רובנו חולמים על הגאולה השלמה שתבוא ובאלף השביעי יהיה עולם המנוחה והכרת הבורא.
אבל אותי מסקרן לדעת מה יהיה אחר כך? אחרי שבעת אלפים שנות קיום העולם הזה?
במדרשים כתוב שהקב"ה יחריב וישמיד את העולם הזה ויברא עולם חדש לגמרי לנשמות שיישארו .
האם מישהו יכול להרחיב ולפרט לפי ידיעותיו?
אפשר לצלולל פה לעומק ולא לפחד,רק להסביר בשפה ברורה לכל הקטנים שבינינו.
נשלח ב-15/12/2008 18:01
יחריב את העולם? לא נראה לפי מה שנאמר בפרשת נח.
אבל אני חושב שמדובר אחרי האלף השביעי
נשלח ב-15/12/2008 21:08
אמר השכל - חכמינו ז"ל הורונו שהעולם מתקיים שיתא אלפי שנין, ואחר כך אלף השביעי הוא חרוב, ואחר כך הקב"ה מחדש עולמו (סנהדרין צז ע"ב). ועוד מצאנו שאמרו (שם צב ע"א) על אלף השביעי, "צדיקים מה עושים? הקב"ה עושה להם כנפים ושטים על פני המים, שנאמר (ישעיהו מ, לא), וקוי ה' יחליפו כח". מפשוטן של דברים אנחנו למדים ששלשה זמנים יש, והם, שיתא אלפי שנין; אלף השביעי; וחידוש העולם. שיתא אלפי שנין העולם עומד כמו שהוא עתה; אלף השביעי עדיין לא נתחדש העולם, והצדיקים הם כמו שחיו בתחיית המתים, אלא שהקב"ה עושה להם כנפים וכו'; וחידוש העולם - שהקב"ה יחדש את העולם חידוש גמור. ואמנם, העולם כמות שהוא עתה, הנה אנחנו רואים שהגוף יש לו כל השליטה כאיש שורר בביתו, כי זה מקומו ולא אחר; אך באלף השביעי הנה הצדיקים מתעלים מן הארץ, ונשאר הגוף חוץ ממכון שבתו, ואינו אלא כאיש נודד ממקומו, וכאורח נטה ללון. על כן לא תשאר לו שליטה אלא כמשה רבנו ע"ה בעלותו ההרה, שכיון שנתעלה מן הארץ לא הלך עוד בדרך יושבי הארץ. וכן לאלף השביעי קראוהו חז"ל (סנהדרין צז ע"א), "יום שכולו שבת מנוחה לחי העולמים", כי שובתים בו מכל המלאכות הגופניות שהם החול, אך הגוף לא סר עדיין ממציאותו, כי לא ניתן חידוש עדיין לבריאה. אבל מחידוש העולם והלאה, שהוא (עירובין כב) "למחר לקבל שכרם", הנה אין צריך עוד לשליטת הגוף כלל, כי אינו צריך אלא לצורך העבודה בזמנה, אבל יהיה מציאותו טפל לנשמה, להתעדן בטוב העליון לנצח נצחים:
מבלי מקורות ממה שמונח אצלי מקריאות שונות :
באלף השביעי לא יהיה קיום גשמי לעולם, זה יהיה עולם רוחני בלבד. (חד חרוב)
ולאחר הגאולה ועד לאלף השביעי עולם כמנהגו נוהג (רמב"ם) ויש מעט יצר הרע לקיום העולם
בלבד, והכל מצוי כעפר (מזון בגדים וכ"ד) וכולם עוסקים בתורה ועל ימים אלו נאמר ימים
אין בהם חפץ משום שאין בהם שכר לעולם הבא כי אין יצר הרע.
וגם ראיתי פעם לא זוכר מקום, שהקב"ה בורא שבע פעמים את העולם לתקופה של 7000 שנה (בעצם 6000 ואחד חרוב בכל מחזור) ואנחנו נמצאים במחזור השלישי - או הרביעי
ואחד המחזורים שקדם לנו נוכח בעולמנו בעולם הדגים - עולם הים.
נשלח ב-16/12/2008 03:13
מרדכי,דברים מעניינים כתבת פה אבל לפי מה שזכור לי ואני מקווה שאני לא טועה כתוב בקבלה שאמורות להיות שבע שמיטות באלפים,ז"א 7X7000 ואז באלף של היובל הכל יסתיים.
