| נשלח ב-25/8/2009 22:16 |
|
| |
יושרם של אתאיסטים - ועונשם
בהמשך לאשכול על ריצ'רד דוקניס, אחד הטיעונים שלו על הא-ל המעניש את הכופרים, מדוע הא-ל הנאצל לא מעריך יושר אינטלקטואלי אמיתי..
האם אותם אנשים ,שהחליטו ואכן חשבו אינטלקטואלית ומוסרית, שהתורה לא נכונה, ושהדת היא המצאה ופינטוז, שצצה מחמת חולשת ותמימות האנושות, ואילו הם "נאורים" מתקדמים ומוסריים.
ובהנחה שהתורה היא כן אמת לאמיתה.
האם ניתן להעמידם לדין ? הרי הם הלכו עם נטיית האמת שלהם עד הסוף, ומגיע להם צל"ש, אפילו על פני חרדים פשוטים, שחייו בנעימים בחסות הדת .
השופט כל הארץ לא יעשה משפט ? וכי אברהם בשעה שהאמין עדיין בשמש והירח נחשב ככופר נתעב שהא-ל יסגור איתו חשבון ?
וכי אדם ישפט על טעותו ?
לפני האמונה המוסלמית והנוצרית מי שלא יכיר בישו או מוחמד ישרף לנצח בגיהנום.
אכן ביהדות, יש מקום גם למאמינים אחרים, ולבני כל הדתות מקום בעוה"ב כדת הרמב"ם..
כתב על כך גם הסופר הרוסי טולסטוי : "באשר לסובלנות דתית, הדת היהודית לא זו בלבד שהנה רחוקה מלהביא לשורותיה את הנוטים לבוא אליה, כי אם להפך - התלמוד מצווה שאם לא יהודי רוצה להצטרף לדת היהודית, יש להבהיר לו מה קשה להיות יהודי, וכי מאמיני דתות אחרות יירשו גם הם מלכות השמיים".
אם כי לגבי עובדי ע"ז זה לכאורה לא כך.
אך הגמרא אומרת על כך שאין לו להקב"ה על מלכי **** אלא ע"ז שהניחו להם אבותיהם .
גם בספר הכוזרי אמרו בחולום למלך כוזר "כוונתך רצויה ומעשיך אינם רצויים" כלומר שהעריכו את כוונתו, אף שהוא עבד את אלילי אבותיו.
כמה תגובות קיבלתי באשכול בעצכ"ח.
בעלבעמיו הביא דווקא סימוכין לכך שהם יקבלו שכר.
צענערענע, ערערה על סמכות המוסר הטבעי, וטוענת שגם היטלר הלך עם האמת שלו.
היא טועה לחלוטין, האמת של היטלר היתה אכזרית ולא מוסרית. ובעצם היא נוקטת את העמדה שאילולא תורה איש את רעהו חיים בלעו.
ירוחםשמ טען שאי ידיעת החוק לא פטורת מעונש.
ראשונה אינני בטוח עד כמה האמרה נכונה, נכון שיש דברים אלמנטריים שכל אדם יודע, כדוגמת רצח ונסיעה באור אדום.
אך דברים שאדם יכול לטעון לאי ידיעה, אני מאמין שזה קביל בבית משפט.
זרוע מחוקקת של מדינה לא יכולה להתחשב באופן גורף באי ידיעת חוק, ובמצבים מורכבים אני מאמין שכן מתחשבים. אך כשמדובר בשכר ועונש על מוסריות, ולא על אכיפה אין לכך מקום.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2009 13:13 |
|
| |
לפי הרמב"ם אדם שיחשוב בצורה נכונה יגיע למסקנות נכונות ולכן יש מקום לעונש על דעות לא נכונות, אולי לזה התכוונו חז"ל "אין אדם עובר עבירה אלא אם נכנסה בו רוח שטות". ר' חסדאי קרשקש - בספרו אור ה' - טוען שיש אונס בדעות ומוכיח מכאן את שיטתו לפיה אין לאדם בחירה והעונש הוא כדוגמת מי שנגע באש שנכווה אם רצה בנגיעה או לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2009 23:33 |
|
| |
לשון הרמב"ם בהקדמת חלק (מהדורת קאפח עמ' רמא):
לפי שלא יבוא מעשה מן המעשים האלו ואף על פי שהם קלים לפי מחשבת החושב כי אם מנפש חסרה שלא הגיעה לשלמות ואינה ראויה לחיי העולם הבא
דהיינו, העבירות הנמנות במשנה שאין לעושיהם חלק לעולם הבא, אינן גוררות עונש של שלילת עוה"ב, אלא הן הסימפטום בלבד, ועוה"ב ממילא נשמט מהם. דעה כוזבת אינה נושאת עונש, אלא היא הראייה שבעלה אינו מהלך בדרך האמת. כך מנסה הרמב"ם ליישב את אקסיומות האמונה עם סטנדרטים של יושר אינטלקטואלי.
