אחד הכלים הנדרשים לכל משגיח או אוכף חוק היא היכולת לאכוף אותו. אם אין בידי משגיח הכשרות הכח להטיל את מרותו, אין להשגחה שלו כל תוקף כי המושגח פשוט מצפצף עליו.
הדברים אמורים לא רק לגבי ההשגחה אלא גם לגבי נסיונות זיוף של חותמות ואישורי כשרות.
לבושתנו מתברר כי בד"ץ "בית יוסף" הינו נמר מנייר חסר שיניים, והוא נזקק לעזרתה של הרבנות הראשית שתסייע לו נגד זייפני כשרות המזייפים את מוצרי חברת "עטרה" שתחת השגחתו.
הבד"ץ ניסה לפעול דרך עורכי דין מטעמו והעלה חרס בידו, ובצר לו כי מצאוהו כל הרעות האלה, שב ופנה אל הרבנות הראשית לישראל למחלקת אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות (שרק לה יש את הסמכות לאכוף אותו) שתעזור לבד"ץ "בית יוסף" הניצב חסר אונים מול אטליז סורר.
האם הרבנות הראשית צריכה להכניס את ראשה לסכסוך לא לה?
אלא שיש סכנה גדולה מזו. לאחר פרסום ברבים של פניית בד"ץ "בית יוסף" לרבנות הראשית, פורסם בשער בת רבים כי למלך אין כתר וכל כולו של הבד"ץ הוא נמר מנייר ללא שיניים. מי יתקע לידינו כי עוד קצבים ערלי לב לא מנצלים חולשה זו ומזייפים את כשרות אותו בד"ץ ללא מורא ופחד, ומאכילים נבלות וטרפות את עמך בית ישראל, שלתומו חושב כי קונה מהדרין ואוכל איסורים. מי יתקע לידינו שאין עוד אטליזים המזייפים בריש גלי את הבד"ץ הנ"ל מבלי חשש ומבלי מורא ומטעים את הצבור.
הרי כבר למדונו חז"ל: "הטוב שבטבחים (שבקצבים) שותפו של עמלק" ועל זה אמר מי שאמר שהטוב שבהם שותפו של עמלק אבל לגבי קצב רגיל - זו בושה לעמלק אם הוא שותפו. וד"ל.
