פטירת הצדיקים ע"ה

᥿הגאון רבי בן ציון הכהן רבין זצ"ל נולד בשנת תרע"א (1911) בעיר בוכרה לאביו "נשיא קהילות יהודי בוכרה" הרה"ג פנחס הכהן רבין זצוק"ל.
משפחת רבין היא משפחה בעלת שושלת יוחסין מעוטרת בתורה ובהנהגה ציבורית, שהקריבו מיטב כוחם ומרצם כדי להנהיג את קהל עדתם לתורה וליראת שמים, ולחלצם מידי אויביהם הגויים.
מורנו הרב בן ציון זצ"ל הינו נין לנשר הגדול הרה"ג ר' פנחס הגדול הכהן זצוק"ל, שהיה נשיא וראב"ד של בוכרה ואגפיה: סמרקנד, טשקנט, קוקאנד וכו'. הוא כיהן בין השנים תקפ"ג- תרי"ח (1858-1823).
עד היום מתהלכות ונפוצות בעדה הבוכרית אגדות ומעשים כבירים אשר פעל ועשה. ובפרט אשר הציל משמד משפחות רבות ומסר את עצמו על קידוש השם. כמו כן קיים חליפת מכתבים עם השר משה מונטיפיורי זצ"ל.
אביו של הרב בן-ציון זצ"ל, היה הרה"ג ר' פנחס הכהן רבין זצוק"ל. הוא עלה לארץ ישראל ונשא אישה מבנות ירושלים הספרדיות, ממשפחת הרה"ג ר' יצחק ברוך זצ"ל, ראב"ד ירושלים באותה התקופה.
לאחר נישואיו חזר לבוכרה ושמש בתפקיד "נשיא קהילת יהודי בוכרה". למחייתו סחר באבני חן. והציל פעמים רבות את היהודים בדבריו התקיפים לפני "האמיר" שליט בוכרה "וחבר יועצו".
בשנת תר"פ (1920) כאשר נכנסו הרוסים לבוכרה, הרה"ג ר' פנחס הכהן רבין הי"ד נרצח על ידם בהיותו נשיא הקהילה הבוכרית ומקורב לחצר האמירות.
הרה"ג ר' בן ציון הכהן רבין זצ"ל למד בקטנותו אצל הרה"ג יוסף פינטו ז"ל מרבני צפת, ואצל הרה"ג סעדיה בן בינישטי מרבני ירושלים, שהגיעו למטרת שליחות ונשארו בבית משפחת רבין.
בהיותו בן 13 למד "מלאכת השחיטה" אצל הרב דוד גולקרוב שוחט בעיר בוכרה. תלמוד ופוסקים למד אצל דודו וחמיו הרב חזקיה הכהן רבין זצוק"ל. אשר היה ראב"ד בבוכרה ואגפיה בשנים תרנ"ו- תר"צ (1896-1930).
בהיותו בגיל 17 שנים הוסמך לשחיטת דקות וגסות ולמילה ע"י מור דודו הרה"ג ר' חזקיה הכהן רבין זצוק"ל.
בשנת תרצ"ה (1935) עלה ארצה והמשיך בלימודיו אצל הגאון ר' שלמה אליעזרוב זצ"ל וב"ישיבת ש"ס" שבשכונת הבוכרים. יחד עם ידידו ורבו הרה"ג ר' יהודה ארי חיימוב זצ"ל. הוא עשה חיל בלימודיו והוסמך ע"י הרה"ג עובדיה הדאיה זצ"ל, חבר בית הדין הגדול בהלכות "איסור והיתר". כמו כן נבחן אצלו על כל חלקי "אבן העזר" והוסמך ע"י בהלכות "אישות" ובסידור קידושין וגיטין, ייבום וחליצה. בכל מקום שהו "יורה-יורה" "ידין-ידין".
הוסמך להוראה ולדיינות ע"י הרבנים הראשיים לישראל הרה"ג ר' בן ציון מאיר- חי עוזיאל זצ"ל והרה"ג ר' יצחק הרצוג זצ"ל.