בכלל, בחברה הדתית (לא רק החרדית) יש חוסר כבוד משווע לחילוניות אינטלקטואלית. הגישה היא שכל מי ששנה ופירש תמיד עושה זאת מתוך עצלנות שמונעת ממנו לשמור תו"מ, או מתוך תאווה ורצון לספק יצרים אפלים בעולם הפיתויים, ולעולם לא בגלל ספיקות בצדקת הדרך האינטלקטואלית שהנחילו לו אבותיו. שאלתי לכל חרדי: אם היית טורח לדבר עם חילוני ברחוב, באוטובוס, במכולת, בעבודה, האם היית יכול להחזיר אותו בתשובה בטיעונים אינטלקטואלים? אם התשובה שלילית, אין מקום להתנשאות עליהם.
סנשו, אני מניח שכוונתך לדברי הרמב"ם במורה הנבוכים ח"ג פכ"ז, פרק מסוכן ביותר הטומן בתוכו פוטנציאל עצום מחד ומדרון חלקלק מאידך. אם נפתח את הרעיון של הפרק הנ"ל עד תום ...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2009 11:31 |
|
| |
דרך אגב, מה לרמב"ם ולפילוסופיה חרדית?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2009 18:47 |
|
| |
לדעתי עד כמה שלא מקובל להגיד
אכן היטלר לא אשם כי פעולתו נעשת מכורח הגנים והחינוך והסביבה שהוא קיבל
אלא שאנשים כמהו צריכים להרוג פשוט כדי להציל אחרים
אבל למעלה בשמים אין לי הבנה למה צריך להעניש
הרי כל אדם אם יהיה במצב שלו בגנים ובחינוך ובשכל ובמאורות חייו ודאי היה עושה כמהו
לדוגמה
ניקח שני אנשים דומים בהכל שבא לידם נסיון אחד נכשל ואחד לא
נשאל למה?
האם זה שנכשל יותר טיפש שלא חשב על הגיהנום? הרי הם דומים בהכול
האם זה שנכשל היה לו נסיון יותר גדול ? הרי הם דומים בהכול
האם זה שנכשל קשה לו יותר לדחות סיפוקיםאו קשה לו יותר לקבל החלטה נכונה או קשה לו יותר לראות את התמונה הכוללת ? הם הרי דומים
מסקנה לא יכול להיות ואם כן הם לא דומים בהכול
ואם כן איפה הבחירה ואיפה העונש
גם אם נדחק את עצמינו ונאמר שיש איזשהו נקודה של בחירה האם בגלל טיפשות של רגע
אז מגיע לאחד גיהנום אלפי שנים ולשני גן עדן ניצחי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 13:13 |
|
| |
בס"ד
אם לא עכשיו ... אימתי ???
הזמן יקר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים ובעל הבית דוחק?
אשת חן תתמוך כבוד = חכמת התורה נותנת ידע יופי וכבוד ....
ועריצים יתמכו עושר = רודפי בצע יחשבו על גניבת ממון וגזל ....
יקרה היא מפז, כל ערך לא ישווה בה...... (למי שעוסק בה)
אורך חיים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2009 23:18 |
|
| |
מרכא, שמא יועיל מר למחוק מכאן הודעות מעצבנות שאינן קשורות לעניין כלל?
סליחה על ההתערבות...
איהודה העלה כאן נקודה מרתקת.
במובן מסוים, ניתן לטעון לדטרמיניזם מוחלט והעדר בחירה.
ויש הגיון בטענה שפלוני נהג כפי שנהג ולא כפי שפלוני אחר נהג, בגלל שפלוני הוא שונה, בגלל נסיבותיו השונות והמטען הגנטי שלו וכו' וכו', עד אין סוף.
ומפני מה הוא ראוי לעונש (מן השמים)?
ובכן, מוצא אחד מן הקושיא הזו הוא לטעון שנכון שפלוני אינו "אשם" בכך שהוא כך, ופלוני השני אינו "זכאי" כל כך במה שהוא, ושניהם היו מוכרחים ללכת בדרך בה הלכו,
אלא שבפועל, פלוני אחד מושרש ברע, ברוע ובאכזריות, ואילו פלוני השני מושרש בטוב, ובמוסריות.
וכי יחס של גועל ודחיה שורר בין הפלוני המושרש ברוע לבין הפלוני המושרש בטוב.
וכי לכן, הרע יידחה מ"כיסא הכבוד", מפני שהוא רע, לא מפני שהוא אשם בכך.
