בית פורומים הנה ימים באים

כי תצא

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/8/2009 11:11 לינק ישיר 
כי תצא

בס"ד

פרשת כִּי-תֵצֵא

 

" נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ, שָׁנָה אֶחָת, וְשִׂמַּח, אֶת-אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר-לָקָח(כד,ה)"

 

בפרשה השבוע מובאים דיני משפחה, ובהם מובאים הדינים של מצוות ייבום וחליצה , דיני גירושין ורק לבסוף מובאים דיני קידושין. גם במסכתות בתלמוד הבבלי בסדר נשים הגמרות מופיעות בסדר הבא:

יבמות,כתובות, נדרים, נזיר, סוטה, גיטין וקידושין, האמת הסדר נראה קצת הפוך למראית העין היה צריך להתחיל אחרת ולפחות שמסכת קידושין תבוא לפני גיטין וגם בפרשה שלנו מובאים הדינים של גרושים ורק בסוף מובא נושא הקידושים. טעמים רבים יש לסיבה הזאת , אחד מהם הוא להציג לנו את התמונה הקשה של אישה שהיא אלמנה או גרושה ולהבין אייך להתייחס לאישה בהתאם, ולהבין כמה קשה מצבה של אישה לא נשואה שהתורה קבעה דינים אייך לעזור לה במצבה הקשה, כדי שאדם יבין שאישה היא אינה חפץ שאם מואס בו הוא יכול לזרוק אותו, התורה מסבירה לנו שאישה היא באופן אחד "כלי" לבעלה בעבודת השם בכך שהיא מקיימת את דברי רבי חייא בגמרא על שאשתו שציערה אותו ולמרות זאת הוא נשאר איתה בזכות " שמצילתנו מהחטא ומגדלת את בנינו לתלמוד תורה(יבמות סג')". עצם הגידול של הילדים והדאגה להם ושליחתם לתלמודי התורה היא מקיימת את תפקידה.

רחל אימנו באה בבקשה ליעקב אבינו שיתפלל למענה שתזכה לבנים  ממנו, שנאמר " וַתֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב הָבָה-לִּי בָנִים וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי."(בראשית,ל,א), רחל אומרת ליעקב איך אני אוכל לעזור לך בעולם הזה אם אין לי ילדים ממך, את מי אני אשלח לתלמוד תורה.

עוד התורה אוסרת על אדם שמוציא שם רע על אשתו ולאחר שבית דיין בדק את הדברים והדברים אינם נכונים והוא הוציא עליה שם רע רק כי הוא מאס בה וחיפש דרך להתגרש ממנה התורה אוסרת על אותו אדם להתגרש מאותה אישה ואסורת עליו  להתחתן אם אחרת, בימנו אנו רואים את המצב הקשה בהם גברים שרוצים להתגרש מהאישה שלהם אומרים עליה דברים קשים ואף גורמים לה להאמין שמשהוא לא בסדר אצלה, שהיא עצבנית ,שהיא זקוקה לטיפול רפואי וכ"ו ולמרות שאין בה הפגם רפואי אלא הבעל רוצה משהיא אחרת ולכן התורה אומרת לאותו אדם כזה " וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף, וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה--כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע, עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל; וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה , לֹא-יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל-יָמָיו(כב,יט)

אותה אישה תישאר אשתו ולא משנה מה הרצונות שלו , כי שאדם זוכה לאישה שיש לו בנים ממנה הוא צריך להבין שזאת האישה שתקום איתו בתחיית המתים וגם אם הם לא מסתדרים היום הנישואים הללו לא היו טעות אלא החלטה משמים ואם יש קשיים צריך להתמודד איתם ולא להפיל את האשמות על האישה.

