חשבונות הגאולה

כפי שודאי שמתם לב, הרבה זמן לא כתבתי בבלוג. הסיבות לכך מרובות - עבודה מרובה, נסיעה לכנס בארה"ב, פורים ועוד. במקרה זה, ה-"עוד" הוא החשוב, מפני שמה שאתחיל לספר ולגולל בפניכם עכשיו פשוט הפך את עולמי, וכולי תקוה שגם יביא לשינויים עצומים בחברה הישראלית בכלל. רק אתחיל לספר מכיוון שיידרשו הרבה בלוגים בכדי לפרסם ולהאיר את הספר העתיק והיקר מפז שנפל בחלקי לקבלו, ואני בעצמי עדיין לא ירדתי לסוף דעתו. הספר, קצרת הכמות אך רבת האיכות מגלה טפח ומסתיר טפחיים, אך עם מעט מאמץ, ניתן לדלות ממנו גילויים מרעישים על קץ הימים, תקופת המשיח, על האלוהות ועל התורה. נראה שספר זה כולל את הדברים החתומים המוזכרים בספר דניאל, כפי שכתוב "ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת" ועוד "ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה. ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה. ויאמר לך דניאל כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו" (פסוקים ז-י). כלומר, הספר כולל את הנבואות שקיבל דניאל על מה שיהיה באחרית הימים והוא כתב אותם בספר אחר שביקש להסתיר עד עת קץ.

כוונתי היא לפרסם את הספר כאן בכדי לעזור לרחי"ה לקיים את הבטחתו לרבו, הרב צבי יהודה קוק, בנו של הראי"ה. הרב צבי יהודה לא היה יכול להעלות על דעתו את עולם הבלוגים, וממילא אפשר לומר שהאיסור על פרסומו כאן אינו תקף. אני יודע שהרחי"ה אינו משתמש במחשב, אך אני מקוה שהפרסום כאן ישמח את ליבו.

הספר כולל את הנבואה עצמה מחולקת לפרקים ופסוקים, פירוש שכנראה נכתב בסוף המאה ה-13 על חלק מהספר, ופירוש, שהוא בעצם הקדמה ארוכה של הרחי"ה עצמו לספר (ראה להלן).

אספר עכשיו איך הספר הגיע לידי, ומעשה שהיה כך היה:

פגשתי את הרחי"ה במסגרת מחקר שהתחלתי לבצע לפני שנים מספר אודות מקורותיו הרעיוניים של הראי"ה (אברהם יצחק הכהן קוק) ובנו. הרחי"ה היה בין הפחות ידועים, אך החשובים מתלמידיו של ר' יהודה, בנו של הראי"ה, אך בחוגים מסויימים בעולם האורתודוקסי הוא נחשב לפוסק דגול. במשך פגישותינו הרבות בהם דנו במשנתו של הרב קוק, גלשנו גם לנושאים אחרים.

הרחי"ה סיפר לי שבשנות השבעים של המאה הקודמת, הוא נשלח מטעם אחד הארגונים שפעלו אז למען יהודי ברית המועצות לסטלינגרד דאז, סנט פיטרסבורג היום, כדי להעביר שיעורים לקבוצה של יהודים שהתארגנה במקום. הוא בילה שם שבועות מספר ותוך כדי שיטוט בעיר, הגיע גם לספריה המרכזית. להפתעתו הרבה, כשנכנס פנימה, ניגש אליו אדם אחד וביקש ממנו להתלוות אליו. הרחי"ה מיד חשב שהשלטונות עלו עליו ושפניו לכלא, אך לתדהמתו, האיש לקח אותו פנימה למרתפי הספרייה ובלי לומר מילה נתן בידיו קופסה ובה כתב-יד באותיות עבריות. האיש לקח אותו לכניסה צדדית, פתח בפניו את הדלת ונעלם כלעומת שבא. הרחי"ה לא ידע את נפשו כיוון שחשש שמדובר כאן בתחבולה של השלטונות להכשילו, אך לאחר שישב בחוץ מספר דקות ונוכח שאף אחד לא מתעניין בו או ניגש אליו, אזר אומץ וחזר למארחיו באוחזו בקופסה ובה כתב היד.

