המשט והתהילים מדהים

תהלים פרק מח

(א) שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח:
(ב) גָּדוֹל יְקֹוָק וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ:
(ג) יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב:
(ד) אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב:
(ה) כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו:
(ו) הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ:
(ז) רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה:
(ח) בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ:
(ט) כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ בְּעִיר יְקֹוָק צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה:
(י) דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ:
(יא) כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ:
(יב) יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ:
(יג) סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ:
(יד) שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן:
(טו) כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת:

פרשת קורח מסמלת את עניין  המחלוקת שחלקו בני קורח על משה ואהרון וגם כאן קמים עלינו מדינות במחלוקת הייתי אומר די מסוכנת
אשר עלולה לגרום למלחמה באיזור

למעשה אם היינו זכאים האוניות האלו ממילא לא היו מגיעות לחופי הארץ והיה מתקיים בהם הפסוק ברוח קדים תשבר אניות תרשיש

אז למעשה מהי הסיבה אשר בגללה נגרם למדינת ישראל כל העגמת נפש הזו שקמו עלינו מדינות העולם

התשובה לעניות דעתי נמצאת בתיקוני הזוהר תיקון מח

תיקוני זוהר תקונא תמניא וארבעין [דף פה עמוד א]

תקונא תמניא וארבעין
בראשית תמן תר"י תמן שב"ת כגוונא דא ב' ראשי"ת ב"רא שי"ת ואינון תרי שבתות עלייהו אתמר ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת וגומר תרין זמנין אדכיר הכא שבת לקבל שכינתא עלאה ותתאה לדרתם מהו לדרתם אלא זכאה איהו מאן דעביד לון דירה בשבת בתרי בתי לבא ואתפני מתמן יצר הרע דאיהו חלול שבת ברית עולם דא צדיק דשריין תרוייהו עליה חד לאמלאה ליה וחד לאתמלייא מניה בני ישראל אינון תרין כליין נצח והוד בנוי דישראל סבא עמודא דאמצעיתא תלת שביעי שביעי שביעי אלין תלת אבהן עונג שבת ונה"ר יוצא מעד"ן להשקות את הג"ן ונהר אית נהר ואית נהר אית נהר דאתקרי נהר פלגיו ואית נהר דאתקרי נחל קדומים עדן עלאה עליה אתמר עין לא ראתה אלקי"ם זולתך האי נהר איהו ו' דנפיק מעדן עלאה דאיהו א' ואעבר בין אבא ואימא ואזיל חמש מאות שנה ומטי עד צדיק שביעי ומתמן אשקי לגנתא דאיהי שכינתא תתאה זכאה איהו מאן דנטיר דירה לשבת דאיהו לבא דלא אתקריב תמן עציבו דטחול וכעס דמרה דאיהו נורא דגיהנם דעלה אתמר לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת והכי הוא ודאי דכל מאן דכעיס כאלו אוקיד נורא דגיהנם ארבעים מלאכות חסר חד אינון לקבל ארבעים מלקיות חסר חד בשבת ואינון עשרה דלקה אדם ועשרה לחוה ועשרה לנחש ותשעה לארעה ובגין דא אמרו מארי מתניתין אין לוקין בשבת דאלין מלאכות אינון חשיבין לישראל לקבל מלקיות יציאות השבת שתים אינון עקירה והנחה דעביד לון בבת אחת מאן דאעקר חפץ מאתריה ואנח ליה לבר מאתריה ומרשותיה כאלו אעקר אילנא דחיי דאיהו אות ברית ואנח ליה ברשו נוכראה מאן דעביד דא גרים דאעקר נשמתיה מרשות דילה ואנח לה ברשו אחרא דאיהי מרה וטחול ודא גרם לישראל דאתעקרו מארעא דישראל ואתגליאו בארעא נוכראה דאיהי רשות הרבים והכי איהו מאן דאעיל אות ברית קדש דיליה ברשו נוכראה שבתא"י איהו טחול חמ"ה אתתא בישא מרה שבתא"י עליה אתמר והבור רק אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו ואיהו רעב וצמאון וקינה והספד [דף פה עמוד ב] וחשוכא וקבלא ואיהי גלותא לישראל וצריכין ישראל למעבד לה שנוי בכלא והא אוקמוה ואיהו דבור דחול דאיהו אסור בשבת וכד לא אשכחת אתר לשרייא תמן איהי ברחת כגוונא דשפחה דאברהם דאתמר בה מפני שרי גברתי אנכי ברחת טחול עלה אתמר של נעליך מעל רגלך נעל מטונף דטפה סרוחה כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא דא שבת ועליה אמרת שכינתא פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם ובגין דא צריך בר נש בשבת לשנויי בלבושין בשרגא במאכלין וצריך למהוי מוסיף מחול על הקדש וכל המוסיף מוסיפין ליה נפש יתירה בשבת וכל הגורע גורעין ליה ההיא נפש יתירה חס ושלום:

אז לסיכום עקב אי שמירת שבת כהלכתה וגם כידוע אי שמירת שבת מעכב את הגאולה לכן באה עלינו הצרה הזו
וזה רבותיי רק הפרומו של מה שיקרה אם נתקוף באירן