לפי מה שהבנתי אנחנו בשמיטה האחרונה. לגבי העולמות,עולם הדגים וכולי אני אשמח אם תרחיב או תפנה אותי לספר שמדבר על כך.
לגבי דבריך המשקיף,אני קראתי שבאלף השביעי זה עולם הבא של המנוחה וידיעת והכרת הקב"ה,ראיית האמת ללא מסכים ומחסומים ובאלף השמיני הקב"ה בורא עולם חדש לגמרי,עולם הנשמות כדי שנהנה מזיו זכינתו ותו לא.
אשמח אם תרחיבו או תתקנו את דבריי
נשלח ב-16/12/2008 18:01
הדברים שהבאתי כתובים בדעת תבונות להרמח"ל
וזת"ד
ששת אלפי שנה עולם כמנהגו נוהג
אלף השביעי חרוב
אלף השמיני חוזרים להיות בגופים אבל שליטה מלאה של הנשמה
אלף התשיעי עולם הנשמות הנקרא גם עולם הבא
זה בקיצור אם תרצו אמשיך לחפור בעניין וכן גם אתם
תזכו למצוות
ובספר אור החמה הביא ביאור דברים הנזכרים בשם רבינו מורנו הרב חיים ויטל ז"ל, וז"ל פירוש כי שתי תחיות הם, אחת בביאת המשיח, אשר אז יקימו המתים מקברותיהם, ואז יזדכך חומרם קצת, ויתקיימו בימות המשיח ויהיו אוכלים ושותים ופרים ורבים בטהרה ובקדושה כנודע, אמנם בעולם הבא שהוא אלף השביעי שאז נאמר בו שאין בו לא אכילה ולא שתיה וכו', לכך צריך זיכוך אחר יותר ויהיו בנקיקי הסלעים, שאז נקרא יום הדין הגדול, ואז ימותו שעה אחת ויזדככו תכלית הזכוך, באופן שאז יתעלה הגוף בערך הנפש ויהיה רוחני כמוה ממש. והנה אלף השביעי עליו נאמר והיה יום אחד הוא יודע לד' לא יום ולא לילה, כי יום שבת שמשו המאורות בלילה כמו היום, ולכן לא נאמר בו ויהי ערב ויהי בקר, וזהו לא יום ולא לילה, ועל אותו זמן נאמר [ישעיה ד' ג'] והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו, כי אפילו הגוף יזדכך בערך הנפש ואז יקבלו הגופים פעם אחרת נשמותיהם בערב שבת בעת כניסת שבת בריש אלף השביעי ע"ש:
ועוד כתב שם במדרש הנעלם, שהגוף אחר התחיה נקרא יצחק, והוקשה לו מה יש בעקידת יצחק כדי לשחטו דמיון על אחר התחיה, וביאר שם על מיתה תנינא דחזרין למות פעם שנית, כדי ליכנס לשבת שהוא אלף השביעי, ולפי שאין זו מיתה גמורה כראשונה, כי לא תהיה אלא רק ג' ימים, שנאמר [הושע ו' ב'] יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו, לכן נקראת זאת עקידת יצחק, שהיא כעקידת יצחק שלא מת ממש, אלא נעקד לפי שעה, ונחשב כאלו מת, ונשבע הקב"ה שאחרי זה לא ינסה את אברהם שהיא הנשמה, כי אז כבר הגוף שנקרא יצחק הוא כספא נקיה עכ"ד ע"ש:
והנה עינא דשפיר חזי, יראה כמה מילין שפירין אנחנו למידין ממדרש הנעלם הנזכר. וממוצא דבר למדנו דמה שאמר המאמר כאן צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותם אין חוזרין לעפרם, הכונה הוא צדיקים שמחיה אותם אחר ביאת המשיח שהיא התחיה הראשונה, כאשר ימותו מיתה שניה אחר זה שהוא שעה אחת, דהיינו שיעור שני ימים, כדי לכנס לאלף השביעי, לא יחזרו לעפרם במיתה שניה ההיא כאשר היה להם במיתה הראשונה, אלא ישאר גופם קיים, כמו שהוא באדם שהוא מתעלף וישן, ואחר מיתה זו השנית, אז יחיו תחיה השנית, וישארו קיימים לעולם בזכוך גדול שיהיה הגוף בערך הנפש, וכמפורש בדברו רבינו מורנו הרב חיים ויטל ז"ל הנזכרים לעיל, ולפי זה דריש קדוש יאמר לו, היינו על זמן שאחר תחיה השנית קדוש יאמר לו, מה קדוש קיים כן הוא קיים ולא ישוב לעפרו, ואומר כל הכתוב לחיים בירושלים, זו תחיה השניה
אם צריך הסבר לדברי בניהו בן יהוידע על סנהדרין אשתדל בסיעתה דשמיא לבאר עד היכן שמשגת ידי
נשלח ב-17/12/2008 19:34
חורבן העולם באלף השביעי
"אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא" 1 . האמנם יחרב העולם. אם כן, מהו היקפו של אותו חורבן, היהא זה חורבן כללי או שמא חורבן חלקי. על מהותו של אותו חורבן, יסודו, שורשו ועניינו, ועל אשר יארע באותו אלף, נעמוד בפרק זה.