לאחר שהתורה מסבירה לאדם את משמעות דיני המשפחה מובא הציווי הראשון של אדם לאחר שנשא אישה " נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ, שָׁנָה אֶחָת, וְשִׂמַּח, אֶת-אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר-לָקָח(כד,ה)", על אדם במשך השנה הראשונה של חיי הנישואים להקדיש אותה למען אשתו ולא לצאת למסעות או הרפתקאות שונות, המטרה של שנה זו היא בראש ובראשונה להכיר את האישה היטב .  נשאלת השאלה למה שנה? לא מספיק חודש של "ירח דבש" , המטרה של השנה הראשונה היא להיות ביחד כדי להתרגל אחד לשני ושאדם רגיל למשהוא הוא לא מואס בו ולא מחפש דברים אחרים, ולאחר שבונים את הקשר הזוגי ע"י עשיית דברים ביחד ע"י לימוד של הבעל ואישה הלכות ע"י הקשבה אחד לשני ניתן להתחיל לבנות את הבית היהודי, המטרה החשובה של הקמת בית יהודי חשובה מאוד ולכן גם החתן אינו יוצא למלחמה בשנה הראשונה, הוא גם לא יוצא לשליחות חשובה מטעם הישיבה בחו"ל , להסביר לנו כמה חשוב בעיני בורא העולם בניית הקשר הזוגי, וכמה חשוב שיהיה שלום בית , וכדי להגיע למצב כזה יש להגיע להבנה שאדם צריך להקדיש במשך שנה את כל כולו למען אשתו , אומנם גם לאחר השנה הראשונה הוא עדיין צריך להשקיע אבל רוב העבודה הקשה היא בשנה הראשונה, ניתן לראות זאת לדוגמא בהורים לילד ראשון השנה הראשונה היא קשה אבל לאחר מכאן התמודדות עם ילדים נוספים היא אולי לא פשוטה אבל עדיין הרבה יותר קלה.

אלול - " נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ, שָׁנָה אֶחָת, וְשִׂמַּח, אֶת-אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר-לָקָח(כד,ה)" אנו נמצאים בתחילתו של חודש הרחמים וסליחות , ואנו מתעוררים לחזור בתשובה שלמה לבורא ואנו מבקשים מבורא עולם שיזכה אותנו לשנה של שפע והצלחה, ולפני שבאים לבקש משהוא תמיד צריך לבדוק את עצמנו, כשאדם בא לבנק ומבקש הלוואה הוא צריך לבדוק אם אין לו הלוואות קודמות או חובות ישנים רק לאחר שהוא סוגר התחיבויות קודמות הוא יכול לבוא בבקשה להלוואה חדשה, כך אדם צריך בראש ובראשונה להיות

" נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ" לבקש סליחה מאשתו אם הוא פגע בה ובלעשות תשובה בכל מה שקשור ביחס שלו אליה, שאדם מצער את אשתו הוא מצער את "השכינה" , ולכן שהשכינה בצער גם לבורא עולם יש צער לדבר ואייך אדם יכול לבוא ולבקש שנה טובה אם הוא ממשיך יום יום לצער את השכינה ולכן הצעד החשוב בתשובה הוא לבקש סליחה על העבר וקבלה על עצמו לעתיד, ישנם רבים שמתחתנים בחודש אלול כי הם מודעים לעובדה שהברכה בבית היא רק מהאישה והתשובה הראשונה שצריך לעשות זה דרך האישה ולכן על אדם לקיים את הנאמר בתורה  " וְשִׂמַּח, אֶת-אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר-לָקָח" להודות לקב"ה על כך שהוא התחתן ולשמח תמיד את אשתו, כי אם אשתו שמחה לא יחסר לו דבר.

דברי תורה בסיום מסכת סוכה תחילת זמן אלול

 

ברשות הרבנים והאברכים והקהל הקדוש הזה, ברצוני לומר מספר מילים:

רצה הקב"ה שנסיים את המסכת הנ"ל ביום זה , ביום בו אנו מתחילים חודש הסליחות והרחמים בו אנו מתעוררים לחזור בתשובה לאבינו שבשמיים.

ההגדרה של תשובה היא צורת חיים שהשאיפה שלה היא קירבה באופן תמידי לבורא עולם.

הסיום של המסכת הוא יום חג למסיימים , אבל השאלה על מה בדיוק השמחה?

זה נחמד לציין לאחרים את מספר המסכתות שלמדתה עד היום, ולפעמים שמדברים על נשא מסוים רבים מזכירים את הידע שלהם בנושא כתוצאה מאותו לימוד מסכת.

אבל בסיום מסכת סוכה אנו התקרבנו עוד צעד לבורא עולם ועשינו עוד צעד בתשובה,

הפרק החמישי במסכת סוכה מספר של שמחת בית השואבה , ניתן לקרוא רק את המשנה ללא תיאורים מיוחדים ולהבין את עוצמת השמחה באותם ימים שבית המקדש היה קיים, הדרך בה הוארה העיר , השמחה בכל באותם ימים של חג ,רק לקרוא את המשנה, ואם נעמיק אנו נצליח קצת להבין מה היה שמה בבית המקדש.

ולדמיין לעצמנו את הלוים שרים ואת סדר הקורבנות.

בלימוד של הפרק הזה עישנו תשובה , הבנו את צער השכינה על אובדן הבית שנחרב עקב עונותינו הרבים, וכן שיבוא שום יום ט באב באמת נוכל להתאבל על החורבן כי נדע להרגיש את החוסר במקדש ובאמת נוכל לרצות ולצפות לגאולה וזה מה שיזרז ת הגאולה הקרובה במהרה אמן.

