משיח. מה, למה ומתי

האמת שהנושא רחב מכדי להקיפו בהודעה אחת. לכן אעלה כאן רק ראשי פרקים מוצעים לדיון.

מהו משיח? מהם הדיעות בחז''ל, בראשונים, באחרונים? מהי הדיעה הרווחת היום, והאם היא מתאימה לדעת רוב חכמינו?

האם הגיע כבר? מדובר בהכרח בבן תמותה? אולי מסגרת שלטונית (כמדינת ישראל, נניח) ממלאה את ההבטחה?

מה צורך יש לנו בו, במשיח? מנין המרכזיות שלו באמונתינו? האם איננו אלא כלי הכרחי בדרך לגאולה השלימה, או שהוא עצמו חלק ממנה, מן הגאולה? מהי גאולה (בהקשר זה)?

מה יש להסיק מן המאורעות ההסטוריים העגומים בכיכובם של משיחי השקר השונים?

האם יש לצפות לבואו? עד כמה? כיצד נקיים את המצווה (או העיקר) של צפיה לביאת משיח, צפיה לגאולה, לאחר בואו?

עד כמה הדיון הזה עצמו חשוב? האם אין הוא מזיק? כלומר, האם לא כדאי להותיר את האתוס המשיחי בטהרתו, ציפיה עמוקה לדבר מה שאי אפשר אפילו להגדיר?

אודה ואתוודה שדעותיי בענייני משיח וגאולה ובית המקדש אינן מגובשות דיין. נטיית הלב שלי היא כדברי האומר אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו וכו'. אשמח ללמוד מן החברים כאן.

ברצוני להתחיל מהפטרת שבת ר"ח (ישעיה סו). פרשה זו, אינה עוסקת במשיח עצמו אלא בימות המשיח, ודווקא משום כך בחרתיה קודם - כי אלו הדברים היותר ברורים, על האופישל אותו הזמן המובטח בנביאים. 

http://www.mechon-mamre.org/i/t/t1066.htm
(העניין מתחיל בעצם מפרק סה.)

אני מסכם: הקב"ה עתיד להעניש את הרשעים על כל מעשיהם, ומאידך - בו בזמן ליתן שכר טוב לצדיקים. "הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו". כשהקב"ה יתן שכר טוב לצדיקים, כמובטח בנבואה זו - השכר יהיה מושלם יותר מכל השכר שהיה לצדיקים בעלמא הדין מיום היות אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים, לא נהיה כדבר הגדול הזה ולא נשמע כמוהו. העולם "יתהפך" - עליונים למטה ותחתונים למעלה. לא מדובר בהכרח על מצב שבו אין חוטאים ("והחוטא בן מאה שנה יקולל"), זה לא "העולם הבא", אלא מצב שבו הכל מתנהל כראוי ב-90%, כאשר הפואנטה העיקרית היא בכבודו ובמנוחתו של עם ישראל.

מה שיותרמעניין כאן, זה הסוף: "ושלחתי מהם פלטים אל הגויים, תרשיש פול ולוד מושכי קשת תובל ויוון, האיים הרחוקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי, והגידו את כבודי בגויים.
 
והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה'  בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלים אמר ה', כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית ה'. וגם מהם אקח לכהנים ללוים אמר ה'....

והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'."

בקטע האחרון יש ארבעה דברים, אני מתחיל מהסוף:
1. הגויים יבואו לעבוד את ה'.
2. הגויים יעזרו לעשות קיבוץ גלויות.
3. גם הבזויים שבכהנים ובלויים, מבני בניהם של האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, מבני בניהם של המתבוללים, כל מי ששם "יהודי" עליו - יחזור לישראל בסוסים וברכב ובכרכרות (-בלימוזינות ובמטוסים:)), ויוכלו לכהן בבית המקדש בתפקיד המכובד של אבות אבותיהם.
4. ה' יהיה למלך על כל הארץ - אפילו באיים הרחוקים אשר לא שמעו את שמעו ולא ראו את כבודו. עבודת ה' של אותו זמן תחצה הרים וגבעות ימים ונהרות ממלכות וצבאות, ממשלות ודיקטטורות.

