עיונים בהגדה של פסח

בס"ד

התשובה נמצאת בהגדה עם הסבריו של האדמו"ר מליובאוויטש והנה הציטוט:
"ולא קרע לנו את הים - ואז לא היה מצוום לשוב ולחנות על ים ולחכות לפרעה, ולא היה מחזק לב פרעה לרדוף אחריהם, כי כל זה נעשה בשביל נס דקריעת ים סוף, וכמו שנאמר בתחילת פרשת בשלח (וסרו קושיות המפרשים)"

_________________

בס"ד

הסימנים של הסדר (קדש ורחץ וכו' )מונים י"ה תיבות. (אלו שלא נוהגים להגיד זמירות כחסידות חב"ד, הסימן נרצה אינו סימן, כי הוא רק מורה שהסדר התקבל, אך אינו סימן למשהו ממשי שצריך לעשות)

השם י"ה מורה בקבלה וחסידות לחכמה ובינה, וההוראה היא שאפילו פסח, שהינו עניין של אמונה וקבלת עול, צריך להיות מובן בשכלנו.

_________________

בס"ד

בארבעת הקושיות שהילד שואל, הוא אומר: שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים. ולכאורה אנו טובלים שלוש פעמים: בכרפס, במרור ובחזרת, וטובלים שלושה פעמים! אלא שטבילת המרור והחזרת חשובים כטבילה אחת. (הרבי מליובאוויטש)

_________________

בס"ד

וכל המרבה לספר לספר ביציאת מצריים הרי זה משובח - אפילו כהנים ולווים צריכים לספר אע"פ שלא היו משועבדים, שהרי "מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע (לוי) ורבי אלעזר בן עזריה (כהן) ורבי עקיבא (בן גרים) ורבי טרפון (כהן).

ההקדמה של רבי אלעזר לרבי עקיבא, הייתה מפני שהיה ממשפחה מיוחסת ונשיא (תוס' כתובות שם)
 וזה שמקדים רבי עקיבא לרבי טרפון, מפני שהיה מרא דאתרא בבני ברק. (סנהדרין לב, ב)
ובכל זאת אין מקדימין את רבי עקיבא לרבי יהושע, ומכל שכן לרבי אליעזר, כי רבי יהושע היה רבו של רבי עקיבא, מה שאין כן רבי טרפון, שאף שהיה רבו, אבל אחר כך.

_________________

"ימי חייך - עוה"ז. כל ימי חייך - להביא לימות המשיח" - פירוש גם שכל ימי חייו צריך האדם להשתדל ולהתעסק בקירוב בוא המשיח. 

"ושאינו יודע לשאול את פתח לו" - צער האב גדול, שרואה שבנו אינו יודע לשאול תשש כוחו כנקבה.

_________________

"צא ולמד מה ביקש לבן מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו" - פירוש "צא ולמד" היינו שיצא האדם מעניין יציאת מצרים ויכנס לעניין זה.

_________________

"דצ"ך עד"ש באח"ב" - למה הוצרך רבי יהודה לתת בהם סימנים?

א. כדי שנזכור המכות.

ב. כדי להוציא מסדר המכות שנמנה בתהילים. (עח, קה)

ג. משום שבמטה של משה רבינו היו כתובים סימנים אלו.

_________________

"אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו" - ולכאורה מהי התכלית בקריבה לפני הר סיני ללא קבלת התורה?
אלא יש לומר כך: אילו קרבנו לפני הר סיני - והיו שומעים גם כן את עשרת הדיברות - ולא נתן לנו את התורה - אחר כך, היינו הלוחות והתורה והמצווה - דיינו.

הלל שבהגדה - אין מברכים לפניו, משום שמפסיק בו בסעודה. עוד פירוש: מפני שאינו אלא כקורא בתורה.

וקוראים את  ההלל מיושב - לפי שכל מעשה לילה זה הוא דרך חירות.

_________________

על כל כוס וכוס מברכים ברכה ראשונה בפני עצמה, משום שכל כוס נחשבת מצווה וחירות בפני עצמה, אבל לעניין ברכה אחרונה, אפילו הסח הדעת אין מזקיק לברכה זו שתהא מיד אחרי האכילה ושתיה, ויכול להמתין עד שיהא נמלך לאכול או לשתות ויברך אחריהם ויפטור גם את זו.

_________________

מוציא ואחר כך מצא, מפני שתדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם.
וכתב רבי עמרם גאון בסידורו: "ואורחא דמילתא לברוכי לקודשא בריך הוא דאפיק לחמא מן ארעא והדר לברוכי על מצה דמתעביד מינה מצה"

_________________

שניאורב
אני פתחתי את האשכול הזה לא בשביל שדדחוף לי פה את כל חב''ד לכאן
יש לך שאלות עניינים לשאול אז בכבוד אם לא פשוט תפסיק להדביק פה דברים