במלים אחרות,
כשאני שונא את היטלר ותובע להרוג אותו,
אין בכך רק קביעה מעשית: כדאי להרוג אותו והוא ראוי לכך, כי הנזק שהוא מעולל הוא בלתי סביר ובלתי נסלח,
אלא מותר לי באמת "לשנוא" אותו ולראות אותו כ"רע", כי הוא באמת "רע".
רע לא בגלל שהוא בחר ברע, אפילו אם לא היתה לו כלל בחירה, הוא פשוט רע בזה שהוא נמשך לרע, אוהב את הרע, אכזר בעצם מהותו.
דבר כזה אני דוחה.
ונכון, הוא לא אשם!! (ברמת העיקרון והתיאוריה, אנא, איני מצדיק ואיני מזכה!!!!!!!!!!!)
איני זקוק ל"אשמה". כי גם אני בנוי בצורה כזו שאני שונא את האכזר, ואין לי להאשים את עצמי ולמנוע מעצמי את התגובה הזו, שכשם שהוא לא יכול למנוע מעצמו את האכזריות, כך אין אני יכול וצריך למנוע מעצמי את שנאת האכזריות.
טוב, קצת הסתבכתי, ונדמה לי שסטיתי מעט מן הנושא...
אני, אגב, בדיעה, שברור לחלוטין שאין מקום להעניש את מי שהגיע למסקנה אתיאיסטית, לדוגמא.
ואדרבה, גדול הוא ונכבד הוא יותר מצדיק בן צדיקים שלא ייגע את מוחו מעולם, ועושה מעשיו כי כך נולד וכך חונך.
כל טוב וחג שמח.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 14:54 |
|
| |
הכל לפי רוב המעשה. אמנם ברור שאתאיסט לא יתקרב אל מדריגות הקדושה, אבל אל היושר החסד ואולי אף הצדק הוא יכול להתקרב ולהגיע ברמה כזו או אחרת, בסופו של דבר השאלה היא מה מעשיו, פחות ממה מחשבותיו, הגם שודאי שמחשבה רעה עלולה להגיע לידי מעשה רע ולחילופין מחשבה טובה לכדי מעשה טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2009 23:08 |
|
| |
לארי:
היטלר אהב את הרע. דברים רעים ושמועות רעות נתן לו שמחה. היטלר אהב המציאות של שנאה וזה נתן לו חיות.
וכמו Vempire's ששתותים דם אנשים מפני שיש להם עונג מזה, כזה היה היטלר.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 21:26 |
|
| |
| לארי כתב: |  | מרכא, שמא יועיל מר למחוק מכאן הודעות מעצבנות שאינן קשורות לעניין כלל?
סליחה על ההתערבות...
איהודה העלה כאן נקודה מרתקת.
אלא שבפועל, פלוני אחד מושרש ברע, ברוע ובאכזריות, ואילו פלוני השני מושרש בטוב, ובמוסריות.
. |
|
העלת כאן רעיון מעניין בהחלט, אני מאמין שיש הרבה המפרשים כך.
אגב דרטמניזם שהזכרת, היה אשכול בעצכ"ח על דרטמניזם, ופרופ' דתי העלה טיעון על כך שהמוח מחייב את האשם, ואין בחירה חופשית, ושם הוא העלאה את הטיעון שלך, ועל כך שהחינוך הוא אמצעי להתרחקות מהרוע, ואין בעצם בחירה חופשית, וגם העונש משמים הוא מירוק ותו לא...
האמת שביהדות אפיקורוס אין לו חלק לעולם הבא.. קשה להבין מהו חלק ה"רע" בכפירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2010 00:21 |
|
| |
אולי מישהו מכם העלה בדעתו כי כל הקושיות האלו באמת מבטאות מצב בלתי אפשרי מבחינה הגיונית?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2010 02:07 |
|
| |
מקסוול
הניחא לעבירות שיש בהם "כרת" שלדעת הרמב"ם האנשים אלו נשמטים מהם עולם הבא. אך לא ברור מהו עונש ה"כרת".
ואלו דבריו של הרמב"ם לגבי עולם הבא:
יד [ו] ואלו שאין להן חלק לעולם הבא, אלא נכרתין ואובדין, ונידונין על גודל רשעם וחטאתם, לעולם ולעולמי עולמים: המינים, והאפיקורוסים, והכופרים בתורה, והכופרים בתחיית המתים, והכופרים בביאת הגואל, והמשומדים, ומחטיאי הרבים, והפורשים מדרכי ציבור, והעושה עבירות ביד רמה בפרהסיה כיהויקים, והמוסרים, ומטילי אימה על הציבור שלא לשם שמיים, ושופכי דמים, ובעלי לשון הרע, והמושך עורלתו. עכ"ל.
וכאן הוא מונה רק חטאי אמונות כמעט, וקשה לומר שאפיקורסות היא בעיה בעצם הנפש הגורמות לו להפסיד עולם הבא.
|
|
|
|
|