האם התקשורת החרדית מבצעים פעולת תגמול לחילונים

וכך זה נראה באתר החרדי "כיכר השבת": "מקרה רצח נוסף מזעזע את המדינה: ילדה בת שלוש נרצחה במהלך השבת על ידי אביה החילוני והשמאלני במושב בצרה שבשרון". בגוף הידיעה, שאם לא הייתה עצובה או מרגיזה - את שני הצדדים - היו כולם צוחקים, נכתב: "גופתה של הילדה נעה גולדרינג נתגלתה כשעליה סימני אלימות קשים. האבא, אסף, חילוני כבן 30, ניסה להתאבד פעמיים לאחר הרצח".

בהמשך צוין כי האיש נמצא בהליכי גירושין מליזה, אמה של נעה, וכי בהתאם להסכם הצד החילוני


עשרות שנים מכריזים החרדים שאצלם "זה אחרת" - אין ריקנות תרבותית, אין פשיעה ואין הזנחת ילדים. במלחמת התרבות הזו, כשבן של המחנה הרוחץ בנקיונו המוסרי נתפס בקלקלתו, התקשורת לא תהסס לחשוף אותו




משה גלסנר, עורך ב"כיכר השבת", הסביר ל-ynet כי מדובר למעשה במאמר פובליציסטי שנכתב כידיעה חדשותית, ומטרתו "להציב מראה בפני העיתונאי החילוני וזה שקורא אותו". הוא הסביר: "לא באנו להשמיץ את החילונים, השמאלנים או ציבור אחר כלשהו, וברור שאין קשר בין הרקע של גולדרינג למה שעשה, אבל אם רוצים אפשר לקשר בין השניים - ואז יש לך אחלה אייטם ואחלה כותרת".

"הרוצח הנתעב לא לבש שביס שחור"
באתר "בחדרי חרדים" נמנעו מלדווח על הנושא, והסתפקו במאמר פובליציסטי חריף המצביע על יחס הפוך בין חומרת המעשים לסיקור התקשורתי בשתי הפרשות. "מקרה הרצח הנורא של הילדה נעה גולדרינג בידי אביה, לא התרחש בסמטאות מאה שערים - לשם היפנו לאחרונה כל הרשויות את הזרקורים", כתב העיתונאי יצחק נחשוני (גילוי נאות: אבי מורי) במדורו "החוש השישי", והוסיף: "הרוצח הנתעב לא לבש שביס שחור, והוא אינו חרדי".

"אף לא אחד מההורים שרצחו באכזריות את ילדיהם במדינת ישראל, וביצעו במו-ידיהם את הנבואות מסמרות השיער וסורקות הבשר הנזכרות בימי החורבן שאנו בעיצומן, לא בא מתוך מחננו. לא פימשטיין, לא קדם, לא פיזם, לא האם שהטביעה את בנה בים, לא האב ששרף את ילדיו במעון 'ויצו', ולא אסף גולדרינג שחנק את ילדתו בשבת באמצעות שקית ניילון".

ועוד ב"בחדרי חרדים": "רק מספר שעות קודם לרצח הקורע לב, עמדה כל המערכת המשולבת של פרקליטות, משטרה, רווחה, פסיכיאטריה ובית המשפט על רגליה, כדי להבטיח שה'מפלצת' היחידה עלי אדמות המסוגלת לרצוח את ילדה במו-ידיה לא תעשה זאת... היכן היו הרשויות היודעות לזהות בצורה מדויקת כל-כך אמהות עם תסמונות שאין להן, החיות בשכונות ה'נחשלות' של ירושלים כשהאבא הבורגן מבצרה גידל וטיפח מלתעות כדי לפגוע בבתו? ... אז צאו לנו מהוורידים. עזבו את האימהות החרדיות וה'קוריוזים' התקשורתיים ולכו לעבוד קשה כדי לעצור את התופעות החולניות של אלימות המתפרצת אצלכם מכל עבר".

באתר "חרדים" הלכו צעד אחד קדימה וטענו כי "כשיסתיימו הפרשיות המלוות אותנו, יגיע הזמן לטפל טיפול שורש ברעות החולות שהשתרשו בתקשורת החילונית". על פי הכותב, יוסף ברנד, יהיה צורך בחקיקה שתמגר את "האנטישמיות נגד החרדים". היא תקבע כי "עיתונאי שיעז לכתוב על כך שפושע מסוים הוא חרדי - יפוטר מיידית וישלם פיצויים לקופת העיר או לוועד הרבנים. עורך שיעז לכתוב על חרדים 'מתפרעים', למרות שפורעים ערביים מכונים אצלו 'מפגינים', יישלח ליומיים שירות בשטיבלאך 'זיכרון משה'". וגם: "אם החוק הזה לא יעבור, ננסה אולי חוק אחר: העיתונאים יחויבו לדווח אם מדובר ב'רוצח חילוני', ב'פורע דתי-לאומי', ב'גנב רכב ערבי', ב'שודד בדואי', או ב'מתעלל בילדים חרדי'".

אבל לא רק החרדים מתקוממים נגד מה שנראה בעיניהם כעוינות וצביעות של התקשורת ורשויות החוק. בפורום "סקופים" באתר "רוטר" המזוהה עם גולשים דתיים וימניים, טרח החבר ' shavu sof' לציין כי "אחיו של הרוצח המטונף מבצרה הוא מזכיר סניף חד''ש". אגב, האשכול שפתח זכה עד לשעות הצהריים לנתוני רייטינג מרשימים ורשם אלפי צפיות.

"מקור ראשון: "ואם הרוצח היה חרדי"?
וגם ב"מקור ראשון", המזוהה עם הציונת הדתית, נכתב היום כי "באף אחד מהכותרות לא קראנו כי הרוצח הוא איש שמאל חילוני שחתם על עצומות סרבנות". במאמר מאת אסף גולן, שכותרתו "בין דם לדם", נטען כי כשמדובר ברוצח ערבי העיתונות הייתה מתאמצת להסתיר את זהותו כדי שלא להעצים את הסטיגמה שעלולה להיווצר אצל חלק מהקוראים, אך "כל הזהירות הזו מתנדפת ונעלמת לו, חס-וחלילה, הרוצח היה חרדי".

"יש איזו תחושה שאם החרדים לא היו קיימים התקשורת הישראלית הייתה צריכה להמציא אותם", נכתב, "הרי במדינה בה ה'פוליטיקלי-קורקט' שולט ללא מצרים ואת אויבינו אסור לשנוא כי רק איתם עושים שלום - צריך איזה שעיר לעזאזל. כי רק על החרדים יכול פסל ידוע במדינה לומר שכשהוא רואה אותם הוא מבין את היטלר".

את הסיקור התקשורתי כאשר העבריין הוא חרדי הוא מתאר כ"בליל רמזים ומאמרים שהיו קושרים בין מעשה הרצח לבין הברבריות החרדית הממוצעת. הם הרי לא קוראים את שייקספיר, ועמוס עוז לא נמצא בוויטרינה שלהם, רחמנא ליצלן. שדרני רדיו מצטרפים גם הם למקהלה עם השאלה המתנשאת 'איך בכלל אפשר לגדל עשרה ילדים בלי לרצות לרצוח איזה ילד שניים?', והיו מזכירים גם את האם המרעיבה ואת המשפחות ששכחו את ילדיהם באוטו".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3752356,00.html