וכן כתב עליו מרן כמוה"רר בן- ציון מאיר- חי עוזיאל זצ"ל בסמיכות ההוראה: "הואיל והרה"ג בן ציון הכהן רבין שליט"א ידוע לי היטב בחוכמתו בתורת ה' שלמד בהם, והגה בהם בשקידה ובעיון רב ויודע אותם על בורין במקורן בתלמוד ובפסוקים, ראשונים ואחרונים, וביראת שמים טהורה, לכן הנני סומך את ידי עליו "יורה-יורה" – "ידין ידין" ב"יורה דעה" וב"אבן העזר" וה' יהיה עמו...".
בשנת תש"ה (1945) נתמנה ע"י הראש"ל ר' בן ציון- חי עוזיאל זצ"ל לשמש בקודש בתור "חבר בית הדין" הספרדי בירושלים יחד עם הראב"ד ר' בנימין הלוי זצ"ל, ושימש במשרה זו כמה שנים. יחד עם זה נתמנה לרבה של שכונת הבוכרים בירושלים בקום המדינה תש"ח (1948) יחד עם ידידו הדגול הרה"ג ר' ארי חיימוב זצ"ל. עד שנת תשכ"ד (1964).
בשנת ת"ש (1940) שימש כרבה של ביהכנ"ס "צופיוב" בשכונת הבוכרים בקום המדינה (1948) נקרא לשמש בקודש ולהיות רבה של בית הכנסת "הגדול והמרכזי" לקהילת הבוכרים בירושלים, המכונה ביהכנ"ס "בבא-תמה".
למעלה מעשרים וחמש שנים נתן שיעורים בתלמוד, בהלכה, בפסוקים ובאגדה בבתי כנסיות בירושלים.

הבן איש חי מתגלה בחלום
הוא היה מספר שבצעירותו לימודו עם הציבור היה בתנ"ך, ליל שבת אחד חלם את ראש כל בני הגולה כבוד מורנו הרב יוסף חיים זצוק"ל בעל "הבן איש חי" שאמר לו: "הנה אני נותן בידך מסכת מגילה ובציבור למד 'תלמוד'" (לפי התמונה של ה"בן איש חי" הכירו).
ומאז שנת ת"ש (1940) למד עם הציבור ש"ס, וזכה לגומרו יחד עם הציבור מספר פעמים. דרכו הייתה לעשות סיום שתי מסכתות כל שנה ושנה, ביום הזיכרון של מור אביו ז"ל שחל ביום ו' בתשרי וביום הזיכרון של מרת אמו ע"ה שחל ביום כ"א באדר.
כבוד הרב זצ"ל ניחן בכושר דיבור נפלא ופיו הפיק מרגליות. פעמים רבות היה דורש ארבע שעות רצופות בהלכה ובאגדה. וקוים בן הפסוק בתהילים מ"ה: "לשוני עט סופר מהיר יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלוקים לעולם".
"חגור חרבך על ירך גיבור הודך והדרך". בדרשותיו היה אומר את האמת, דעת תורה ולא מחניף. כאבותיו לא חת מפני כל והיה חוגר חרבו כעל ירכו בדרשותיו. ועם כל זאת הציבור אהבו לפי שעטף את דבריו בהוד והדר והוצק חן בשפתותיו.
מנהגו היה לקום בשעה 2:30 בלילה, היה גומר תהילים, תיקון חצות וכו'. מעוטף בציצית ועטור בתפילין הלך להתפלל תפילת ותיקין.
לאן שהוזמן הלך כדי להפיץ את תורת ה', בין לעני ובין לעשיר ואפילו אם המקום היה רחוק מביתו, חיפה, עפולה, נתניה, רמלה... היה מכתת את רגליו.
זיכה את הרבים בפעולותיו אם זה היה בימי "תענית ציבור" שהיה אוסף את כל הציבור ויחד היו גומרים את הלימוד מתוך התרוממות הנפש. אם זה בדרשותיו הערבות, ואם זה בימים הנוראים שבדרשותיו המלהיבות רבים השיב מעוון.
ובראש השנה ויום הכיפורים היה לבדו שליח ציבור בכל חמשת התפילות במנגינה נעימה. מפאת מצבו החומרי מונה לשוחט בתל-אביב בשנת תשי"ד (1954) (בקום המדינה המצב הכלכלי בירושלים היה קשה) בימי ראשון, שני, שלישי היה שוחט בתל-אביב ובימי רבעי, חמישי, שיש ושבת היה בירושלים.
