ועוד כתב שם במדרש הנעלם, שהגוף אחר התחיה נקרא יצחק, והוקשה לו מה יש בעקידת יצחק כדי לשחטו דמיון על אחר התחיה, וביאר שם על מיתה תנינא דחזרין למות פעם שנית, כדי ליכנס לשבת שהוא אלף השביעי, ולפי שאין זו מיתה גמורה כראשונה, כי לא תהיה אלא רק ג' ימים, שנאמר [הושע ו' ב'] יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו, לכן נקראת זאת עקידת יצחק, שהיא כעקידת יצחק שלא מת ממש, אלא נעקד לפי שעה, ונחשב כאלו מת, ונשבע הקב"ה שאחרי זה לא ינסה את אברהם שהיא הנשמה, כי אז כבר הגוף שנקרא יצחק הוא כספא נקיה עכ"ד ע"ש:

והנה עינא דשפיר חזי, יראה כמה מילין שפירין אנחנו למידין ממדרש הנעלם הנזכר. וממוצא דבר למדנו דמה שאמר המאמר כאן צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותם אין חוזרין לעפרם, הכונה הוא צדיקים שמחיה אותם אחר ביאת המשיח שהיא התחיה הראשונה, כאשר ימותו מיתה שניה אחר זה שהוא שעה אחת, דהיינו שיעור שני ימים, כדי לכנס לאלף השביעי, לא יחזרו לעפרם במיתה שניה ההיא כאשר היה להם במיתה הראשונה, אלא ישאר גופם קיים, כמו שהוא באדם שהוא מתעלף וישן, ואחר מיתה זו השנית, אז יחיו תחיה השנית, וישארו קיימים לעולם בזכוך גדול שיהיה הגוף בערך הנפש, וכמפורש בדברו רבינו מורנו הרב חיים ויטל ז"ל הנזכרים לעיל, ולפי זה דריש קדוש יאמר לו, היינו על זמן שאחר תחיה השנית קדוש יאמר לו, מה קדוש קיים כן הוא קיים ולא ישוב לעפרו, ואומר כל הכתוב לחיים בירושלים, זו תחיה השניה

אם צריך הסבר לדברי בניהו בן יהוידע על סנהדרין אשתדל בסיעתה דשמיא לבאר עד היכן שמשגת ידי

"אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא" ¹ . האמנם יחרב העולם. אם כן, מהו היקפו של אותו חורבן, היהא זה חורבן כללי או שמא חורבן חלקי. על מהותו של אותו חורבן, יסודו, שורשו ועניינו, ועל אשר יארע באותו אלף, נעמוד בפרק זה.

ארבע שיטות עיקריות ישנן בזה:

יש אומרים, שהחורבן יהיה כה מושלם עד כדי החזרת הבריאה לתוהו ובוהו ולאפיסה מוחלטת, כאשר היה קודם בריאת העולם ² .

יהיה זה לאחר הרגע האחרון שבסוף האלף השישי, הבריאה כולה - שמים וארץ וכל צבאם - תגיע לתכלית אשר לשמה נבראה בששת ימי בראשית, ומעתה אין עוד צורך בה, ועל כן תחרב כליל.

לעומתם סוברים אחרים, שהעולם לא יחרב כלל, וכוונת דברי רב קטינא באומרו "חד חרוב" ביאורו: חרוב מיצר הרע, כי תתבער רוח הטומאה והזוהמה הגופנית מן העולם ³ .

לנוכח דעתם זו - שהעולם לא יחרב כלל - יש לנו לבאר מה יארע באותו הזמן: הכל מודים כי העולם בזמן ההוא מיועד לצדיקים אשר ניעורו בתחיית המתים. ומטרתו, להתענג תענוג שאין לו סוף. אלא שנחלקו על צורת היותם בו. יש אומרים כי תהיינה נשמותיהם עטויה בלבוש גשמי - בשרי ⁴ . ויש אומרים שנשמותיהם תלבשנה מלבוש אחר טהור וקדוש כמלאכי עליון ⁵ .

בדרך אחרת יש שמבאר את מהות החורבן, לדעתו, ה"וחד חרוב" אינו מתייחס כלל לאלף השביעי, כי אם לאחד מאותם "שית אלפי שנין", שיהיו בו פורעניות קשות, צרות ומבוכות, והיינו האלף האחרון שבהם, הוא האלף השישי ⁶ .

לדעה זו, יוצא איפוא, שרובו הגדול של ה"וחד חריב" כבר מאחורינו, באשר עמידתנו עתה בסופו של האלף השישי.

שיטה נוספת מצינו בזה, המפשרת בין הדעות הקודמות, לשיטה זו, אמנם יחרב העולם בסופו של דבר חורבן מוחלט, אך לא יהיה זה כבר באלף השביעי הבא לקראתנו, אלא ביובל - הוא האלף החמישים, ועד אז בכל אלף שביעי יחרב העולם חורבן חלקי, שביעית החורבן, עד שיכלו שבע השבעיות, ובסיומם יחזור העולם לתוהו ובוהו, כאשר היה קודם בריאת העולם ⁷ .

כאמור, מימרא זו מובאת בגמרא בשם רב קטינא. עד עתה עסקנו בביאורה המבטאת את דעת אומרה. אך עדיין נותר לנו לברר האם דעה זו - תהא כפי שתהא - מקובלת גם על שאר תנאים ואמוראים. גם בזאת נחלקו רבותינו:

יש אומרים, כי דעת רב קטינא אינה אלא דעת יחיד, ואמנם שאר תנאים ואמוראים חולקין עליו ⁸ ,

ויש אומרים, שכדעת רב קטינא כן דעתם של שאר תנאים ואמוראים "כי אין אנו רואין בתלמוד חולק עליו" ⁹ .

ויש סוברים, לא זו ואף לא זו, דעת רב קטינא אינה דעת יחיד אך גם לא דעת כולם, אלא, כל אותם תנאים ואמוראים הקובעים זמנים שונים לאורך ימות המשיח - ארבעים, שבעים, שס"ה, ז' אלפים ועוד, חולקים המה על דעתו של רב קטינא, והנותרים, סוברים כמותו ¹⁰ .

מקור ספר אחרית הימים

 

 מקור הרב משה ארמוני שליט"א

 

_________________

תוקן על ידי yosefroker ב- 17/12/2008 23:10:01

תוקן על ידי המשקיף ב- 18/12/2008 8:19:13