ארבע שיטות עיקריות ישנן בזה:
יש אומרים, שהחורבן יהיה כה מושלם עד כדי החזרת הבריאה לתוהו ובוהו ולאפיסה מוחלטת, כאשר היה קודם בריאת העולם 2 .
יהיה זה לאחר הרגע האחרון שבסוף האלף השישי, הבריאה כולה - שמים וארץ וכל צבאם - תגיע לתכלית אשר לשמה נבראה בששת ימי בראשית, ומעתה אין עוד צורך בה, ועל כן תחרב כליל.
לעומתם סוברים אחרים, שהעולם לא יחרב כלל, וכוונת דברי רב קטינא באומרו "חד חרוב" ביאורו: חרוב מיצר הרע, כי תתבער רוח הטומאה והזוהמה הגופנית מן העולם 3 .
לנוכח דעתם זו - שהעולם לא יחרב כלל - יש לנו לבאר מה יארע באותו הזמן: הכל מודים כי העולם בזמן ההוא מיועד לצדיקים אשר ניעורו בתחיית המתים. ומטרתו, להתענג תענוג שאין לו סוף. אלא שנחלקו על צורת היותם בו. יש אומרים כי תהיינה נשמותיהם עטויה בלבוש גשמי - בשרי 4 . ויש אומרים שנשמותיהם תלבשנה מלבוש אחר טהור וקדוש כמלאכי עליון 5 .
בדרך אחרת יש שמבאר את מהות החורבן, לדעתו, ה"וחד חרוב" אינו מתייחס כלל לאלף השביעי, כי אם לאחד מאותם "שית אלפי שנין", שיהיו בו פורעניות קשות, צרות ומבוכות, והיינו האלף האחרון שבהם, הוא האלף השישי 6 .
לדעה זו, יוצא איפוא, שרובו הגדול של ה"וחד חריב" כבר מאחורינו, באשר עמידתנו עתה בסופו של האלף השישי.
שיטה נוספת מצינו בזה, המפשרת בין הדעות הקודמות, לשיטה זו, אמנם יחרב העולם בסופו של דבר חורבן מוחלט, אך לא יהיה זה כבר באלף השביעי הבא לקראתנו, אלא ביובל - הוא האלף החמישים, ועד אז בכל אלף שביעי יחרב העולם חורבן חלקי, שביעית החורבן, עד שיכלו שבע השבעיות, ובסיומם יחזור העולם לתוהו ובוהו, כאשר היה קודם בריאת העולם 7 .
כאמור, מימרא זו מובאת בגמרא בשם רב קטינא. עד עתה עסקנו בביאורה המבטאת את דעת אומרה. אך עדיין נותר לנו לברר האם דעה זו - תהא כפי שתהא - מקובלת גם על שאר תנאים ואמוראים. גם בזאת נחלקו רבותינו:
יש אומרים, כי דעת רב קטינא אינה אלא דעת יחיד, ואמנם שאר תנאים ואמוראים חולקין עליו 8 ,
ויש אומרים, שכדעת רב קטינא כן דעתם של שאר תנאים ואמוראים "כי אין אנו רואין בתלמוד חולק עליו" 9 .
ויש סוברים, לא זו ואף לא זו, דעת רב קטינא אינה דעת יחיד אך גם לא דעת כולם, אלא, כל אותם תנאים ואמוראים הקובעים זמנים שונים לאורך ימות המשיח - ארבעים, שבעים, שס"ה, ז' אלפים ועוד, חולקים המה על דעתו של רב קטינא, והנותרים, סוברים כמותו 10 .