בשנת תשכ"א (1961) מונה לראש השוחטים בתל-אביב בהמלצתו של הרב איסר יהודה אונטרמן זצ"ל, הרב הראשי לתל-אביב יפו דאז ובתנאי שיעבור לגור בעיר ת"א.
היות שהאחריות על כל השחיטה ועל כל ענייני בית המטבחיים יהיו על כתפו, בחודש אלול שנת תשכ"ג (1983) עבר עם בני ביתו להתגורר בעיר תל-אביב, ושמש במשרת ראש השוחטים משנת תשכ"א (1961) עד שנת תשמ"ז (1987).
לפי החוק היה צריך לצאת לפנסיה בשנת תשמ"א (1981) בהיותו בגיל 70, אך הושאר כדי להדריך את הצעירים, "הדור הבא" ולא להשאיר חלל ריק.
יש לציין כי מיום הכנסו לעבודה ועד יום צאתו לפנסיה, לא יצא אפילו יום אחד לחופש כדי לזכות את הרבים בשחיטה מהודרת.
בשנת תשכ"ו (1966) מונה לרבה הראשי של העדה הבוכרית בתל-אביב יפו ע"י הרבנות הראשית בתל-אביב יפו, נוסף למינויו כראש השוחטים בתל-אביב יפו.

ההכתרה לרב העדה הבוכרית
נכבדי העדה הבוכרית יחד עם הציבור הרחב אשר רצו להודות לו על פעולותיו, הכתירוהו להיות רבה של העדה הבוכרית הארץ ישראל.
ההכתרה נערכה בחודש אדר שנת תשל"ז (1977) בהשתתפות הרבנים הראשיים לתל-אביב יפו, יו"ר המועצה הדתית, סגן יו"ר הכנסת וסגניו, יו"ר ברית יוצאי בוכרה, רבנים, ראשי ישיבות, נציגי בתי כנסת וערי הארץ ועוד... בשנת תשמ"ו עבר לגור בבני-ברק, ופתח שם בית כנסת הקיים עד היום. אע"פ שעבר לגור בעיר בני-ברק המשיך כדרכו בקודש והלך אל הציבור בכל מקום שהוזמן כדי להפיץ את תורת ה', והיה חוזר בשעות הלילה המאוחרות.
בשנת תשנ"ה (1995) בשבת קודש פרשת פקודי ב' אדר ב' השיב את נשמתו בטהרה בהיותו בעיר ירושלים. ב"קריאת שמע" ובקריאת "אז ישיר".
לויה רבת משתתפים נערכה במוצאי שבת קודש. רבים מכל ערי הארץ השתתפו בלויה כדי לחלוק לו כבוד. הספידוהו הרבנים: הרה"ג יהודה הכהן רבין ז"ל, הרה"ג אליהו הכן רבין זצ"ל, הרה"ג חיים דוד הלוי זצ"ל, ויבדלו לחיים טובים וארוכים הרבנים: הרה"ג יצחק בניזרי שליט"א, הרה"ג אב"ד דוד עטיה, הרה"ג נעים אליהו שליט"א, הרה"ג יצחק אמינוף שליט"א, הרה"ג שמעון בן-חיים שליט"א, הרה"ג ישראל פנחסי שליט"א ועוד רבנים חשובים, אלפים באו לנחם את המשפחה.
הוא השאיר אחריו את בנו אב"ד ת"א יפו הגאון רבי פנחס הכהן רבין שליט"א, שממלא את מקומו כרב העדה הבוכרית וממשיך בכך את מסורת המפוארת של משפחת רבין המעטירה.
כמו כן זכה הרב בן ציון זצ"ל לחתנים חשובים, ביניהם: הרה"ג ר' אברהם סלים שליט"א ראש ישיבת "מאור התורה" בירושלים, והרה"ג ר' יעקב עבאדי שליט"א ראש ישיבת "אמת ליעקב" בירושלים.
יהי רצון שיהיה מליץ יושר עלנו ועל כל עם ישראל אמן!
ת.נ.צ.ב.ה.