| נשלח ב-12/4/2009 01:57 |
 |
| |
ראייה טובה!!!
קצת מוסר מאת רבי איסר זלמן מלצר זצ''ל!
| |
בס"ד
ראש ישיבת סלוצק, הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, חי בסוף ימיו בירושלים, שם כיהן כראש ישיבת "עץ החיים". פעם הבחינו בו כשהוא פוסע הלוך ושוב ליד ביתו, ונראה היה שמסיבה כלשהי אינו רוצה להיכנס לביתו, בחור ישיבה ניגש אל ראש הישיבה והציע את עזרתו. ראש הישיבה סירב להצעה באמרו שאין לו כל צורך בעזרה. כיון שהמשיך בפסיעותיו אנה ואנה, ניגש אליו הבחור שוב, והפציר בו להניח לו לסייע בידו. ראש הישיבה חזר והשיב שאין לו כל צורך בעזרה, והסביר את התנהגותו: "כשנכסתי לביתי הבחנתי במשרתת, אשה גלמודה וענייה, שהייתה עסוקה בשטיפת הרצפה. המשרתת, נהנית לשיר לעצמה בשעת העבודה, אך כיון שהיא יודעת שאסור לי לשמוע את שירתה, היא מפסיקה מיד שהיא מבחינה בי, אין ברצוני לגזול מאשה אומללה זו את הנאתה, וכן אני מעדיף להניח לה לסיים את מלאכתה, ורק לאחר מכן אכנס לביתי. בינתיים, אני ממתין כאן בחוץ"
ר' איסר זלמן לא יכול היה לחמוק הביתה פנימה, משום שהמשרתת הייתה ממשיכה לשיר, ואסור היה לו לשמוע את שירתה מפאת האיסור של "קול באשה ערוה". מאידך, הוא לא רצה לגרום לא להפסיק את שירתה, מתוך התחשבות ברגשותיה. לכן למרות שזמנו היה יקר לו, נשאר בחוץ עד שסיימה, ועמדה לעזוב.
כך היא דרכם של גדולי הדור. דאגתם לקיום ההלכה {בין אדם למקום} ודאגתם לזולתם{בין אדם לחברו} מושלמת למופת. יתר על כן, הם אינם מקריבים בחינה אחת על חשבון חברתה, אלא תמיד ימצאו דרך כיצד למלא התחייבויותיהם כלפי שמיא וכלפי אדם, פעמים רבות במחיר נוחיותם האישית.
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 02:03 |
|
| |
כוחה של מצוה! סיפור מדהים!
| |
בס"ד
בביתו של רב ידוע הייתה עובדת רומניה , בבוקר אחד היא הודיעה במפתיע לרבנית בעלת הבית שהיא נאלצת לחזור לארץ מולדתה וממחר היא מפסיקה לעבוד. שמעה הרבנית כך, וביקשה להעניק לה דבר מה עבור עבודתה. חיפשה ולא מצאה, עד שראתה על השולחן תפוח, עטפה אותו יפה יפה והגישה בתמורה לעבודת. ערכו של תפוח ברומניה, לא יסולא בפז.
לאחר שהעובדת יצאה כבר מהבית. הגיע הרב הביתה, ואשתו סיפרה לו כמשיחה לפי תומה את הודעתה של העוזרת ועל התפוח שהעניקה לה במתנה. נחרד הרב ואמר:" כיצד, רעייתי, נתת לה את התפוח, והלא שנת שמיטה היא, ויש איסור לתת לגוי פירות שמיטה".
אז מה אעשה עתה? שאלה הרבנית."צריך לרוץ אחריה ולקחת ממנה את התפוח", השיב. הרבנית יוצאת לרחוב לחפש אחר הרומניה. לאחר כברת דרך לא קטנה היא מוצאת אותה על יד תחנת האוטובוסים.
בדיוק באותו הרגע הגיע האוטובוס, והרבנית מסמנת בידה לעובדת שיש לה דבר מה ממנה, אך זו עשתה עצמה כאינה רואה וכאינה שומעת ועלתה על האוטובוס. ראתה הרבנית כך, ועלתה אף היא לאוטובוס, שילמה לנהג כרטיס נסיעה וכל זאת כדי ליצור קשר עם העובדת ולהוציא מידה את התפוח.
עכשיו אירע דבר מדהים. הרומניה בראותה את הרבנית מתקרבת לעברה, עשתה תנועה של "כניעה", ואמרה: אל תעשי לי מאומה אחזיר לך הכל". ובעוד היא מדברת היא מכניסה את ידה לתיק ושולפת משם את כל תכשיטיה של הרבנית. למרות ההלם הגדול שאחז ברבנית למראה הנס, לא הרפתה עדיין מעניין התפוח , וביקשה מהרומניה שתחזיר לה את התפוח רק לאחר מכן התפנתה לעמוד על מה שאירע לה, והתברר שאלמלא ההקפדה על הלכות שביעית, והמרדף שניהלה הרבנית אחר העובדת ,היו נגנבים ממנה תכשיטים יקרים שעברו מדור לדור במשפחה.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 13:08 |
|
| |
חיזוק עצום בשמירת העיניים!
| |
בס"ד
מילים מאת הרב משה בן משה הנכנסים אל הלב.