מקור ספר אחרית הימים
נשלח ב-17/12/2008 19:42
אכןלקראת סוף האלף השישי יהיו שינויים גדולים בעולם, ואולם לגבי תאריכים וכיו"ב אף אחד לא יכול לומר, וגם גדולים שאמרו עבר הזמן ועדיין לא נושענו, שכן הקץ מכוסה מאד ומה שאמרו היו זמנים מסוגלים אך בעוונותינו רחק ממנו מנחם. והנה מגילוי המשיח יעברו 40 שנה בהם עולם כמנהגו נוהג ויהיו מלחמות גדולותך בעולם בהם משיח ישלוט בעולם, אח"כ יתחילו ימי תחיית המתים במשך 210 שנה או 214 שנה כדברי הזוה"ק.
כותב "חסד לאברהם "- מעין א - נהר יח וז"ל: בזמן גאולתן של ישראל יהיה ההנהגה באור החכמה המאירה בבינה מאור הכתר, ולכן הנסים יתגברו על הטבע תגבורת גדולה מאוד ויצליחו ישראל אז בהצלחה גדולה יותר מהצלחתם שבימי שלמה המע"ה שהיה מאיר הבינה מאור החכמה כנזכר, אמנם אור זה הוא אור כח החכמה מן הכתר כי כבר התחיל העולם להתקן מחרפתו, אמנם לא יש תיקון גמור ויתעכב עיכוב זמן מה עד שיתבטלו החיצונים, ובזמן ההוא אין תשובה מועלת כלל, מפני כי התשובה היא מן הבינה וכיון שאור של הבינה אינה מנהגת אלא עד אור החכמה בימי המשיח ולכן אין בהם תשובה כלל, ולא יתקבלו אז הרשעים אלא יאבדו וימותו, אמנם בסוד הגלגול ימותו ויחיו בני אדם עד תשלום מ' (הע') שנה שכלה הגלגול מן העולם ויהיה תחיית המתים, אז ויצרפו ויתלבנו המתים אז ויקומו ויחיו:
ועוד כותב במקום אחר "חסד לאברהם" - מעין ב - נהר יא וז"ל: וזהו סוד תורה שעתיד הקב"ה לחדש לישראל, שהרי התיבות מצטרפים על דרך משל לישועתך קויתי ה' לישועתך ה' קויתי כו' כעין שעשה רשב"י ע"ה בצירופי מלת בראשית בכמה סודות יתחדשו בעולם, ולערך זה תבין בכל התורה כולה, וזהו חידוש תורה שעתיד הקב"ה לחדש, כי התורה במקומה עומדת אלא (שבתחילה נצטרף) שנצטרפה בצירוף זה הגשמי' לצורך עולם הגשמי הזה, ולעתיד כאשר יתפשטו בני אדם מן הגוף זה העכור ויתעלו אל סוד הגוף שהיה לאדה"ר קודם שחטא הרי ישכילו סוד התורה בלבוש הנעלם ההוא וכשיתעלו יותר אחר אלף הששי (נ"א אחר השביעי) הרי יתעלו וישכיל עוד יותר סוד התורה במציאות הנעלם ההוא, ויוכל שכל האדם להשכיל בנפלאות התורה וצירופי נסתריה עד שישכיל כמה מציאות נובעות סודות הם נעלמות כעת בתורה ויתגלו אז לדורשיה, זה הכלל התורה נתלבשה בלבוש גשמי כמו האדם ממש, וכמו שלעתיד יעלה האדם מלבוש הגשמיי ללבוש דק כך תתעלה התורה מלבוש הגשמי שלה ותהי מושגת להם ברוחניות ענייניה ממציאות אל מציאות, והרי הלבוש הזה יהיה עד זמן של התחייה, ואח"כ יהיו זכים ואינם חוזרים לעפרם וישכילו בלבוש הפנימי, והלבוש הזה לאותם העומדים בעפרם יתעלו בשנת השמיטה לעילוי גדול ואז התורה תתעלה, וכמו שבני אדם יתפשטו מן הגשם כן התורה תתפשט מגשם ויהיו פניה הנעלמים מאירים והצדיקים מתעסקין בהם, ולעולם התורה אחד היא מה שהיתה מקודם ולעולם תעמוד ואינה משתנת ח"ו אלא ישכילוה בני אדם כפי כחם ומציאותם בעת ההיא:
ולגבי האלף השביעי כותב ספר הפליאה - ד"ה ויכלו השמים והארץ וכל צבאם
א"ל מהו יום השביעי א"ל הוא אלף השביעי ממש, זהו ויקדש אותו כי כל אותו אלף השביעי שהוא קצה השביעי יהיה קודש ואין שטן ואין פגע רע ואין יצר הרע וזהו צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשם שהעטרות להם סביב מן האור הבהיר, זהו יתמו חטאים מן הארץ שיתבטל היצר הרע זהו ויברך ויקדש.