לכן עלינו לנצל את החודש הזה להתקרב לבורא עולם, עוד דף גמרא עוד פרק וברוך השם הסיום של היום הוא התחלה של לימוד מסכת חדשה, ועצם הלימוד הוא הדרך לעשות תשובה ולהתקרב לבורא עולם.

ברצוני להודות מקרב לב ביום זה לרב דב רוטנברג שאולי המילים נראות מוגזמות אבל רק בזכות המסירות נפש שלו כלפי וכלפי אחרים היושבים כאן זכיתי לסיים את המסכת, הרצון של הרב דב לקרב עוד יהודים לבורא עולם עזר לי לשוב בתשובה ולהנות מלימוד התורה הקדושה, יהי רצון שבזכות המסירות הנפש הזאת הקב"ה יזכה אותו לעלות מעלה מעלה בדרגות התורה ובזכות החסד שהוא עושה יום יום עם לומדי המדרשה בורא עולם יזכה אותו לראות בכל שמחת ילדיו ויזכה אותם להתחתן עם תלמידי חכמים.

ושלא יחסר לו כולם לעולם לא רוחני ולא גשמי שיזכה להמשיך לקרב רחוקים ובכך לזרז את הגאולה שלמה במהרה של כל עם ישראל.

תודה

 

 

 

  שבת שלום!                                                               לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , חיים בן חווה ז"ל' ,יזהר בן חווה, לבריאות ולהצלחת מנחם בן חווה, אלברט בן עליזה, , שירה וינון ואמיתי בני שושנה  ,שמחה בת מנותה, אסף בן ורדה,חיים בן שמחה, אליס ורונית בנות שמחה ,שושנה  בת עדינה, דרורי בן טלי,מיכל בת ברוריה והילדים, תמי בת עדינה ,זיווג הגון  לאהרון רן בן שושנה,מרדכי בן בתיה, ורד בת בתיה,שמעון חביב בן לבנה, שלומי יעקובי  בן עדינה ,פרי בטן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה.

לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל: [email protected]

 

 




דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-25/8/2009 12:43 לינק ישיר 

תודה רבה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/8/2009 22:02 לינק ישיר 

"כי תצא למלחמה על אויבך"
הרב אברהם צוקרמן
שיעורים נוספים
דניאל פרק ד
שובה ישראל...
תהלים פרק סג
שמות פרק מ
ה'מרכזניק' הראשוןנקטה התורה "אויבך" לשון רבים, כשלאחר מכן היא מדברת בלשון יחיד "ונתנו" - כי כל מלחמה יוצרת שתי חזיתות האויב החיצוני איתו אני נלחם בפועל, וה"אויב" הפנימי היצר המתעורר: להשחית ולאבד, לשלול שלל ולבוז בז. ובשלליש וגם אשה יפת תאר נופלת בחלקו, ונוצר מצב שהנצחון במלחמה עם האויב החיצוני, עלול להביא על האדם כשלון מצד האויב הפנימי היצר.
יפת תאר - יופי חיצוני, הוא מקסים ומושך את הלב, ואין הדעת נתונה לתכנה הפנימי, מה מדותיה ומה אופי'ה. מה יחסה אל כובשה, אל עמו ואל אלקיו. כשם שחשב קדם רק על המלחמה עם האויב החיצוני ולא נתן דעתו על אויבו הפנימי כך גם עכשיו כל חושיו נתונים למראה החיצוני של האשה ולא למראה הפנימי - ואין לך כשלון גדול מזה.
כי גם אם האדם לוקח מבנות עמו, "שקר החן והבל היופי אשה יראצ ה' היא תתהלל", על אחת כמה וכמה כשהמדובר הוא בבת עם זר, בת אויב המבכה את הוריה ומרגישה את עצמה כזרה, ובתת הכרתה מוחלת לכשלון כובשה. טבעי הוא שניגודים תהומיים שבין אב לאם משתקפים אח"כ בדור החדש, והוא אינו שומע בקול אביו ואימו.
(התשמ"ב)


