אבל אשמים אנחנו על אחינו....

בס"ד

לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו על ידי ההוא טמיר ונעל ם בשם כל ישראל

אחים יקרים,

בע"ה מובחן בפרשות האחרונות התייחסות מאוד מעניינת של התורה ליחסים בין יוסף לאחיו ובין האחים ליוסף, וכן בינם לבין עצמם ובין יעקב אליהם....   על מנת להעביר לנו את ההתייחסות שלהם בעניין הזה,     בחרה התורה לציין כדרכה באופן מדוייק בכל נקודת זמן בהשתלשלות העניינים בינהם עי השימוש במילה,   אחים אחיו אחינו וכו...

קיצור העניין,        יוסף לאורך כל הדרך גם בנקודות הקשות ביותר ביחסים עם אחיו, תמיד מציין או הוא או התורה אותם כאחיו
וכך גם כמובן יעקב אבינו,            אולם אצל האחים לא כך הדבר,    תחילה כך הדבר במשך עם הופעת השנאה ולאחר מכן הקנאה נעלמת המילה אחינו בהתייחסם אליו, וההתייחסות אליו היא סתמית        רק לאחר שהושלך לבור מתחיל להתקן הדבר על ידי ראובן ובהמשך יהודה....

כך למשל בכל מקום שיוסף פונה או מתייחס לאחיו תמיד מציינת התורה "היה רועה את אחיו...", ויגד לאחיו..", "ויספר אותו לאחיו..","ויספר אל אביו ואל אחיו..", "את אחי אנכי מבקש..", ועוד במקץ "וירא יוסף את אחיו ויכרם.." , בויגש "ויאמר יוסף אל אחיו....אני יוסף אחיכם"   ועוד הרבה על זה הדרך בין הפסוקים...     בעוד שעל אחיו התיחסותם אליו כאח עפי לשון הצורה תאמה את מעשיהם בפועל...      כך בתחילת וישב עוד טרם לובתה השנאה והפכה לקנאה העידה התורה "ויראו אחיו.."    אולם מיד בהופיעה השנאה נאמר "וישנאו אותו..." בלי אחיו...     ועוד "ולא יכלו דברו..", "ויוסיפו עוד שנוא אותו..", ויראו אותו..", "לכו ונהרגהו..", "השליכו אותו.."   "ויקחהו וישלכו אותו..."             וכך הלאה           

בקיצור העסק ברור מאוד שם עקבו וראו מתוק הדבר מצד דיוק הדברים כדרכה של תורה, וקשה מצד הכאב למראה תוצאות הקנאה והתחרות בין אחים עד שהביאה אותם להפסיק להתייחס אליו כאח לא פחות...  והדברים ברורים.

לענייננו אנו, מוסר ההשכל ברור, ואין הרבה מה להרחיב בפשטות הדברים,

אל נא נהיה אשמים על אחינו אשר אנחנו רואים בצרת נפשם              ולא ידרש דמם ח"ו מאיתנו      והדברים מוסבים גם על עצמנו ממש    שלא נדרש על דמנו אנו על שאנחנו שומעים צרת נפשנו בהתחנננו אל עצמינו ולא שומעים        אל נא תבוא עלינו הצרה הזאת                     עת לאיחוד אמיתי לא כל אחד במקומו ועם חבריו בסביבתו, ועם מי שחושב כמותו             

עת לאיחוד אמיתי בין קבוצות שונות ובין דעות שונות ובין זרמים שונים        שאם לא כן    זה לא איחוד...         זמן לשים כבודנו בצד ולמחול עליו,   זמן לשים את אחינו לפנינו,         זמן לשעבד עצמנו בעבור אחינו הקטן,       למסור נפש        ולהתחיל בראשון שקם עלינו ממול (כמאמר יהודה ליוסף - ממך אני מתחיל...)        ולא לפסוח על שני הסעיפים      
זמן לדבר איש עם אחיו בעיניים לכל משמע איום בלא דיבורים ולהג מיותרים (כמאמר הירושלמי "...ביה בשעתיה רמז יוסף למנשה בוכריה..." עש"ה),                            ראו נא את שמעון ולוי בעזה כרגע על דבר שכם באחותם              שערו בנפשכם שניים עשר שבטי י-ה,     יהודה בראשם על דבר אחיהם הקטן ונפשותיהם בעצמם.....         ואפילו עוד לא ראינו את מנשה רוקע ברלגלו ומרעיד את כל ארמון פרעה.....                שערו בנפשכם....