והרקאנאטי על התורה - פרשת בראשית
ואם נפרש יום השביעי שהוא העולם הבא יהיה פירוש ויברך כי באלף השביעי יהיו כל הנשמות צרורות בצרור החיים כי יהיה שם תוספת רוח הקדש שיתעדנו בו וכן אמרו רז"ל במדרש ויברך אלהים את יום השביעי בירך הקב"ה את העולם הבא שמתחיל באלף השביעי. ויקדש אותו זמנו לישראל. ואנו נפרש ויקדש אותו שתוסיף כח הנשמה להראות מכל שאר הדברים. ע"א (ענין אחר) ויקדש אותו רמז כי כל אותו אלף השביעי שהוא כנגד הקצה השביעי יהיה קדש אין שטן ואין יצר הרע. זהו שאמרו צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ר"ל כי העטרות תהיין להן סביב מן האור הבהיר החופף על אור הנשמה זהו שנאמר יתמו חטאים מן הארץ (תהלים קד' לה). רוצה לומר בטול יצר הרע.
מוזכר בזוהר פרשת תולדות, במדרש נעלם (קל"ח-ק"ם) שיש שתי תחיות, אחת לצדיקים ומתי ארץ ישראל, ואחת לשאר העם, ויהיו או 210 או 214 שנים בין שתי התחיות.
בנוסף, יש ארבעים שנה של שלום שיהיו לפני התחייה של הצדיקים. ע"ש
זה נוגע לעניין פה, בגלל מתמטיקה פשוטה. אם התחייה של כלל העם יהיה בסוף, וזה באלף הששי, אז צריך להיות סוף לצרותינו כבר עכשיו! כלומר קח 6000, תוריד 210 שנים, ועוד 40 שנים של שלום, ויש לך שנת 5750. המציאות מכריחה אותנו להגיד שהתחייה של העם יהיה אחרי שנת 6000.
נשלח ב-17/12/2008 23:12
זה איסור גמור!!!
כתוב במשנה במסכת 'חגיגה', פרק ב', משנה ב':
"כל המסתכל בארבעה דברים, ראוי לו כאילו לא בא לעולם.
מה למעלה, מה למטה, מה לפנים ומה לאחור."
וביאר הברטנורא, בד"ה: "ומה לאחור": - למערב. פירוש אחר, מה לפנים
-קודם שנברא העולם, מה לאחור - בסוף העולם לאחרית הימים."
א-קיצר, מי שמעוניין לקבל עליו את התואר: "ראוי לו כאילו לא בא לעולם",
שימשיך עם הפירושים פה!!!.....
תוקן על ידי yosefroker ב- 17/12/2008 23:10:01
נשלח ב-17/12/2008 23:17
לגבי מה שהובא מהספר "דעת תבונות".
שמעתי שיחה של הרב ניוגרשל שפירש שמה שכתב שם שבאלף השביעי העולם 'חרוב'.
אין הכוונה לחורבן, אלא שינהג בעולם ע"פ מידת הדין.
ויש לכך ראיה. רק שאיני זוכר כרגע מאיפה.
נשלח ב-17/12/2008 23:38
הרמב"ם בפירושו על המשנה, במסכת חגיגה שהובאה לעיל, כותב כך: "וכשירצה האדם הערום מן החכמה לחשוב עד שידע מה שעל השמים...
וכמו כן מה שהיה קודם שנבראו השמים ומה שיהיה אחר שיפסדו השמים,
תוציא אותו זו המחשבה אל השגעון ותמהון הלבב... (ו)באומרם כל שלא חס על כבוד
קונו... (פירושו:) מי שלא יחוס ויחמול על שכלו, כי השכל הוא כבוד השם ושאינו יודע שיעור
זה הדבר שניתן לו, נשתלח עם תאותו ונמשל כבהמות."
נשלח ב-18/12/2008 08:09
האם לפי הבנתכם במשנה גם הרמח"ל עבר על המשנה?
או גם הבן איש חי?
אין אני חוקר ולא כלום נתלה אני על אילני רברבי!!!
אז לפני שאתם באים ותוקפים ומאשימים תבדקו טוב את הדברים