס האבען מיך געלערענט.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 22:45 |
|
| |
ווען האט זיך בכלל אנגעהויבן די זאך אז קינדער נעמען איבער? (נישט פון משה רבינו'ס ממלא מקום
יהושע) און פון וואו שטאמט דאס? איז דער מושג יחוס אבות א חסידישע באגריף? אויב אזוי פארוואס
בראשית צמיחת החסידות האט נישט עקזיסטירט אזא זאך? (דער בעל שם טוב'ס זון ר'ר הערש האט נישט
איבערגענומען די בעל שם טוב, און אזוי ווייטער).
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2006 23:21 |
|
| |
גראדע כ"ק זקיני ר' צבי בן הבעש"ט האט יא געפירט די ערשטע יאר, דער מגיד האט איבער גענומען נאכן יאר.
אין רוסלאנד איז דאס תיכף איבער געגאנגען צו קינדער, למשל טשערנאביל, חב"ד
אין פוילן האט זיך דאס אנגעהויבן ביי די תלמידים פון רבין פון לובלין
|
|
|
|
|
