| נשלח ב-11/1/2009 09:07 |
|
| |
שאלה
בס"ד
בוקר טוב
כתוב בפרשת ויחי, בברכת יעקב ליהודה (מ"ט י') "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים"
בידוע שהתורה נקראת גם כרצף אחד וכולה שם של הקב"ה,
השאלה :בפסוק הזה מופיעים השמות הבאים : משה(גימ' שילה), משיח (שילה), לוי וקהת (אם נחבר את ו -לו יקהת)
א. בהשתשלות מלוי ועד משה יש לנו בחלק הזה של הפסוק את כולם לבד מעמרם שמופיע רק באופן חלקי במילה עמים, כלומר יש לנו י' במקום ר' (כביכול)
ב. יש לנו ו יתרה (כביכול) לעניין זה לפני המחוברת למילה לו, אלא אם כן עניינה הוא באמת לשמש כ ואו החיבור בין לוי וקהת, או בין שם אחר למשל בסוף בין קהת לעמרם (החסר ר')
ניסיתי לצרף מאותיות שקודמות לרצף הזה או אחריו גימ ר' לא מצאתי. מישהו יכול להסביר את העניין, לא יודע אם זה נכון או לא מה שכתבתי, אבל בכל מקרה אם כך הדבר יוצא שבחצי מהפסוק המדבר בדיוק על משיח מוזכרים ברצף
לוי קהת עמרם משה ושילה(משיח), לא נראה לי שזה מקרה מעניין אותי אם יש דרך למצוא את הר' החסרה
ועוד האם יש הסבר לסדר של הופעת השמות שאיננו כסדר שהי בפועל (לוי ראשון ומשיח אחרון - בקרוב בע"ה)
תוך כדי כתיבת הדברים עולה במוחי רעיון שאולי הדבר קשור לכך שחסר ריש כלומר ראש, ועד אז ימלא את מקומו הי' כלומר הקוץ שלה עם גוף האות כפי המשמעות שלה בשם הויה.
תודה רבה ושבוע טוב ומבורך
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 13:49 |
|
| |
אפשר בשני שיטות אחת היא בגד כפרת הם אותיות דגושות המתחלפות ביניהן לעיניננו האות ב מהמילה שבט
או שיטה אחרת היא חילופי א"תב"ש האות ג מהמילה רגליו
כמובן שהכל פה יחסי
יש אין סוף אפשרויות בדברים האלו לכן רצוי להיסתופף ולהיצמד לספרים הקדושים ולא לשוט במרחבי הזמן
או אפשר לומר
נו... נוך א קשיא
מוכר לך
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 15:03 |
|
| |
בס"ד
תודה על תשובתך,
לפי ידעתי הם לא מתחלפות, גם לא באחה"ע גיכ"ק וכו' הש' של שבט רחוקה מאוד מהרצף הזה וקשה לי ההסבר הזה, כנ"ל לגבי ג' של רגליו. שאלתי כיוון שקשה היה לי למצוא תשובה לשאלה כזו בספרים וחשבתי שאולי מישהו כבר ניתקל בזה איפה שהוא ואוכל לקבל תשובה.
לגבי נו... נוך א קשיא האמת מוכר לי, אבל אני לא בטוח, וחוץ מזה היידיש שלי חלשה ביותר (נראה לי שגם שלך ), האם המשמעות הפשוטה של הביטוי היא שזו לא קושיה? או שזו לא קושיה מעניינת? לא הבנתי בכל מקרה אני מאוד מתחזק מכאלה עניינים שמראים לי שוב ושוב את עומק ודיוק הדברים כפי שבאים לידי ביטוי במקורות השונים במיוחד כמובן בחומש, לדעתי זה סוד גלוי שעיקר ההתחזקות הוא בלימוד של דברים פשוטים דווקא שכן זה עיקר העיסוק של יהודי ביום יום במיוחד שמדובר ביהודים פשוטים. חשבתי שבגלל שזה כ"כ צמוד לנושא משיח וגאולה זה
א. יעניין וישמח מישהו כמו שעשה לי, ב. שאולי מישהו יתן לי תירוץ שעוד יוסיף שמן למדורה שהדבר ה"קטן" הבעיר אצלי,
מקווה שזה עוד יקרה... תודה על תשובתך שוב .
|
|
|
|
|