זמן להתקבץ תחת קורת גג אחת ואי אפשר לצפות שזה יהיה נוח ונעים כמו אצלנו בבית       צפוף יותר, פעמים חם יותר ומריח פחות טוב אולי אפילו,      רועש יותר,      יותר לחוץ בכניסה לשירותים  ובתור לאוכל             אט אט יצוצו היתרונות     בהתחלה פרקטיים   אין בעיה למניין   לאחר מכן בעומק  אין בעיה של לבד        לבסוף בדרך לתכלית       אין מי שיעיז להרים יד או רגל    ואפילו ציוץ לא ישמע                  על 12 שבטי י-ה שעומדים כתף אל כתף במעגל 360 מעלות,    גב אל גב עיננו מביטות היישר לתוך עיני אויבינו      בלא מילים              וליבנו לב אחד לאבינו שבשמיים

זה צריך להתחיל כאן ועכשיו מאיתנו     לא ממישהו אחר              מישהו צריך להתחיל    יהי רצון שיפול בחלקנו להיות מהמתחילים מהראשונים מהנחשונים בני יהודה             אהבה ואחווה ושלום ורעות               אחיכם


ויהי נועם ה אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו          אמן כן יהי רצון

לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה   בדחילו ורחימו על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל

יהי רצון מלפניך אבינו שבשמים שתמחול ותסלח לכל שגגותינו ולכל חטאותינו ולכל עוונותינו ולכל זדונותינו,    גלוי וידוע לפניך מלך מלכי המלכים חנון ורחום, צדיק בכל הדורות,       שפלותינו עליבותינו נמיכות קומתינו,       מה אנחנו ומה חיינו אם לא חסדיך הגדולים הנשפעים עלינו בכל עת, ואם לא שאתה מחיינו בכל רגע ורגע באלף אלפי ניסים ונפלאות הנעלמים מעיננו שטחו מראות.

אנא ברחמיך הגדולים בזכות שבעת הרועים אברהם יצחק ויעקב יוסף משה אהרון ודוד, ובזכות כל הצדיקים שבכל הדורות, זקנים נביאים תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים ואחרונים גלויים ונסתרים, שבזכות תורתם ומעשיהם התקיימו כל העולמות כפי רצונך הקדוש והנעלם,  ובזכות נשים צדקניות שבכול הדורות              חתור חתירה מתחת כסא כבודך להשיבנו עד אליך,    גלוי וידוע לפניך שאיננו ראויים לכך לא מצד מעשינו ולא מצד תורתנו ולא מצד זכויותינו           רק ברחמיך הגדולים מלך מלכי המלכים אהוב וארך אפים               שמע זעקת דלים ועניים,      רחם על עלובי נפש כמונו          פקח עיננו לראות הטוב והשפע האמיתי, למדנו אהבת חינם איש לאחיו ונלך בעקבי הצאן,         ראה נא בעונינו וריבה ריבנו,    כי קמים עלינו מבית ומחוץ ואנחנו אין בנו דעת ותבונה להיכן נלך ולהיכן נבוא בחושך הזה הנורא.         

אנא ברחמיך הרבים השיבנו אליך ונשובה משכנו אחריך ונרוצה, אין בנו הכח ולא השכל לשוב אליך שתשוב.             
אנא רחם על זרע אברהם אוהבך ועקור הרע מקרבנו קיים בנו מקרא שכתוב מהרסיך ומחריביך ממך יצאו,       

            סלק נ ג ע ר ע מתוכנו ומסביבותינו ויאבד לעד.          השמד אויבנו מלפנינו והקמים עלינו מהרה תאבד

שלח לנו רועה נאמן וינחנו בדרך הטוב עדיך,         סלח לנו על גאוותנו ועל קנאת חינם שבקרבנו ועל רדיפת הכבוד שדבקה בעצמותינו                     אמור די לכל צרותינו,    שמע חוס רחם וקבל                תפילת דלים,     קצרה לשוננו, קפצו שפתותינו, מוחנו דל וריק מדבר אליך כראוי             סלח לנו ומחל לנו

ראה נא הכמיהה והרצון אליך, לגאולה ברחמים מהרה, לבית מקדשך הבנוי בציון עירך לעובדך באמת כפי רצונך הנח נא לאבותינו הקדושים להתפלל כולם יחדיו למען בניהם      

  תעלה שועתינו לפניך אלו-הים הגדול והנורא ותשמענו אמן אמן אמן סלה סלה סלה ועד ועד ועד


ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו
ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו