הסיפור המלא על האברך שנפצע קשה בגאולה - ממקור ראשון

תוך כדי שבדקתי אותו, אחד הבחורים קרא בקול שיקראו ל'הצלה'. שיחררתי את אחיזתי ממנו, נעמדתי לידו והסתכלתי עליו. לאחר מספר שניות שמעתי אותו מוציא אויר מגופו, נושם נשימה ארוכה, ומוציא שוב. נרגעתי במקצת. אמרתי לעצמי: "הוא מזיז את הראש, הוא נושם לבד, פחות או יותר הוא בסדר". אלא שאז באה ההפתעה. אחד מהבחורים שאל אותי אם יש דם, בתחילה לא ראיתי דם, אבל כשהתכופפתי הבחנתי שיש על הריצפה ליד ראשו קטע קטן בצבע שחור, זה היה נראה כמו חור בקרמיקה. החלטתי בכל זאת לבדוק את זה, נגעתי בזה עם האצבע שלי, התברר לי שזה לא חור. זה חומר נוזלי. זזתי למקום שיש קצת אור, ושם ראיתי שזה באמת דם. רצתי במהירות ובבהילות למעלה ואמרתי לבחורים שיש לו דם מהראש. צעקתי שיקראו ל'הצלה' מהר. הבנתי שהוא לא במצב טוב בכלל. וכנראה שהוא קיבל מכה רצינית בראש. חזרתי אליו חזרה לראות מה קורה איתו. ה'הצלה' הגיע מיד. סך-הכל הם הגיעו תוך 3-4 דקות מתחילת האירוע. עליתי שוב לחצר בכדי לומר לאנשי ה'הצלה' איפה הוא נמצא. אנשי ה'הצלה' ירדו אליו לטפל בו.

אני נשארתי למעלה ודיברתי עם אחד הבחורים שראה איך קרה המקרה הזה. הוא סיפר שהאברך רץ פנימה לחצר, ובמקום לרדת את המדרגות בסיבוב, הוא חצה אותם ישר תוך כדי שהוא עוקר גדר ברזל כבדה וקופץ על ראשו מגובה של כ-2 מטר. הזדעזעתי כולי. לא האמנתי שככה זה קרה לו. בינתיים התאספו למקום עוד עשרות אנשים, חלקם אמרו תהלים להצלתו. אני עצמי חזרתי על "שיר המעלות ממעקים" ועל "שיר למעלות אשא עיני" כעשר פעמים עם עוד כמה פרקי תהלים שעלו לי בראש. החובשים והרופאים טיפלו בו כעשר דקות, כשבחוץ כולם במתח. שמעתי מהאנשים שאין לו דופק ושעושים לו החייאה כל הזמן. עמדתי במקום שיכלתי לשמוע את המכשירים ואת החובשים שטיפלו בו, אבל לא יכלתי להסיק מזה מה מצבו. לבסוף הוציאו אותו על אלונקה כשמצחו וראשו חבושים בתחבושת ועם מכשיר הנשמה. אחד מאנשי ה'הצלה' אמר שהוא נמצא במצב אנוש. התמלאתי תקוה ואני עדיין מלא תקוה שיעשה עמו ה' חסד ויצילהו וירפאהו רפואה שלמה.

הציבור נקרא להתפלל לרפואתו השלמה של יהודה בן רחל בתושח"י