מחזק מאוד. מצווה גדולה להפיץ!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2009 12:26 |
|
| |
"שיכור נוהג כמטורף ברחובות העיר " צווח הקשר המשטרתי
" הוא אינו עוצר ברמזורים ,ואינו שומע להזהרות ותמרורים "
התקבלו בטלפון המשטרתי,עשרות פניות של אזרחים
" הוא נכנס לכביש מהיר ,אין לו יציאה ב- 50 ק"מ הקרובים "
מיד הוזהקו כיתת צלפים ,ביציאה הבאה לו ממתינים
"אם לא יעצור לניידת ,לירות בו מיד " ציוה המפקד
הוא מסכן את כולם ,הוא יכול לדרוס בני אדם .
"הנה הוא נראה ממרחקים "דיווח מפקד כיתת הצלפים
"כולם לכוון " ציווה מפקד כיתת היורים
ברובה של המפקד יש כוונת ,היא היא גם משקפת משוכללת
והנ החוויר פתאום כולו ,השתתק וצמרמורת בכל גופו
"זה הבן שלי " לחש לעצמו - כמאבד את שפיותו
"מה אתה עושה בן שלי ,מה אתה עושה "
התחילו ידיו רועדות ,לא מעכל מה שהולך לקרות
מסובב את המשקפת בכוונת ,שאת הראיה מקרבת
הנה רואה את בנו מנענע את ראשו בתנועות ריקוד
"אמרתי לך לא לשתות ,למה אתה עושה שטויות
לא הייתי צריך לבטל לך את המשפטים והדוחות "
וכל כיתת הצלפים ,לפקודם מפקדם ממתינים
"שאף אחד לא יירה " צעק אליהם בקול נחנק
"הוא שלי " ,מתכוון לירות ,באופן שלא יפצע אנושות
"למה אתה לא עוצר בן שלי " ,דמעות זולגות מעינייו
" למה אתה לא שומע לאבא -למה " ממרר בבכי
" הוא לא נענה לסימון השוטרים ועבר באדום
ושוב לא צייט לעצור " ,דיווח בקשר המפקד הראשי
"לירות בו מיד ,לירות בו מיד אמרתי ! "
ואביו ,דמעות חמות זולגות ,דמעות אוהבות כואבות
"בבקשה " לחש לעצמו "בני אהובי -תעצור עכשיו "
"למה אתה מכריח אותי לעצור אותך ,לירות בך "
הוא מכוון היטב ,לוחץ באיטיות על ההדק
ועם דמעה שנופלת ,היריה נורתה ומרחקים זועקת
"שיכור לכסף ותאוות ,נוהג בגופו ומזלזל במצוות "
צווחת מידת הדין ,באה ודורשת מבורא כל עולמים
" הוא לא נשמע לאיתותים ורמזים ,שקיבל מהמרומים
ממשיך אדיש בדרכו ,ועושה עברות להנאתו
בדרך זו הוא הולך לאבדון ,ירד לנצח לגהנום
אם לא ייעצר הוא מוסיף להסתכן ,וגם אחרים לסכן
שהרי יוליך גם את אשתו בדרכו ,וידריך ילדיו בדרך הזו "
ומידת הדין דורשת את שלה ,כי זהו תפקידה
"הנה בורא עולם רק תחתום ,הגיע זמנו לרדת לגהנום
עוד מעט עושה פעולה ,זה הזמן לבצע הגזירה"
והשטן ,המקטרג הראשי לוחץ ודורש "לירות בו מיד "
"אבל זה הבן שלי "לוחש הבורא לעצמו ,ומוחה דמעתו
"מה אתה עושה בן שלי -מה אתה עושה "
רואהו שאינו עומד בנסיונות ,קצת קשה - ניכשל בתאוות
"שלחתי לך מאות יסורים ובעיות בתור הזהרות
לא הייתי צריך לבטלם ,אפילו שהתחננת בתפילות
למה אתה לא שומע לאבא שלך ,למה ?
"בבקשה לחש לעצמו , "בני אהובי -תעצור עכשיו "
"למה אתה מכריח אותי לעצור אותך -להעניש אותך
עכשיו אני חייב לחתום עליך -זה רק לטובתך
ועם דמעה שנופלת ..
הסוף תלוי בשיכור -אם אנחנו נעצור !
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2009 12:35 |
|
| |
אי אי צריך לרחם עלינו ועל אבינו שבשמיים
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2009 12:43 |
|
| |
אתה בטח התכוונת שאבינו שבשמיים צריך לרחם עלינו
כי אנו לרחם על אבינו שבשמיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2009 12:49 |
|
| |
כן, התכוונתי בפירוש שאנו צריכים לרחם עליו, כמו שהבן היה צריך לרחם על אביו.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