בחדרו בבית מארחיו הסתכל על כתב היד שנראה לו מאוד עתיק. הוא התחיל לקרוא בספר ולתדהמתו גילה שמדובר בספר נבואה בלשון תנכ"י. בהתרגשות גדולה אך גם עם חשש בלב, הרחי"ה החליט להוציא את כתב היד מברית המועצות. אך, כדי להבטיח שאם יתגלה כתב היד ע"י הרשויות ויוחרם עדיין יהיה עותק, הוא ישב והעתיק אותו. במשך העבודה, הרחי"ה גילה שמלבד ספר הנבואה עצמו, ישנו גם פירוש אנונימי לחלק מהספר שברבות הימים החליט שיש לייחסו לאחד מתלמידיו של הרמב"ן מכיוון שמחבר הפירוש מזכיר אותו פעמים רבות. הרחי"ה שיתף את מארחיו בסיפור ובהתרגשות גדולה הם החליטו שהכי טוב יהיה לשלוח בדואר את העותק שהכין לחברים במזרח ברלין, משם בדרך לא דרך להעביר את העותק למערב ברלין ומשם לארץ. כדי להוציא את הכתב יד עצמו מברית המועצות, ביקשו מארחיו של הרחי"ה מידיד חיט להכין כיס מוסתר בתוך המזוודה ושם החביאו אותו. בחרדה גדולה, אך באמונה שלמה ברחמי שמים, וביודעיו שאם יגלוהו דינו להישלח לכלא לתקופה ארוכה, הרחי"ה הגיע לשדה התעופה, עלה על המטוס ויצא את גבולות בריה"מ, ולאחר סדרה של טיסות, הגיע בשלום עם מטענו היקר לארץ.

בהגיעו ארצה, ולאחר עיון מעמיק בספר הנבואה והפירוש מימי הביניים, הרחי"ה הבין שזכה לזכות מאוד גדולה. כפי שניתן לראות מפירושו שלו לכתב היד, ועל זה ארחיב בהמשך, הספר חולל מהפכה בתפיסתו הדתית רוחנית והוא הבין שבידו המפתח לגאולה ולתקופת המשיח. כאדם שגדל בתוך ראיית עולם מסויימת, ופתאום מגלה שהדברים שונים בתכלית, לא ידע הרחי"ה את נפשו. במשך תקופה ארוכה הוא שם את הספר בצד והמשיך כרגיל בענייניו, אך הוא לא יכל להתעלם מהמסקנות העולות מתוך הספר ומהתובנה העמוקה שהדברים בספר מכוונים לעת הזאת. לאחר התלבטות ומסע ייסורים, החליט הרחי"ה שעליו לכתוב הקדמה שהיא מעין פירוש לספר, ולאחר שיסיים את מלאכתו, הוא יחליט מה לעשות ואיך לפרסם את הדברים. כאילו אחזו שד, הרחי"ה התפנה מכל עיסוקיו, הסתגר בחדרו וכתב את הפירוש. הוא סיפר לי שהרבה פעמים, בזמן הכתיבה, הייתה לו תחושה שהוא לא לבד בחדר ושמישהו או משהו מדרבן אותו בכתיבתו. הוא לא פירט מעבר לזה אך התרשמותי הייתה שהוא חש שהוא עושה מלאכת קודש.

תוך תקופה יחסית קצרה, הרחי"ה סיים את הפירוש שכתיבתו שינה את חייו מקצה אל הקצה והוא התלבט איך להביא את הדברים לרשות הרבים. כתלמיד מסור הוא הלך אל רבו לשאול בעצתו. הרב שפך עליו קיטונות של צוננים ואסר עליו להפיץ או לפרסם את הדברים באומרו שייתכן ואכן אלו דברי דניאל, ונכון ויפה פירש הוא את הדברים, אך אם תלמידו של הרמב"ן הרגיש שהזמן טרם בא ושצריך לגנוז את הדברים, ולמרות שבעת הזאת ניתן לחוש בגאולה הקרובה, על אחת כמה וכמה גם עכשיו יש לגנזם מפני פיחות הדורות . וכך, באי נחת גדול, אך מתוך מורא התלמיד בפני רבו, הרחי"ה הניח את הספר בצד וביקש לשכוח את הדברים.

אולם, הוא לא הצליח לגנוז את הדברים וחזר שוב ושוב אל הספר ואל משמעותיו. הוא הודה בפני שהמפגש עמי היה מבחינתו רגע של גאולה אישית מפני שמיד הבין שנפתח בלפניו פתח להוציא את הדברים מגניזתם הכפויה. לעיתים רחוקות נפגשת עולם האקדמיה עם עולם ההלכה, והווי ידוע בעולם שממנו בא שתורתן של אפיקורסים אינה תורה, וכך הספר יוכל לצאת לאוויר העולם תחת אצטלא אקדמית מבלי לעורר גלים בישיבות. כמובן שאמרתי לו שלא כך פני הדברים ושיש דוגמאות לרוב, כמו בפרסומים אקדמיים על האמת ההיסטוריות של סיפורי המקרא וגילויים ארכיאולוגים שאינם תומכים בגירסה התנכית, שמחבריהם האקדמאים זוכים להתייחסות מהעולם האורתודוקסי. אך הוא עמד בשלו וטען מפורשות שלפי הבנתו, שבפרסום אקדמי, אין הוא עובר על פסק ההלכה של רבו. לאחר זמן מה הוא התקשר אלי ואמר לי נחרצות שמכיוון שהוא מאמין לדברים הכתובים בספר, ממילא פסק רבו המנוח אינו תופס יותר מכיוון שתם עידן ההלכה וסמכות הרבנים. וכך לפני שבועות מספר,כתב היד ביחד עם פירושו של הרחי"ה הגיע לידי.

המשך יבוא!

יום טוב לקוראי

בעה"ס השמח בחלקו