נראה לי שאין דרך לפרש את הנבואות האלו כאילו התקיימו בזמן מן הזמנים. בפרט אם נוסיף כאן  שנים שלושה פרטים מעניינים. הנביא אומר שהמהפכה תתרחש במהירות. "בטרם תחיל ילדה, בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר. מי שמע כזאת? מי ראה כאלה? היוחל ארץ ביום אחד אם יוולד גוי פעם אחת, כי חלה גם ילדה ציון את בניה.", אמנם הנביא מבטיח הבטחה נסתרת - המהפכה תתעכב ותיתקל בבעיות - ועל כן הוא מקדים נחמה למכה - "האני אשביר - ולא אוליד? יאמר ה', אם אני המוליד - ועצרתי? אמר אלוקייך."
מה שעוד מעניין זה - "והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע" - אי פעם הייתה כזאת הנהגה? "זאב וטלה ירעו כאחד... לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי" - זה ממש שמים חדשים וארץ חדשה. מעולם לא התקיים.

את האפשרות שכבר אכלוהו ביטלנו.



יש לצרף לכאן את הקטע המפורסם מתחילת פרק ב:
"והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב וירונו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ושפט בין הגויים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה."

קטע זה מלמדנו, שישראל יהיו גם מלמדי תורה ומשפט לאומות. לא ברור כאן על איזה תורה מדובר, ואינני מכיר מקורות שיעזרו לי, אז אני מצפה לקבל ממכם. מה שכן ברור, שהגויים יבואו מעצמם, מכיוון שיכירו בגדולתם העצומה של ישראל, וגם שהשלום שישרור באותם זמנים - לא רק בארץ ישראל בין היהודים אלא בכל העולם. העולם יהפך ל"עולם קטן" תחת הנהגתם של עם ישראל. אמנם היו דורות רבים בהם משלו מעצמות בכיפה, מצרים אשור בבל פרס ומדי, רומא יוון עותמאנים ממלוכים צרפתים אנגלים רוסים גרמנים אמריקאים. אבל ההבדל שפה זה יעשה ללא מלחמה, אלא באופן דמוקרטי - מתוך הכרת האומות בגדלות ישראל. מעניין, שכבר לפני שלושת אלפים ששנה עמד חוזה המדינה ישעיהו, וחזה חזיונות על הדמוקרטיה שתמשול בכיפה.

ההתרשמות שלי היא שכל דברי הנביאים הם פירושים והרחבות למה שנאמר בתורה בפרשת התשובה (דברים ל) - שם נאמר, שכאשר בני ישראל יעשו תשובה, ה' יחזיר אותם לארץ ישראל וייתן להם את כל הברכות הכתובות בתורה.

הנביאים פירשו את הדברים, כל אחד על-פי תקופתו, אולם בסופו של דבר העיקרון הוא אחד: כשבני ישראל יקיימו את התורה, הם יזכו לברכות הכתובות בה.

לפי זה, אין צורך לחכות דווקא ל"משיח" מסויים - צריך רק לקיים את התורה.

ראויים היו ישראל ליעשות להם נס בביאה שניה - בימי עזרא - אלא שגרם החטא.

האם הנביאים לא התנבאו על זה? האם כל זה היה קורה ללא נבואה מקדימה? --------- מאיר

מה כוונת המשורר? איך הנבואות לא התגשמו בגלל שגרם החטא?

_________________

חלזון זה גופו דומה לים וברייתו דומה לדג ועולה אחת לשבעים שנה ובדמו צובעים תכלת לפיכך דמיו יקרים

עיין תוספות יבמות נ א ד"ה תדע --------- מאיר