פרשת נֹחַ
"וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב, וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ; וַיֵּדַע נֹחַ, כִּי-קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ (ח,יא)"
לאחר המבול ולאחר שהעורב לא מבצע את השליחות של נח כראוי, הוא נאלץ לשלוח בעל כנף אחר כדי לסרוק את הארץ וכך נח שולח את היונה למשימה.
היא חוזרת לעת ערב עם עלה זית בפיה , נשאלת השאלה למה בדיוק היתה היונה צריכה לחזור עם עלה של זית?
ולמה חשוב לציין שמדובר בשעת ערב ?
הרי זה לא משנה אם היא היתה חוזרת בבוקר או בחצות כדי שנדע ממנה שיש אזורים יבשים בארץ, ואפילו היא לא היתה צריכה להביא איתה ממרחק גדול את עלה זית ויכלה להביא משהו אחר, ואולי נח היה מבין לבד ממנה שיש אזורים יבשים בעולם.
"הכלי יקר" עונה על השאלות הללו, ראשית בזמן דור המבול בגלל צורת ההתנהגות של בני האדם שגרמה להשחתת הארץ לא רק שבעלי החיים התחברו למי שאינו ממינם גם צמחים שונים התחברו עם צמחים אחרים מלבד עץ הזית שנשאר איתן, כל התחברות כזו היא נגד רצון הבורא וגרמה להרס בבריאה, כל התחברות של אדם או חיה למין שאינו מינו מלבד עצם העבירה הדבר גם מונע המשכיות של קיום העולם ע"פ רצונו של הבורא, למשל התחברות של סוס וחמור גורמת להולדת פרד
והפגם שיש בפרד זה שאינו יכול להוליד פרדים נוספים ומהמילה פרד אנו מבינים שהוא נפרד מן העולם ואין לו המשכיות והכל כתוצאה של מעשה כלאיים האסור בתורה.
התורה מציינת שהיונה באה בשעת ערב עם עלה זית כיון שממנו מפיקים שמן למאור , ועכשיו לילה וצריך להאיר את התיבה, וכן התורה נמשלה לאור ומה מאיר את העולם אם לא "אורה של תורה".
עוד היונה רומזת לנח ע"פ פירוש רש"י - יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקב"ה ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודם .
ליונה לא היה חסר אוכל בתיבה הרי היה מספיק אוכל לכל החיות , אם לפיל היה אוכל אז ליונה גם יש אוכל ולא יום אחד אלא ימים רבים, לנח לא היתה בעיה לדאוג למזון ליונה, אך היונה חשוב לה להסביר לנו שתמיד נשים את בטחוננו בבורא עולם ונבין שהפרנסה היא ממנו, וגם אם הכל הולך בצורה קשה , עדיף בצורה הזאת כי כך אתה מרגיש באמת כמה שהקדוש ברוך הוא עוזר לך, ועדיף פרנסה מתוך קושי ולא בקלות כי ח"ו הדבר יכול להביא אותנו לידי זלזול בשפע שאנו מקבלים מהקב"ה , כי איפה שיש קושי בחיים שם נמצאת הברכה שלנו, וכל זאת אנו לומדים מחיה טהורה כמו היונה, וכדי להגיע לרמת ביטחון כזו ואמונה בבורא עולם עלינו להתנהג בטהרה וראשית לטהר את המחשבה שלנו , ולהבין שיש בורא לעולם והוא לא מחסיר כלום לשום בריה , והקושי בחיים מביא את האדם להערכת הקיים ולהבנה בעוצמת החסדים שבורא עולם עושה איתנו יום יום, וגם אדם שמסתכל מתוך אמונה בדברים מבין כמה בורא עולם עושה עם כל אדם חסד בכל דבר.
וכל זמן שאדם שם בטחונו בהקב"ה ומבין שהכל ממנו, הוא שמח יותר ויש לו הנאה וברכה ממה שיש לו בחיים, וגם אם נראה לו שהוא דל באמצעים , כי למעשה כלום לא שלנו, אנו באים לעולם ללא בגדים והקב"ה דואג למלא כל חסרונו של כל אדם, כי רק הבורא יודע מה וכמה חסר והוא יודע מתי בדיוק אתה צריך שיושלם לך החסר.
שבת שלום.
[email protected]
