| נשלח ב-6/6/2007 15:32 |
 |
| |
פרה אדומה - היאך תתחדש?
כיום העליה למקום המקדש אינה אפשרית הלכתית משום טומאת מת שאי אפשר להטהר ממנה ללא אפר פרה אדומה שאינו בנמצא.
עקרונית, לו יכולנו לשרוף היום פרה אדומה ככל הלכותיה, ניתן היה להטהר מטומאת מת גם ללא מקדש בנוי. הדבר אף היה מאפשר לכהנים אכילת תרומה בטהרה, ואולי גם אכילת מעשר שני בין החומות.
אלא ששני פרטים בעשיית הפרה נראה שאינם ניתנים ליישום כיום, ברצוני לדון האם הם מעכבים.
א. כל יום ויום משבעת ימי ההפרשה, מזין עליו מי חטאת, שמא נטמא למת, והוא לא ידע.
בכל יום ויום מימי ההפרשה שמזין עליו בהן, מזין עליו מאפר פרה מן הפרות שנשרפו כבר; ואם לא היה שם אלא אפר פרה אחת בלבד, מזין ממנו עליו כל השישה.
(רמב"ם הלכות פרה אדומה פרק ב)
אם כך, הרי כל עוד שאין בידינו את אפר הפרות שעברו, לפחות אחת מהן, אין אפשרות לקיים דין זה.
ב. פרק ג הלכה ד ומזה באצבעו הימנית מן הדם שבכפו השמאלית, שבע פעמים כנגד בית קודש הקודשים.
פרק ד הלכה ד הזה, ולא כיוון כנגד ההיכל--פסולה: שנאמר "אל נוכח פני אוהל מועד" (במדבר יט,ד)--עד שיכוון כנגד ההיכל, ויהיה רואהו. וכן אם שחטה או שרפה, שלא כנגד ההיכל--פסולה, שנאמר "ושחט אותה לפניו" (במדבר יט,ג).
ה [ו] במה דברים אמורים, שהזה או שחט או שרף כנגד הדרום, או כנגד צפון, או שהיה אחוריו למקדש; אבל אם עמד בין מזרח ומערב, ופניו כנגד פתח ההיכל--אף על פי שלא כיוון כנגד פתח ההיכל בדקדוק, כשרה.
נראה לכאורה שצריך שיהיה ההיכל עומד, ללא פתח היכל אין אפשרות לקיים דין זה.
השאלה היא איך התחדשה עשיית הפרה בימי בית שני. לשאלת ההזאה נצטרך לומר שנותר בידיהם אפר מפרה שעשה משה רבינו, לשאלת פתח אהל מועד נצטרך לומר שקודם בנו את הבית ואחר כך עשו את הפרה. וכן נראה, שהרי המשנה אומרת שעזרא שרף את הפרה, והבית נבנה קודם שעלה עזרא.
אם כן, גם בבית שלישי הסדר הזה הוא הכרחי, אלא שלשאלת ההזאה על הכהן העושה איני יודע, האם עלינו לחשוב שיש בנמצא מן האפר של פרת בית שני והוא עתיד להתגלות?
האם דין זה הוא לעיכובא?
לכאורה הוא רק כדי לטהר את הכהן העושה, ניתן להשיג טהרה זו גם על ידי שיגדלו כהן לצורך זה מלידתו בחצרות הבנויות באבן כדרך שגידלו את הילדים לצורך ההזאה על הכהן העושה.
_________________
---------
מאיר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2007 00:33 |
|
| |
הנה דברים מפורשים ברמב"ם
פ"ג מפרה אדומה
יב וכן היו מצניעין מאפר כל פרה ופרה ששורפין, בחיל. ותשע פרות אדומות נעשו משנצטוו במצוה זו, עד שחרב הבית בשנייה--ראשונה עשה משה רבנו, ושנייה עשה עזרא, ושבע מעזרא עד חורבן הבית; והעשירית עושה המלך המשיח, מהרה ייגלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2007 14:13 |
|
| |
פורסטמן
מה אתה למד מדברים מפורשים אלו?
אכן כשראיתי את דברי הרמב"ם חשבתי שיש כאן משהו יוצא דופן, בהלכות בית הבחירה לא נאמר שהבית השלישי יבנה על ידי מלך המשיח מהרה יגלה, זה חיוב על הכלל בכל עת שיתאפשר להם.
כמו כן בענין הסמיכה שעתידה להתחדש, חידש הרמב"ם מדעתו שניתן לחדש את הסמיכה, משום שאם לא כן אף מלך המשיח לא יוכל לחדשה שלא על פי כללי ההלכה, אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה.
כאן בפרה משאיר הרמב"ם את אפשרות עשייתה בידי מלך המשיח בלבד. והלא ברור שאין ההלכה משתנה כשיבא משיח, אלא נראה שגילוי האפר הקודם הוא שממתין למשיח.
---------
מאיר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2007 18:19 |
|
| |
בעניין המקדש הרמב"ם בפי"א מהלכות מלכים כותב.
א המלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מלכות בית דויד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו, כשהיו מקודם: מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותן האמורה בתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2007 17:42 |
|
| |
אתה צודק, ועדיין נראה לחלק טובא בין הלכה כללית שנאמרה בהלכות מלכים ואינה פוטרת את הדורות כולן מלבנות את בית המקדש. הלכה כזו היא כעין נבואית, המשיח הוא שיבנה לבסוף את המקדש.
לעומת זאת בפרה אדומה הוא אומר את זה כחוסר אפשרות שזה יקרה קודם. התשיעית היתה בימי בית שני והעשירית לא תהיה לפני בוא המשיח.
---------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2007 21:38 |
|
| |
הקניזי
אני מסכים איתך. נראה לי כי בהלכות מלכים הרמב"ם מתאר את המצב שיהיה לאחר ביאת המשיח, כלומר כל אלו הדברים יהיו במקומם. זה לא פוסל אפשרות שלפני כן יתוקנו דבר או שניים. לעומת זאת לגבי פרה הוא כותב דברים ברורים מי יעשה את הפרה הבאה. יש במסורת כי אחד הדברים שעל אליהו הנביא להביא אלו אפר פרה, וכנראה שעל ידי זה יוכלו לעשות את הפרה הבאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2007 15:39 |
|
| |
פורסטמן
אז מה אנחנו הולכים סחור סחור? את המסורת הזו אני מחפש מתחילת האשכול, איפה היא ועל מה היא מבוססת?
---------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2007 05:39 |
|
| |
יש מדרש כזה, אבל אינו תחת ידי ברגע זה.
|
|
|
|
|
