הן פורים והן פסח מציינים את גאולת עם ישראל. שניהם מתחילים באות פ, שפירושה פה. כאשר ה' מספר למרים ואהרן אודות מעלתה המיוחדת של נבואת אחיהם משה, הוא אומר: "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ". הביטוי "פה אל פה" רומז לשתי הגאולות של פורים ופסח.
הגאולה הראשונה בסדר הזמן, יציאת מצרים המצויינת בפסח, נעשתה באמצעות משה בעצמו. הגאולה השניה, גאולת פורים מגזרת המן להשמיד את העם היהודי ח"ו, נעשתה באמצעות מרדכי – הגלגול העיקרי של משה בתנ"ך.
ישנם מספר פירושים למשמעות המילולית של "פה אל פה" ביחס למשה, שניתן להקבילן לחמש ספירות עיקריות מתוך אילן הספירות הקבלי:
- "פה אל פה" פירושו שה' דיבר עם משה ישירות, לא דרך מתווך (מלאך). פירוש זה מקביל לספירת החכמה.
- "פה אל פה" פירושו שדבר ה' למשה היה מפורש, לא מובלע או מרומז. פירוש זה מקביל לספירת הבינה.
- "פה אל פה" פירושו שמשה זכה לנבואתו בעודו בהכרה, בשליטה מלאה בחושיו. פירוש זה מקביל לספירת הדעת.
- "פה אל פה" פירושו שהותר למשה לבחון את תוכן בית ה' "מקצה אל קצה" (הפסוק הקודם הסתיים במלים "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא"). הביטוי "פה אל פה" מופיע בתנ"ך מספר פעמים במובן של "מקצה אל קצה". פירוש זה מקביל לספירת התפארת.
- "פה אל פה" פירושו שה' ריפא את פיו של משה (לפני מתן תורה היה משה "כבד פה") בכח פיו שלו, כביכול. פירוש זה מקביל לספירת המלכות.
כל פירושים אלו נוגעים לגאולות פורים ופסח גם יחד:
גאולה היא תמיד התגלות של ה' לעם ישראל הנעשית באופן ישיר/מפורש/ניכר (כנגד חכמה, בינה ודעת); מחזור החודשים היהודי מתחיל בניסן, חודש חג הפסח, ומסתיים באייר, חודש חג הפורים – כלומר, שני החגים נפרשים "מקצה אל קצה" (ו"נעוץ סופן בתחילתן", אדר בניסן); ולבסוף, גאולה "משׂיחה אלמים" ומעניקה לנו את החירות לבטא במלאות ובבהירות את רגשי לבנו העמוקים ביותר.