"כי תצא למלחמה על אויבך וכו' "
יש שיוצא למלחמה, והניצחון אינו מעבירו על דעתו, והוא יודע כי לא כוחו עשה לו את החיל הזה, רק הקב"ה הוא שנתן את אויביו בידו, לפיכך לא יכשל ע"י הדברים שלקח בשבי. ויש שיוצא למלחמה והנצחון מעוור את עיניו והוא בטוח שבכוחו וגבורתו עשה את כל החיל, או אז גם השבי והמלקוח יכשילוהו. בבחינת "כסף הרביתי להם וזהב - עשו לבעל".
יפת תואר - לא דיברה התורה אלא כנגד יצר הרע. מוטב שיאכלו בני ישראל בשר תמותות שחוטות ולא יאכלו בשר תמותות נבלות.
דוד המלך, שהעיד על עצמו שהרג את יצר הרע "ולבי חלל בקרבי", אעפ"כ ראינו שלקח יפת תואר. ולפי האגדה בני יפות תואר שלקח, יצאו בראש חיילותיו.
מי שהרג את יצר הרע - מה לו וליפות תואר!?
הוא אשר אמרנו: מי שרואה את ניצחונו כישועת ה', גם ביפת התואר יראה מתת אלוקים ולא יצרו הרע יסיתהו לכך. מי שאינו מסוגל לראות את יד ה' בנצחונו - יצרו הרע יביאהו אל יפת התואר. "כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם".
(התשמ"ז)

* נערך על ידי הרב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/8/2009 22:06 לינק ישיר 

פרשת השבוע - פרשת כי תצא

 

נאמר בפרשה: "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שומע בקול אביו ובקול אמו, ויסרו אותו ולא ישמע אליהם וכו', ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו".

 


בגמרא במסכת סנהדרין (עב.) אמר רבי יוסי הגלילי, וכי מפני שאכל תרמיטר (משקל קטן) בשר ושתה חצי לוג יין אמרה התורה יצא לבית דין ליסקל? אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של אותו בן סורר ומורה, שסופו שיגמור את נכסי אביו, וכיון שהתרגל בשתיית יין ואכילת בשר, ממשיך לבקש את לימודו ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות. אמרה תורה, מוטב ימות זכאי ואל ימות חייב, שמיתתן של רשעים הנאה להם והנאה לעולם.

 


והוסיף רבינו המהרש"א, שמיתתו של בן סורר ומורה הנאה לו והנאה לעולם, מפני שטובה היא לו שלא ימשיך לחטוא, וטובה היא לעולם, כדי שלא יצא להרוג נפשות אחרי כן.

 


והנה הענין הזה כולו הוא צריך ביאור, שהרי אמרו חז"ל אין הקדוש ברוך הוא דן את האדם אלא לפי שעתו, כלומר לפי מעמדו באותה שעה, שנאמר, "באשר הוא שם", שלכן ריחם השם יתברך על ישמעאל שלא ימות, מפני שבאותה השעה עדיין לא הגדיל רשעו כל כך לפני ה', ואף שמלאכי השרת טענו לפני ה' שלא יציל את ישמעאל מפני שהוא עתיד להרוג מבני ישראל, מכל מקום השם לא שמע להם, כי באותה השעה לא היה רשע כל כך. ואם כן מדוע זה השם יתברך דן את הבן סורר לפי מה שהוא עתיד לעשות ולא לפי מעמדו באותה השעה?

 


אלא האמת היא, כי אין העונש של בן סורר שהורגים אותו עונש רגיל כלל, כי באמת אין זה עונש, אלא מחמת מה שאנו רואים התנוצצות המידות הרעות באותו הילד, אנו יודעים מה יהיה באחריתו, ולכן באמת, טוב מותו מחייו, ולכן התירה התורה להרגו בעבור אחריתו.

 


שלמה המלך אומר, "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה", רבי אליעזר אומר, אם חינכת את בנך עד שהוא נער בדברי תורה, הוא גדל עם התורה, שנאמר, גם כי יזקין לא יסור ממנה, רבי יהושע אומר, כמו השור שיש עליו עול, שאם לא יורגל כשהוא קטן לשאת עול, לא יוכל בבגרותו לקבל עליו עול, והוא אינו יודע להתגבר על שום נטייה תאותנית שיש לו. כמו כן הבן, אפשר לחנכו כשהוא צעיר לימים שאז הוא עדיין מוכן לקבל, ואם תמתין לו עד שיגדל, ועל כל דבר תאמר "הוא עוד קטן", אז כבר אי אפשר לחנכו.

 


הגמרא אומרת, בן סורר ומורה לא היה ולא יהיה, ולה נכתבה אם כן פרשת בן סורר? אלא כדי שנדרוש בה ונקבל שכר. מציאות של בן סורר שימות, לא תהיה לעולם, אבל על כל פנים מפרשה זו אנו למדים, שאם ההורים אינם עוצרים את הבן מתאותיו כשהוא צעיר לימים, אזי סופו מי ישורנו ה' ירחם.

 

 

שבת שלום.

 

 


ערוך ממאמרו של הרב דוד שאלתיאל שליט"א.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > הנה ימים באים > כי תצא
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext