צדקה - כל מה שרצית לדעת על מצוות צדקה

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/848706

התחבר יהדות כיצד? חגים במעגל החיים לוח שנה עברי מצוות: כיצד? ספר תורה לילדי ישראל שאל את הרב יהדות כיצד? לימוד וערכים מדורים פופולריים משפחה וקהילה מגזין אודות כתוב לנו|​שאל את הרב|​תרום ב"ה יהדות כיצד? מצוות: כיצד? צדקה צדקה: המצווה הכי חשובה? ציטוטים בתלמוד טוענים שבמידה מסויימת, התשובה היא: כן מלכי ינובסקי שאלה: חבר שלי טוען כי כתוב שצדקה שקולה כנגד כל המצוות. זה לא נשמע לי הגיוני. האם הוא צדק? תשובה: החבר שלך צודק לחלוטין. האימרה הזו נאמרה בתלמוד – מסכת בבא בתרא, דף ט. במקום אחר (תלמוד ירושלמי, מסכת פאה) אמרו חכמינו זכרונם לברכה כי הצדקה וגמילות החסדים הם מהדברים ש"אדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא" כלומר האדם מקבל עליה שכר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. "גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות" נאמר בתלמוד בבלי, מסכת סוכה דף מט. "אילו רק היו בני דור המבול ואנשי סדום עושים צדקה, לא היתה נגזרת עליהם כליה" – מדרש זוטא, שיר השירים א. אז מה מיוחד כל-כך בצדקה? ישנם מעט מאוד מצוות הדורשות מן האדם להשקיע את כל ישותו בקיומן. רוב המצוות מתבצעות באמצעות איברים מסויימים בלבד – האדם אוכל כשר בפיו, לומד תורה עם המוח, את נרות השבת מדליקים עם הידיים וכן הלאה. אפילו אותן מצוות שכוללות את הגוף כולו, כגון ישיבה בסוכה, לא דורשות גם את כל כישרונותיו ומאמציו של האדם. לבני אדם מטבעם יש דחף בסיסי לחיות, לחיות היטב. דחף זה מתבטא בעבודה כדי להשתכר היטב. מרבית בני האדם מעבירים את רוב חייהם בעבודה להרוויח כסף כדי לשמור על רמת חייהם או לשפר אותה. כאשר אדם מקדיש חלק מכסף זה למתן צדקה, אין הוא מקדש את מזונו בלבד, או פריט אחר מרכושו, או את יכולותיו המנטליות; אלא הוא מוותר על משהו שבו הוא השקיע את כל כולו למען אלוקים. זהו הישג בלתי יאומן, וזה ההישג האישי שלך בכל פעם שאתה נותן צדקה. ומכאן חשיבותה המיוחדת של מצוות הצדקה. מלכי ינובסקי מלכי ינובסקי היא חברת מערכת של מדור "שאל את הרב" באתרי chabad.org כל הזכויות שמורות. אם נהנית ממאמר זה, אנו ממליצים לך להפיץ אותו הלאה, בכפוף לתנאים המפורטים במדיניות זכויות היוצרים של Chabad.org. עוד במדור זה מוכרחים לקצץ? אל תקצצו את הענף עליו אתם יושבים תנו מיליון שקל לצדקה בלי לפתוח את הארנק אלף מטבעות של שקל צדקה מכל הלב האם אפשר להשלים את המעשרות בחודש הבא? הצג הכל » עוד כתבות שיעניינו אותך מצוות צדקה: למה כדאי לתת, ואיך זה יבטיח לכם הצלחה... שיעור לפרשת ראה לצפיה (56:56) רוצים לפגוש בבורא העולם? עליכם לתת 2 תגובות כיצד צריך להתנהל ארגון צדקה תנו מיליון שקל לצדקה בלי לפתוח את הארנק 8 תגובות הוסיפו תגובה ᠋ יש לך משהו להוסיף? רוצה להעיר, לשאול, לשתף? זה המקום הרשמה כתובת דוא"ל הירשם למגזין דף זה מופיע בשפות אחרות English | Español התחבר ראשי • תרום • כתוב לנו • שאל את הרב עברית תנאים ופרטיות • © 2023 Chabad.org

התחבר יהדות כיצד? חגים במעגל החיים לוח שנה עברי מצוות: כיצד? ספר תורה לילדי ישראל שאל את הרב יהדות כיצד? לימוד וערכים מדורים פופולריים משפחה וקהילה מגזין אודות כתוב לנו|​שאל את הרב|​תרום ב"ה יהדות כיצד? מצוות: כיצד? צדקה שאלות נפוצות הרבה פעמים אני נתקלת ביהודים שנפרדים זה מזה ומעניקים מטבע לנוסע/ת. מדוע הם עושים זאת? האם הוא אמור להחזיר את המטבע כשהוא שב? חכמינו זכרונם לברכה אומרים "שלוחי מצווה – אינם ניזוקים". בנסיעות תמיד קיימת סכנה כלשהי – למרות שהסכנות כיום פחותות בהרבה מהסכנות שעמדו בפני הנוסעים בימים עברו. כשאנו מכירים ידיד או קרוב משפחה היוצא לדרך, אנו נותנים לו או לה מטבע (או שטר) כסף, כדי שהוא ישמש כשליח ויתן את המטבע לצדקה במקום היעד שלו. כך, הוא הופך לשליח מצווה, וזוכה להגנה נוספת של האלוקים. רחל חן האם יש חשיבות למספר 18? כי הרבה אנשים נותנים צדקה בכפולות של 18 – 36, 54 וכו'. אכן, יש חשיבות למספר 18. הגימטריא של 18 היא "ח"י". בקרב יהודים, כאשר נותנים מתנות זה לזה, עושים זאת בכפולות של 18 ובכך מברכים את המקבל בחיים טובים ומאושרים. כך גם כשאנו נותנים צדקה, אנו עושים זאת בכפולות של 18, מתוך תקווה ותפילה שהצדקה תביא עמה ברכה לחיים טובים ולשגשוג. חני בנימינסון קראתי מאמר באתר שלכם כי יש להשתדל לרכוש חנוכיה יפה ומפוארת. יש לי חנוכיה מצופה זהב שיוצרה בירושלים ועלתה כ-200 ש"ח. אני יכול לרכוש חנוכיה יפה ויקרה, אך אם אעשה זאת היחידים שיהנו מכך יהיו בני משפחתי. האם לא עדיף לתת את הכסף לנזקקים? אתה צודק שנתינת צדקה היא מצווה חשובה ביותר. למעשה, חכמינו זכרונם לברכה אמרו "שקולה צדקה כנגד כל המצוות". ולפיכך, התורה מצווה עלינו לתת מעשר, עשירית מהרווחים, למטרות צדקה. ישנם אף כאלו הנותנים חמישית – 20% מהכנסותיהם לצדקה. אך גם לאחר נתינת המעשר עדיין נשארנו עם 80%, ואם נהיה כנים עם עצמנו, אנו רוכשים דברים רבים רק בשל העובדה שאנו חושקים בהם (חוץ מהצרכים הבסיסיים). אל תשתמש בכסף זה רק עבור הנאותיך, אומרת לנו התורה, אלא הראה לאלוקים שהינך אוהב אותו. כשאנו מוציאים כסף כדי לקיים מצוות בהידור ובפאר רב, אנו מראים לאלוקים שאנו אסירי תודה על שבחר בנו ונתן לנו את מצוותיו. חנה ויסברג קראתי איפשהו שאסור לתת צדקה בלילה. האם תוכל להסביר לי מדוע? התלמוד הירושלמי מביא את הסיפור הבא: רבי חיא בר פפא נתן צדקה לעני בלילה. בא אליו שד מכוחות הטומאה ואמר לו: כיצד הינך עושה זאת? האם לא נכתב בתורה "לא תסיג גבול רעך"? במובן הפשוט, איסור זה (המכונה "השגת גבול"), אוסר על האדם להזיז את שלטי הסימון המציינים את הגבול בין שדהו לשדה חברו, במטרה להרחיב את שטחיו בגזל. איסור זה כולל גם שלא להתחרות או לגזול את פרנסתו של האחר. בשעות הלילה, הכוחות השולטים הם כוחות הגבורה והדין; החשיכה הפיזית היא השתקפות מהנעשה בעולמות העליונים. כשאנו נותנים צדקה אנו "ממתיקים" את הגבורה והמשפט, ולכן כוחות הרוע חשו כי נתינת הצדקה של רבי חיא בר פפא פוגעת בשליחות האלוקית שהוטלה עליהם, וככזו היא מהווה השגת גבול. סיפור זה הוא המקור למה שנכתב בספרי קבלה רבים על האיסור לתת צדקה בלילה. חשוב לדעת, כי האיסור כולל רק פעולה אקטיבית של חיפוש אחר נזקק כדי לתת לו כסף לצדקה. לעומת זאת, כאשר אדם פוגש נזקק, מוטל עליו החיוב לעזור לאחיו בשעת מצוקה, כמו שנאמר "פתוח תפתח את ידך". ציווי זה חל, כמובן, גם בשעות הלילה. כאשר אנו נותנים כסף לקופת הצדקה – או רושמים צ'ק – הצדקה עצמה לא ניתנת לנזקקים בשעות הלילה, ולפיכך אין בכך כל בעיה. הרב משה גולדמן כל הזכויות שמורות. אם נהנית ממאמר זה, אנו ממליצים לך להפיץ אותו הלאה, בכפוף לתנאים המפורטים במדיניות זכויות היוצרים של Chabad.org. עוד במדור זה שמונה דרגות של נתינה משלוח מנות מן השמים איך שהגלגל מסתובב בן ועבד חלומו של רשב"י בליל ראש השנה הצג הכל » כתוב תגובה סדר לפי: החדש ביותר הישן ביותר 2 תגובות ᠋ יש לך משהו להוסיף? רוצה להעיר, לשאול, לשתף? זה המקום מ מאיר סגל נתניה, ישראל 19. אוגוסט 2012 מטבע שנקרא "סדר לדרך" כך למדתי וראיתי אצל אימי זצ"ל אך בהבדל אחד כשהמטבע נמסרה נאמר למקבל המטבע שעליך להחזירה בשובך כהוכחה ששבת בריא ושלם משליחותך/ מנסיעתך. מה נכון יותר משתי הגרסאות? השב א אנונימי חולון, ישראל 27. אוקטובר 2010 צדקה לא עדיף לתת צדקה לאנשים עצמם שזקוקים לכסף? או לבית חולים? השב הרשמה כתובת דוא"ל הירשם למגזין התחבר ראשי • תרום • כתוב לנו • שאל את הרב עברית תנאים ופרטיות • © 2023 Chabad.org

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5515759

https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4612771

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535939

התחבר לימוד וערכים תנ"ך פרשת השבוע להכיר את סידור התפילה... הגדה של פסח פרקי אבות משניות ליום השנה (יארצייט) משניות תלמוד בבלי משנה תורה להרמב"ם ספר המצוות לרמב"ם הלכות בית הבחירה לרמב"ם עם פירוש הרב עדין אבן ישראל שולחן ערוך הרב קיצור שולחן ערוך ספר התניא תורה אור לקוטי תורה דרך מצותיך היום יום ספרי כ"ק אדמו"ר סקירות ספרים להחיות את היום 3 שאלות ותשובות על ספר הזוהר מחשבת החסידות ה'נשיא' היומי - לתחילת חודש ניסן יהדות כיצד? לימוד וערכים מדורים פופולריים משפחה וקהילה מגזין אודות כתוב לנו|​שאל את הרב|​תרום ב"ה ספרים ספר התניא שיעורים בספר התניא אגרת הקדש אגרת ג' « הקודם אגרת ב' הבא » אגרת ד' ג. "וילבש – לבוש של צדקה כשריון, - המגין על הגוף, וכובע ישועה בראשו". - למרות שהפסוק מוסב כלפי הקב"ה, שהוא ילבש לבושים של צדקה וישועה לבני ישראל, ולבושים של נקמה (כפי שהוא מסיים בפסוק) כלפי אומות העולם, אך כיוון שהכלי לקליטת (או להתהוות) הענינים שלמעלה - נוצר מן הענינים שבני ישראל עושים למטה מעין ודוגמה מהם, הרי הכוונה היא (גם), שבעבודת הצדקה של בני ישראל ישנו הענין שצדקה היא לבוש, כמו שריון המגין על הגוף, וכובע ישועה בשביל הראש, ודרשו רבותינו זכרונם לברכה: מה שריון זה כל קליפה וקליפה – מהן מורכב השריון, מצטרפת לשריון גדול, אף צדקה - כל פרוטה ופרוטה – שנותנים לצדקה, מצטרפת לחשבון גדול. - לכאורה, אותו דבר שמובן במשל מובן מאליו גם בנמשל: כשם שבשריון מתהווה מפרטים רבים - ענין גדול אחד, כך בנמשל, מתהווה מהרבה פרטים ענין וחשבון אחד גדול, מה מוסיף, איפוא, המשל, שבלעדו לא היו מבינים את הדבר בנמשל? אלא הפירוש הוא: פרוש, שהשריון עשוי קשקשים – כעין קשקשי הדג, על נקבים, והם – הקשקשים, מגנים שלא יכנס חץ בנקבים, וככה הוא מעשה הצדקה: - שגם בצדקה ישנו הענין של נקבים וקשקשים המגינים על הנקבים, כפי שיסביר להלן, את זה מוסיף המשל על הנמשל, שישנו ענין של נקבים, והקשקשים – הפרוטות – מגינים על הנקבים. ובאור הענין, - מהו ענין ה"נקבים" שה"קשקשים" של מעשה הצדקה מגינים עליהם? כי גדולה צדקה מכל המצות, שמהן – מהמצוות בכלל, נעשים – נוצרים, לבושים להנשמה, - כדי שהנשמה תוכל לקבל את הגילוי של גן עדן ושלא תתבטל, היא זקוקה ללבושים שבאמצעותם תוכל לקבל את הגילוי. לבושים אלה מתהווים ממעשה המצוות, הנמשכים – הלבושים נמשכים, מאור-אין-סוף ברוך-הוא – ומכיוון שהם באים ממקום שהוא אין סוף, לכן אפשר לקבל על ידם הגילוי של גן עדן שהוא גילוי של אין סוף ובלי גבול, מבחינת "סובב כל עלמין" – שהוא אור שאינו מצומצם לפי ערך הנבראים, להתלבש בפנימיות גלויה בהם, כי אם בחינה של סובב ומקיף מעליהם, ואור זה פועל בהם בהיותו למעלה מהם, (כמבאר הפרוש – של, "ממלא כל עלמין" ו"סובב כל עלמין" בליקוטי אמרים, - בחלק הראשון של ספר ה"תניא", עין שם) – לבושים אלה שמבחינת "סובב כל עלמין", מתהווים באתערותא דלתתא, - בהתעוררות שמלמטה, היא מצות ה' ורצון העליון ברוך-הוא. - שכיוון שהמצוה היא רצון העליון, הבחינה של רצון (שהוא כח מקיף) וסובב - לכן נמשכים על ידה לבושים מבחינת "סובב כל עלמין". ועקר המשכה זו מאור-אין-סוף ברוך-הוא, הוא לבוש ו"אור מקיף" לי' ספירות - של ארבעת העולמות, דאצילות-בריאה-יצירה-עשיה, המשתלשלות - עשר הספירות של ארבעת העולמות, משתלשלות מעלה לעלה וממדרגה למדרגה כו', הנקראות - הספירות נקראות, בשם "ממלא כל עלמין". - ההמשכה מאור אין סוף ברוך הוא וסובב כל עלמין הנמשכת על ידי המצוות, נעשית בעיקר לבוש ומקיף להשתלשלותן של הספירות. ברם, לכאורה, כיוון שהספירות עצמן הן הרי אלקות - האלקות - של העולמות, מדוע, איפוא, נדרשת המשכה מאור אין סוף כלבוש לספירות? פירוש, - הכוונה היא, כי אור-אין-סוף ברוך-הוא מתלבש ומאיר בתוך כל השתלשלות העשר ספירות - של העולמות, דאצילות-בריאה-יצירה-עשיה, - כלומר, הוא מאיר בהם בפנימיות, באופן של התלבשות, והוא המאציל העשר ספירות דאצילות, המשתלשלות לבריאה-יצירה-עשיה, - כידוע שהספירות והפרצופים של עולם ה"אצילות", מאירים בעולמות "בריאה", "יצירה", "עשיה", והם מהווים האלקות שבעולמות אלה. אך, כיצד מתבצעת ההאצלה של הספירות של עולם ה"אצילות" ומה שאור אין סוף מאיר, בהשתלשלות הספירות של שאר העולמות? הרי זה - על ידי צמצום עצום המבאר ב - ספר עץ חיים, - שאין זה סתם צמצום ומיעוט של האור, אלא, זהו סילוק של האור באופן שאור שהוא אין סוף ובלי גבול יוכל להיות נאצל ולהאיר באופן של גבול, ונקרא "אור פנימי", - אור המתלבש בפנימיות, שכן הוא מצומצם לפי ערך הדבר שבו הוא מתלבש. ועל ידי קיום המצות נמשך "אור מקיף" הנזכר לעיל, ומאיר תוך העשר ספירות דאצילות-בריאה-יצירה-עשיה, ומתיחד עם ה"אור פנימי", - הרי מאיר אז בתוך האור הפנימי (בסדר ההשתלשלות) אור שהוא בבחינת אין סוף, ונקרא "יחוד קודשא-בריך-הוא - מה שהוא קדוש ומובדל, למעלה מהעולם, בחינת "סובב כל עלמין", ושכינתיה", - עם האור הפנימי הנקרא "שכינה", על שם ששוכן ומתלבש בהשתלשלות, כמו שנתבאר במקום אחר, - שעל ידי מצוות נעשה יחוד של קודשא בריך הוא עם השכינה שלו, שלכן אומרים לפני קיום המצוות "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתי"', שכן המצוות "פועלות" יחוד זה, המשכת אור ה"סובב כל עלמין" הנקרא "קודשא בריך הוא" – באור ה"ממלא כל עלמין" הנקרא "שכינה". זה, אם כן, עיקר ההמשכה הנמשכת מאור אין סוף על ידי מצוות – ההמשכה מאור אין סוף בהשתלשלות הספירות של העולמות, ומהארה דהארה מ"אור מקיף" הנזכר לעיל, על ידי צמצום רב, נעשה לבוש לבחינות נפש-רוח-נשמה של האדם בגן עדן התחתון והעליון, שיוכלו – הנפש – רוח – נשמה של האדם, ליהנות ולהשיג איזה השגה והארה מאור-אין-סוף ברוך-הוא, - המאיר בגן עדן, בהעדר לבוש זה, לא היתה הנשמה, שהיא בעלת גבול, יכולה לקבל ולהשיג הארה מאור אין סוף שהוא בלי גבול, כמו שמבואר במקום אחר. – להלן ב"אגרת הקודש". וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: "שכר מצוה בהאי עלמא ליכא", - שכר מצוה בעולם הזה – אין. אין חכמינו ז"ל אומרים ששכר מצוה אינו ניתן בעולם הזה כי אם בעולם הבא, אלא הם אומרים, שבעולם הזה אין שום שכר מצוה. כי בעולם הזה הגשמי ובעל גבול ו – החיות שבו הוא ב- צמצום רב ועצום מאד מאד, אי אפשר – לכן, להתלבש – בעולם הזה, שום הארה מאור-אין-סוף ברוך-הוא, כי אם – אלא, אך ורק על ידי – באמצעות י' ספירות, הנקראים "גופא" בזהר הקדוש: - כפי שרבינו הזקן מסביר מיד להלן שכהשוואת הגוף לנשמה, שהגוף הוא באין ערוך לגבי הנשמה, כך הספירות הן באין ערוך לגבי אין סוף, ומאחר שהשכר למעשה המצוות הוא המשכה מ"אין סוף" – אין הוא יכול להתלבש בעולם זה, ולכן "שכר מצוה בהאי עלמא – ליכא", אין בעולם הזה סוג המשכה התלבשותית כזו, שכן, ההמשכות המתלבשות בעולם זה באות רק על ידי העשר ספירות הנקראות בזוהר הקדוש "גופא", "חסד דרועא ימינא כו'". – חסד – נקרא זרוע ימין, וגבורה – זרוע שמאל, וכך הלאה. לפי, שכמו שאין ערך לו להגוף הגשמי לגבי הנשמה, כך אין ערך כלל לי' ספירות דאצילות לגבי המאציל העליון אין-סוף ברוך-הוא, כי – שכן, אפלו חכמה עלאה, - עליונה, שהיא ראשיתן, - של העשר ספירות, היא בבחינת עשיה גופנית לגבי אין-סוף ברוך-הוא, - כשם שעשיה גופנית של האדם מרוחקת מעצם הנפש שלו, כמו שנתבאר בלקוטי אמרים. – בחלק הראשון של ספר ה"תניא", בהגהה שבפרק ב'. ואי לזאת, - ולכן, במעשה הצדקה וגמילות חסדים, שאדם אוכל מפרותיהן בעולם הזה, - הרי, אם בצדקה וגמילות חסדים יש לאדם משהו מהשכר – הפירות – בעולם הזה, הכוונה היא שבמצוות אלו אכן יורד לעולם הזה משהו מהאור הנזכר לעיל, וזאת מפני ש- יש נקבים, על דרך משל, בלבוש העליון המקיף על – בחינת "גופא", הם הכלים די' ספירות, - שמשהו מהכלים של עשר הספירות ירדו דרך הנקבים לעולם הזה, להאיר מהם ולהשפיע אור ושפע מ"חסד – שהוא בחינת דרועא ימינא" – הזרוע הימנית, נמשך אורך ימים בעולם הזה הגשמי, ועושר וכבוד – נמשכים בעולם הזה, מ"דרועא שמאלא", - מספירת הגבורה שהיא בחינת הזרוע השמאלית, וכן – נמשכת השפעה למטה בתפארת – מספירת התפארת, והוד והדר וחדוה וכו': - נמשכים למטה מספירות הוד, יסוד, וכו'. כל האמור הוא השפעה הנמשכת למטה על ידי הנקבים למשל הנוצרים בלבוש ובאור המקיף הנמשך בתוך הספירות. אך כדי שלא יינקו החיצונים למעלה – הקליפות, מאור ושפע המשתלשל ויורד למטה מטה עד עולם הזה הגשמי, - בשעה שההשפעה מתצמצמת כל כך, הרי זה נותן מקום שיוכלו החיצונים לינוק מזה. כשמאיר האור כמו שהוא, הרי הכלי לקליטתו הם רק הספירות וענינים של קדושה; ואילו כשהאור יורד למטה אחרי צמצומים רבים עד לעולם הזה הגשמי, יש מקום ח"ו שהחיצונים יוכלו לקבל יניקה מאור זה, וכן למטה – וכך גם למטה יש צורך להגן על האדם ולשמרו ולהצילו מכל דבר רע בגשמיות וברוחניות, - שזה ענין שיכול להיות למטה על ידי יניקת החיצונים – ויש צורך למנוע זאת, לזאת – ולכן, חוזר ומאיר אור המקיף וסותם הנקב, על דרך משל, - הנקב שנוצר על ידי מעשה הצדקה וגמילות חסדים חוזר ונסתם, כדי שהחיצונים לא יוכלו לקבל שום יניקה מההשפעה הנשפעת על ידי הנקב למשל, שכן מהאור המקיף אין הם יכולים לקבל יניקה, כי הוא – האור המקיף בא מבחינת אין-סוף וסובב כל עלמין כנזכר לעיל. – שמשם אין החיצונים יכולים לקבל יניקה. הרי, שגם במעשה הצדקה וגמילות חסדים יש ענין של נקבים וקשקשים הסותמים את הנקבים. הנקבים משמשים כפתיחה באור המקיף ובלבוש, דרכה ירדו "פירותיהן" כשכר לאדם שבעולם הזה. והקשקשים הם האור המקיף הסותם את הנקבים שלא תוכל להיות יניקה לחיצונים, ולפי זה הרי זה מכוון למשל השריון העשוי מנקבים וקשקשים המגינים על הנקבים. וזהו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: - כשם שבשריון מצטרפת כל קליפה וקליפה לשריון גדול, כך בצדקה "מצטרפת – כל פרוטה ופרוטה, לחשבון גדול" דיקא, - המלה "גדול" הוא בדיוק, "כי גדול ה' ומהלל מאד", בלי סוף ותכלית וגבול [חס ושלום]: - הרי שעל ידי הפרוטות של צדקה ממשיכים מהבחינה של "גדול ה"', כפי שהוי' המרמז על עשר הספירות, י' חכמה, ה' בינה, ו' ששת המדות, וה' אחרונה מלכות – מקבל מ אין סוף והן בבחינת "גדולה" מ"אין סוף". אך מי הוא הגורם לירידת האור והשפע לעולם הזה הגשמי מי' ספירות הנקראים "גופא", - מה הגורם, שאור כזה, שרק עשר הספירות של "אצילות" הן כלים אליו – ירד למטה בעולם הזה הגשמי? - הוא היחוד הנזכר לעיל, - היחוד של "קודשא בריך הוא ושכינתי", היחוד של האור שבבחינת "אין סוף" עם האור שמאיר בפנימיות בספירות והשתלשלות, הנעשה על ידי המצוות, שהיא תוספת הארה והשפעה מבחינת אור-אין-סוף המאציל העליון ברוך-הוא, - שמאציל עשר הספירות של עולם ה"אצילות", ביתר שאת על ההארה וההשפעה – הנמשכות ב"אצילות", שבתחלת האצילות – של עולם ה"אצילות", וההשתלשלות – של הספירות, וכו'. – הרי, כיוון שנמשכת תוספת אור שלמעלה מעלה מ"אצילות", ולגבי אור זה, "אצילות" ו"עשיה" שווים (כי האור הוא אין סוף) – לכן יכול להימשך מצד אור זה השפעה מעשר ספירות של "אצילות" לעולם הזה הגשמי. וראשית תוספת ההארה וההשפעה, - הנמשכת בספירות ד"אצילות", היא לראשית הי' ספירות. – לספירת ה"חכמה" שהיא ראשיתן של עשר הספירות. וזה הוא – מה שכתוב אחרי "וילבש צדקה כשריון" - "וכובע ישועה בראשו" - "ישועה" הוא מלשון "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו", - הרי שישועה היא מלשון פניה, שהקב"ה נפנה ונמשך, והוא ירידת – והמשכת האור והשפע ד – של בחינת ש"ע נהורין – אורות, שבזהר הקדוש, - אור שהוא למעלה מעלה מעשר הספירות של "אצילות": הש' מרמז על בחינת חב"ד, ג' המוחין, כפי שהם במדריגה של מאות – שלש מאות, והע' מרמז על ז' המדות כפי שכל אחת מהן כוללת עשר – שבעים, אור נעלה זה ("וכובע ישועה") נמשך "בראשו", בראשיתן של עשר הספירות. וכמו שכתוב: "יאר ה' פניו – הפנימיות שלו, פנימיות השפע של אור אין סוף, אליך", - אל בני ישראל כאן למטה, "יאר פניו – הפנימיות שלו, אתנו סלה" - "אתנו" – כדי שהאור של פניו יתברך יימשך ויהיה אתנו כאן למטה, הוא על ידי מעשה הצדקה. וזה הוא – מה שכתוב: "זורע צדקות - מצמיח ישועות". – שצדקה מביאה ענין הישועות, שיהיו צמיחה וגילוי מבחינת ישועה, מהאור של ש"ע נהורין. וככה יאר ה' פניו אליהם, צדקתם עומדת לעד, - שכן, ההמשכה האמורה, שיורדת עתה בגילוי למטה הרי היא מהפירות בלבד, ואילו ה"קרן" ו"עצם" השכר, איננו יורד עתה בגילוי למטה, אלא נשאר בהעלם, עד לעתיד לבוא בעולם התחיה, שאז יתגלה שכר המצוה עצמו כאן למטה, שכן, אז יאיר ויתלבש האור ה"סובב כל עלמין" למטה. – כפי שרבנו הזקן מסביר זאת להלן ב"אגרת הקודש" סימן ל"ב, וקרנם תרום בישועת "מצמיח קרן ישועה", "צמח צדקה" – שהקב"ה עושה עם ישראל, מה"כובע ישועה" הנזכר לעיל, כנפש תדרשנו: - כפי הנפש הדורשת אותו. « הקודם אגרת ב' הבא » אגרת ד' כל הזכויות שמורות. אם נהנית ממאמר זה, אנו ממליצים לך להפיץ אותו הלאה, בכפוף לתנאים המפורטים במדיניות זכויות היוצרים של Chabad.org. עיין בספר שיעורים בספר התניא » בספר זה לקוטי אמרים שער היחוד והאמונה אגרת התשובה אגרת הקדש קונטרס אחרון עוד במדור זה אגרת ד' אגרת ה' אגרת ו' אגרת ז' אגרת ח' הצג הכל » עוד כתבות שיעניינו אותך לנצח כל רגע מחדש: סיפורו של ספר וסופר 1 תגובה "כיצד אפשר להכניס א-ל גדול ונורא כל כך בתוך ספר... 7 פתגמים מספר התניא שישנה לכם את החיים 5 תגובות מהו ספר תניא? מאמר מרתק מאת הרב עדין אבן ישראל... הוסיפו תגובה ᠋ יש לך משהו להוסיף? רוצה להעיר, לשאול, לשתף? זה המקום הרשמה כתובת דוא"ל הירשם למגזין התחבר ראשי • תרום • כתוב לנו • שאל את הרב עברית תנאים ופרטיות • © 2023 Chabad.org

https://he.chabad.org/dailystudy/tanya.asp?tdate=03%2F13%2F2010

התחבר BeitChabad.com - בית חבד חומש עם רש"י תהילים תניא רמב"ם: פרק אחד רמב"ם: שלושה פרקים המצוה היומית היום יום יהדות כיצד? לימוד וערכים מדורים פופולריים משפחה וקהילה מגזין אודות כתוב לנו|​שאל את הרב|​תרום ב"ה לימוד וערכים שיעורי לימוד יומיים תניא תניא לקוטי אמרים, אמצע פרק ל"ז שבת כ״ז. אדר ה׳תש״ע / 13. מרץ 2010 ובזה - במה שהוסבר, שמעלת המצוות המעשיות מתבטאת בכך שעל ידן מתעלית הנפש החיונית, יובן מה שהפליגו רבותינו זכרונם לברכה במאד מאד במעלת הצדקה, ואמרו ש"שקולה כנגד כל המצות", ובכל תלמוד ירושלמי היא - מצות הצדקה, נקראת בשם "מצוה" סתם, - כשאומרים שאדם עומד לעשות מצוה (סתם), הכוונה היא למצות הצדקה, כי כך היה הרגל הלשון לקרא צדקה בשם "מצוה" סתם, - וכל כך למה? מפני שהיא - מצות הצדקה, עיקר המצות מעשיות, ועולה על כולנה, שכולן - כל המצוות המעשיות, הן רק - כדי להעלות נפש החיונית לה', שהיא - הנפש החיונית, היא המקיימת אותן, ומתלבשת בהן - במצוות המעשיות, ליכלל באור אין-סוף ברוך-הוא המלבש בהן, - במצוות המעשיות. ומכיוון שכל כוונתה ומטרתה של מצוה היא מה שהנפש החיונית מתלבשת באותה מצוה ומוקפת באור אין סוף ברוך הוא שבמצוה - ואין לך מצוה שנפש החיונית מתלבשת בה כל כך כבמצות הצדקה, - שהרי בצדקה מתלבשת הנפש החיונית במדה גדולה בהרבה מאשר בכל שאר המצוות המעשיות: שבכל המצות אין מתלבש בהן רק כח אחד מנפש החיונית - כגון: כוח המעשה שביד המניחה תפילין, או המחזיקה באתרוג וכדומה, וגם זה רק בשעת מעשה המצוה לבד, אבל בצדקה שאדם נותן מיגיע כפיו - שנותן צדקה מהכסף שהרוויח מיגיעת כפיו, הרי כל כח נפשו החיונית מלבש בעשיית מלאכתו או עסק אחר - שהשקיע בו כל כוח נפשו החיונית, שנשתכר בו מעות אלו, וכשנותנן לצדקה - אותם כספים שהשקיע בהשגתם את כל כוח נפשו החיונית, הרי כל נפשו החיונית עולה לה'. - שהרי בעבודתו וביגיעתו בא לידי ביטוי כל כוח-הפועל של נפשו החיונית - שלא כמו במצוה אחרת, כאמור, הקשורה בכוח יחיד של הנפש החיונית. ולכן ישנה מעלה גדולה כל כך בצדקה, יותר מאשר בכל שאר המצוות. ברם, נשאלת השאלה: מה הדין בצדקה שאדם נותן מכסף שלא עבד ולא יגע להשגתו, האם אין בה אותה מעלה? - מסביר רבנו הזקן: וגם מי שאינו נהנה מיגיעו, מכל מקום, הואיל ובמעות אלו - שהוא נותן לצדקה, היה יכול לקנות - אמצעים לסיפוק חיי נפשו החיונית - הרי - שבנתינתו כסף זה לצדקה, הוא נותן חיי נפשו לה'. - כך, שבמצות הצדקה מתלבשת הנפש החיונית הרבה יותר מאשר בכל שאר המצוות המעשיות. ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה - על צדקה ש"מקרבת את הגאולה", לפי שבצדקה אחת - במתן צדקה פעם אחת, מעלה הרבה מנפש החיונית, מה שלא היה יכול להעלות ממנה כל כך כחות ובחינות בכמה מצות מעשיות אחרות. - בקיום הרבה מצוות מעשיות אחרות לא היה מעלה כל כך הרבה כוחות ובחינות של הנפש החיונית, כמו בקיום מצות הצדקה פעם אחת. וככל שמבררים ומעלים יותר את הנפש החיונית - מקרבים יותר את הגאולה, כפי שכבר למדנו, שתכלית ימות המשיח קשורה בהעלאת הנפש החיונית להקב"ה. על כל פנים מבואר, שבצדקה מעלה לגבי כל שאר המצוות, כולל גם מצות לימוד תורה. שבת כ״ז. אדר ה׳תש״ע / 13. מרץ 2010 אודות הספר Lessons In Tanya » Lessons in Tanya is a well-lit and accessible gateway to the Tanya - the fundamental, classic work upon which all concepts of Chabad Chasidism are based. אודות המו"ל Kehot Publication Society Kehot Publication Society » Kehot Publication Society, the publishing arm of the Lubavitch movement, has brought Torah education to nearly every Jewish community in the world, and is the world's largest publisher of Jewish literature. בקר באתר התחבר ראשי • תרום • כתוב לנו • שאל את הרב עברית תנאים ופרטיות • © 2023 Chabad.org

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/536033

התחבר לימוד וערכים תנ"ך פרשת השבוע להכיר את סידור התפילה... הגדה של פסח פרקי אבות משניות ליום השנה (יארצייט) משניות תלמוד בבלי משנה תורה להרמב"ם ספר המצוות לרמב"ם הלכות בית הבחירה לרמב"ם עם פירוש הרב עדין אבן ישראל שולחן ערוך הרב קיצור שולחן ערוך ספר התניא תורה אור לקוטי תורה דרך מצותיך היום יום ספרי כ"ק אדמו"ר סקירות ספרים להחיות את היום 3 שאלות ותשובות על ספר הזוהר מחשבת החסידות ה'נשיא' היומי - לתחילת חודש ניסן יהדות כיצד? לימוד וערכים מדורים פופולריים משפחה וקהילה מגזין אודות כתוב לנו|​שאל את הרב|​תרום ב"ה ספרים ספר התניא שיעורים בספר התניא אגרת הקדש אגרת כ"א « הקודם אגרת כ' הבא » אגרת כ"ב כא. אגרת קודש זו כותב רבנו הזקן, לעורר את אלה שקיבלו על עצמם לתת סכום כסף מסויים במשך השנה ל"כולל חב"ד", לתמוך בלומדי תורה ועוסקים בעבודת ה' בארץ ישראל. ההתעוררות היא, שלא יחכו לסוף השנה ויתנו אז את כל הסכום, כי אם יחלקו את הכסף למנות שבועיות או לפחות חדשיות, שכן, מלבד מעלת הזריזות בכל מצוה בכלל ובצדקה ביחוד, ישנה מעלה נוספת בנתינת סכום הכסף (שרוצים לתת במשך השנה) במנות מרובות, כפי שיסביר טעמו של דבר. מתחיל רבנו הזקן אגרתו זו בברכה לבני ישראל הנקראים בכלל "אוהבי שמו", מצד האהבה שיש בבני ישראל להקדוש ברוך הוא, ובמיוחד אלה שנותנים לצדקה עבור אלה שעוסקים בתורה ובעבודה בארץ ישראל - נקראים הם במיוחד "אוהבי שמו", שכן, ארץ ישראל היא הרי ארץ אשר "עיני ה' אלקיך בה", מאירה שם המשכה פנימית משם הוי', ושם הוי' הוא הרי "שמו" המיוחד של הקדוש ברוך הוא. אחר דרישת שלומם, כמשפט לאוהבי שמו, - של הקדוש ברוך הוא. אל המתנדבים בעם, לעשות צדקת ה' עם ארצו הקדושה, לתת מדי שנה בשנה חוק הקצוב מעות ארץ הקדש, - לתמוך ביושבי ארץ הקודש, ארץ ישראל, תבנה ותכונן במהרה בימינו, אליהם תטף מלתי, ותזל כטל אמרתי, - כלומר, רבנו הזקן קורא ופונה אליהם - לזרז לזריזים, - בהתאם לביטוי "אין מזרזין אלא למזורזין", ולחזק ידים רפות, - כלומר, שברצון ובלב לא חסר; קיים הרצון והרגש לתת, אלא שהידים רפות לעשות זאת בפועל. במתן דמים - מעות ארץ ישראל - מדי שבת בשבתו, ולפחות מדי חדש בחדשו, מערכו הקצוב לערך שנה, - יחלקו את הכסף המוקצב לכל השנה במנות שבועיות או לפחות במנות חדשיות. וכל כסף הקדשים אשר עלה על לב איש להתנדב בלי נדר לפרנסת אחינו יושבי ארץ הקדש, מדי שנה בשנה. - כפי הנראה רוצה רבנו הזקן להוסיף כאן, שלא רק את הסכומים שקבעו לתת בשנים קודמות יחלקו עתה במנות שבועיות או חדשיות, אלא גם אם עלה במחשבתו של מישהו לתת סכום גדול יותר מאשר בשנים הקודמות, יקיים גם הוא בקשה זו לתת את הסכום הנוסף במנות שבועיות או חדשיות. כי הנה, מלבד הידוע לכל גדל מעלת הזריזות בכל המצות, - שיש להזדרז בעשיית מצוה לעשותה מה שמוקדם יותר, הנאמר ונשנה בדברי רז"ל: "לעולם יקדים אדם לדבר מצוה כו'", וזריזותיה דאברהם אבינו עליו השלום - זריזותו של אברהם אבינו ב"עקידה", היא העומדת לעד, לנו ולבנינו עד עולם, כי העקדה עצמה - שהקדוש ברוך הוא זוכר תמיד זכותה לבני ישראל, אינה נחשבה כל כך לנסיון גדול לערך מעלת - ומדריגת אברהם אבינו עליו השלום, - זה טעם אחד מדוע אין העקידה עצמה נחשבת לנסיון גדול כל כך לגבי אברהם אבינו, מצד מעלתו ומדריגתו הגדולות, טעם שני, הוא: בשגם - בלקחנו גם בחשבון, כי ה' דבר בו: "קח נא את בנך כו'", - שיקח את יצחק לעקידה, והרי - היו כמה וכמה קדושים שמסרו נפשם על קדשת ה' גם כי לא דבר ה' בם; - כיצד, איפוא, זה יכול להיחשב לנסיון גדול כל כך לגבי אברהם אבינו, בשעה שהוא נצטוה על כך מהקדוש ברוך הוא בעצמו? רק - הגדלות של העקידה היא בכך, שאברהם אבינו עליו השלום עשה זאת בזריזות נפלאה, - "וישכם אברהם בבוקר", ו"ויחבוש את חמורו", חבש בעצמו את האוכף של החמור, ולא ציווה ולא חיכה שמישהו אחר יעשה זאת, להראות - גם לאחרים, שמחתו וחפצו - תענוגו הפנימי, למלאת רצון קונו ולעשות נחת רוח ליוצרו. - באחד ממאמריו, מי"ב בתמוז תש"ט, מסביר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, שעבודת בעלי תשובה היא להשפיע גם על אחרים. בהתאם לכך יכולים לבאר, שכיוון שבענין העקידה היתה העבודה במהופך ממהותו של אברהם אבינו (שהרי אברהם הוא מדת האהבה, והעקידה היתה ענין של גבורה), "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה", שזה על דרך עבודת בעל תשובה המעמיד את עצמו במהות אחרת, לכן רצה אברהם אבינו להראות גם לאחרים את שמחתו ועונגו בקיום רצון הקדוש ברוך הוא בענין זה, וממנו - מאברהם אבינו - ובכוח שהוא העניק לבני ישראל בכל הדורות, למדו רז"ל לקיום כל המצות בכלל, - שיש לקיים כל מצוה בזריזות, ובפרט מעשה הצדקה העולה על כולנה, - בכך, שהיא המגנה ומצלה בפרותיה - הניתנים בעולם הזה מכל מיני פרעניות המתרגשות, כדכתיב: - כמו שכתוב: "וצדקה תציל ממות", וכל שכן - זה מציל משאר מיני יסורים הקלים ממות - הרי כל שכן שטוב לנו גם בעולם הזה להקדימה - את מתן הצדקה, כל מה דאפשר, - כלומר, אם שאר המצוות, שאין שכרן בעולם הזה, יש להקדים בעשייתן, הרי בודאי שיש להזדרז בכל מיני זירוז בקיום מצות הצדקה ששכר "פירותיה" ניתן בעולם הזה והיא מגינה מיסורים רחמנא ליצלן. שהרי אדם נדון בכל יום: - הרי נכון הדבר שנוגע לו לגבי המשפט של אותו יום שתהיה לו הזכות של צדקה המגינה ומצילה. עד כאן דן רבנו הזקן במתן סכומי הכסף, שהתנדבו לתת באופן שנתי עבור ארץ הקודש, כל שבוע את החלק של השבוע, או לכל הפחות כל חודש את החלק של החודש - מצד ענין הזריזות. להלן מוסיף רבנו הזקן פרט ומעלה נוספים באי-לחכות עד סוף השנה: המעלה מתבטאת גם בזיכוך הנפש הבא מצד העבודה של צדקה, שכל פעם שהוא נותן נתינה ועושה פעולה בעבודת הצדקה, הוא עושה כל פעם פעולה של זיכוך הנפש, וגם בכך שהצדקה פועלת למעלה יחוד בספירות ובפרצופים עליונים - הרי בכל נתינה של צדקה הוא גורם מחדש את היחוד למעלה . אך גם זאת מצאנו ראינו בעבודת הצדקה, - בענין ה עבודה שיהודי מתייגע כנגד טבע נפשו, לתת צדקה יותר מאשר מסתבר לו מצד טבע נפשו, כפי שהוסבר באגרת הקודש סימן י"ב ההבדל בין " מעשה הצדקה" ל" עבודת הצדקה", ש"מעשה הצדקה" היא נתינת הצדקה על דרך הרגיל, ואילו האופן הנעלה יותר ב" עבודת הצדקה " הוא כשנתינת הצדקה היא למעלה לגמרי מטבע נפשו ורגילותה, שהרי הוא מתייגע עם עצמו ביגיעה גדולה לתת יותר מאשר הוא רגיל לתת; הרי אפילו כשהסכום שהוא נותן אינו למעלה לגמרי מרגילותו, אלא עצם נתינת הצדקה במנות רבות, לתת פעם ועוד פעם וכו', יש בכך משום ענין של עבודה - ראינו ומצאנו בעבודת הצדקה מעלה פרטיות גדולה ונפלאה אין ערוך אליה, - לא מעלה גדולה ונפלאה סתם, אלא מעלה שהמעלות האחרות אינן בהשוואה כלל אליה, להיות מעשה הצדקה - נתינת הצדקה בפועל, לא ההתנדבות לכך שהיא יכולה להיות להתנדב בפעם אחת לכל השנה, אלא עצם המעשה של נתינת צדקה תהיה נעשית בפעמים רבות, וכל המרבה - ונותן את הצדקה במנות רבות, הרי זה משובח, ולא בפעם אחת ובבת אחת, - לתת את כל הסכום בפעם אחת, גם כי הסך הכולל אחד הוא, - בכל זאת מעלה גדולה ונפלאה שאין ערוך לה בנתינת הסכום במנות רבות, כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפרוש המשנה ששנו חכמים ז"ל: "והכל לפי רב המעשה": - שהרמב"ם בפירוש המשניות שלו מפרש ומדייק שזה לא "לפי גודל המעשה" כי אם "לפי רוב המעשה" - שהמעשה הטוב נעשה בפעמים רבות. והרמב"ם מפרש, למשל כשאחד יתנדב לתת אלף זהובים בבת אחת, הרי זה אמנם מעשה גדול, אך אין זה נעשה כל כך קנין בנפש, מאשר כשהוא נותן אלף הזהובים באלף פעמים, שכן, על ידי כל נתינה נעשה הדבר יותר קנין הנפש, קנין וזיכוך בנפשו. להלן יסביר רבנו הזקן, שמלבד הזיכוך שנעשה בנפשו על ידי נתינת הצדקה בפעמים רבות, נעשה על ידי כל נתינה יחוד עליון למעלה, והנה, מלבד כי הרמב"ם ז"ל באר היטב טעמו ונמוקו, - מדוע יש מעלה גדולה בנתינת הסכום בפעמים מרובות, כדי לזכך הנפש על ידי ריבוי המעשה, - על ידי עשיית המעשה הטוב בפעמים רבות - הרי לבד זאת, הנה מקרא מלא דבר הכתוב: "פעלת צדקה לחיים", - הרבי מציין ב"הערות ותיקונים" שבסוף ה"תניא", לעיין בפסוקים במשלי י, טז, שם כתוב "פעולת צדיק לחיים" (לא המלה "צדקה" כי אם המלה "צדיק") ובמשלי יא, יא, שם כתוב "כן צדקה לחיים", שם אכן כתוב "צדקה לחיים", אבל המלה המקדימה היא לא " פעולת צדקה" כי אם " כן צדקה", והרבי אומר שם ב"הערות ותיקונים": "וצע"ג", שכן, בשני הפסוקים לא כתוב הלשון "פעולת צדקה לחיים", שרבנו הזקן מביא כמקרא מלא "פעולת צדקה לחיים". כפי הנראה אין הרבי רוצה להסתפק במה שיכולים לפרש ש"פעולת צדיק", היא צדקה, וכשהפסוק אומר ש"פעולת צדיק לחיים" הכוונה שהפעולה של צדקה (על דרך כמו "צדיק ה' צדקות אהב") לחיים - אין הרבי, כפי הנראה, רוצה להסתפק בכך, שכן, כשאומרים "מקרא מלא דיבר הכתוב", צריך הדבר להיות בפירוש בפסוק, בלי ההוספה שפעולתו של צדיק היא צדקה, ולכן זה צע"ג שבפסוק אין אנו מוצאים המלים "פעולת צדקה לחיים". דהינו שפעלתה וסגלתה - של צדקה, היא להמשיך חיים עליונים - האופן העליון יותר של חיים, מחיי החיים אין-סוף ברוך-הוא - להמשיך זאת לארץ החיים, - ל"מלכות דאצילות" הנקראת "ארץ החיים", שהיא "ארץ", המדריגה התחתונה ביותר בספירות, וממנה באים ה"חיים" לכל הנבראים, נוצרים ונעשים - ימשיכו בה מ"ז"א (מדות) דאצילות" שהיא המדריגה האחרונה של "עולמות אין סוף", וה"חיים" של ז"א ומדות דאצילות הם בחינה של " חיי החיים", היא "שכינת עזנו", - הנותן חוזק וחיות בנבראים, שעליה נאמר: "ואתה מחיה את כלם", - את כל הנבראים, "אתה" מוסב על "מלכות דאצילות", האותיות מאל"ף עד תי"ו עם ה' המוצאות שהן מקור האותיות, שזה המלה "אתה": א' ת' ה', והיא סכת דוד הנופלת עד עפר, - שבזמן הגלות, השכינה שנקראת "סוכת דוד" היא בגלות ובירידה עד עפר , וכמאמר רז"ל : "גלו לאדום - הגלות האחרונה שלנו, שכינה עמהם - בגלות, כו'", - הרי כיוון שזו הגלות האחרונה והתחתונה - ירדה השכינה עד למדריגות התחתונות ביותר - עד עפר, ועל ידי צדקה ממשיכים לשכינה מחיי החיים אין סוף ברוך הוא, כי באתערותא דלתתא - על ידי התעוררות האדם למטה, "להחיות רוח שפלים" - עניים, דילית ליה מגרמיה כלום - שאין להם משל עצמם כלום, נעשה על ידי זה אתערותא דלעילא, - התעוררות ופעולה למעלה, להמשיך חיים מ"חיי החיים" ל"מלכות דאצילות" שבספירות היא בחינה וספירה ש"לית לה מגרמה כלום", שאין לה משל עצמה כלום, היא רק מקבלת משאר הספירות, ובפרט בהתנדב עם להחיות יושבי ארץ החיים ממש, - יושבי "ארץ ישראל" שלמטה שהיא מכוונת כנגד "ארץ החיים" שלמעלה - הרי הצדקה שנותנים להחזקת העוסקים בתורה ועבודה בארץ ישראל, יש על ידי זה המשכה מיוחדת במינה מחיי החיים ל"מלכות דאצילות" ול"שכינה", ודי למבין. וכל משכיל על דבר גדול ונפלא כזה - שעל ידי מעשה הצדקה ממשיכים חיים עליונים מ"אין סוף" ברוך הוא לשכינה שנמצאת בגלות, ימצא טוב טעם ודעת, כמה גדולים דברי חכמים ז"ל שאמרו: "הכל לפי רב המעשה", דהינו מעשה הצדקה הנעשה בפעמים רבות, להמשיך חיים עליונים, - מחיי החיים "אין סוף" ברוך הוא, ליחד - ולפעול יחוד עליון - של קודשא בריך הוא ושכינתי' (של הקדוש ברוך הוא ושכינתו) פעמים רבות. - אשר בכל נתינה - מייחדים יחוד עליון באופן של המשכה מקודשא בריך הוא (הקב"ה) ו"אין סוף" לשכינתי' (לשכינתו) עד למטה במדריגות התחתונות ביותר, והיינו נמי - וזה גם כעין מה שכתב הרמב"ם: - במעלת נתינת צדקה במנות רבות, לזכך הנפש, - בדברים אלה של הרמב"ם מרומז הענין מה שנעשה למעלה היחוד העליון, כנודע מזהר הקדוש דשכינה נקראת "נפש", כי היא - השכינה, היא חיינו ונפשנו, וכתיב: - וכתוב : "כי שחה לעפר נפשנו". - כלומר, השכינה שירדה עד מטה מטה - בגלות. ולכן אמרו רז"ל : "גדולה צדקה, שמקרבת את הגאלה", - גאולת השכינה מהגלות, להקימה מעפר מעט מעט, - על ידי נתינת צדקה כל פעם מקימים יותר את השכינה שנפלה בגלות, "עד כי יבא שילה" : - שאז תהיה הקימה השלימה של השכינה. « הקודם אגרת כ' הבא » אגרת כ"ב כל הזכויות שמורות. אם נהנית ממאמר זה, אנו ממליצים לך להפיץ אותו הלאה, בכפוף לתנאים המפורטים במדיניות זכויות היוצרים של Chabad.org. עיין בספר שיעורים בספר התניא » בספר זה לקוטי אמרים שער היחוד והאמונה אגרת התשובה אגרת הקדש קונטרס אחרון עוד במדור זה אגרת כ"ב אגרת כ"ג אגרת כ"ד אגרת כ"ה אגרת כ"ו הצג הכל » עוד כתבות שיעניינו אותך לנצח כל רגע מחדש: סיפורו של ספר וסופר 1 תגובה "כיצד אפשר להכניס א-ל גדול ונורא כל כך בתוך ספר... 7 פתגמים מספר התניא שישנה לכם את החיים 5 תגובות מהו ספר תניא? מאמר מרתק מאת הרב עדין אבן ישראל... הוסיפו תגובה ᠋ יש לך משהו להוסיף? רוצה להעיר, לשאול, לשתף? זה המקום הרשמה כתובת דוא"ל הירשם למגזין התחבר ראשי • תרום • כתוב לנו • שאל את הרב עברית תנאים ופרטיות • © 2023 Chabad.org

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4612340

התחבר יהדות כיצד? חגים במעגל החיים לוח שנה עברי מצוות: כיצד? ספר תורה לילדי ישראל שאל את הרב יהדות כיצד? לימוד וערכים מדורים פופולריים משפחה וקהילה מגזין אודות כתוב לנו|​שאל את הרב|​תרום ב"ה יהדות כיצד? במעגל החיים חתונה יהודית אני רוצה לחסוך כסף לחתונה. להמשיך לתת מעשר? זה תלוי בהסתכלות שלך ישראל בלוי להפסיק לתרום כדי לחסוך? ברוך השם, אני נותנת מדי חודש מעשר מההכנסות שלי לצדקה. העניין הוא שאני עומדת להתחתן בקרוב, ואזדקק לכל שקל. האם אפשר להפסיק לתרום את המעשרות כדי לחסוך כסף לחתונה? תלוי איך שואלים אפשר לשאול את השאלה שלך בשתי צורות, והתשובה תשתנה בהתאם. דרך אחת לשאול את השאלה היא: "האם אני חייבת להמשיך לתת מעשר גם כשאני זקוקה לכסף בשביל החתונה?". על שאלה כזו התשובה תהיה: מעשר כספים – לתרום עשרה אחוזים מההכנסות לצדקה – הוא מצווה גדולה, אבל לא חובה. בנסיבות מסוימות אפשר לקיים את מצוות צדקה גם בפחות. אם כי, אי אפשר לומר את זה בצורה גורפת, כי ייתכן שבאופן אישי תצטרכי לערוך קודם "התרת נדרים", כדי להפר את ההתחייבות הקבועה שאימצת לעצמך עד היום. אבל יש דרך אחרת לשאול את אותה שאלה: "ברוך השם, אני עומדת להתחתן ובתקופה הקרובה צפויות לי הוצאות כספיות רבות. מה אוכל לעשות כדי שהחתונה שלי תהיה הכי מוצלחת שאפשר ואזכה לחיים מאושרים ביחד עם בעלי לעתיד?". ועל זה התשובה תהיה: הסגולה הבדוקה והטובה ביותר לחיים מאושרים ושמחים היא לא להפחית בנתינת הצדקה אלא בדיוק להיפך, לתת יותר. זה נכון תמיד, וזה נכון במיוחד לקראת אירועים משמעותיים בחיים, בוודאי לפני החתונה וביום החתונה עצמו. הרבי נהג לומר לחתנים וכלות שביקשו את ברכתו: "את הכסף של הפרחים לחתונה תנו לצדקה, וזה מה שיהפוך את החתונה שלכם למפוארת ושמחה באמת!". הרבי אף הציע שהקרובים והחברים של החתן והכלה יתרמו לצדקה ביום החתונה לזכות הזוג הטרי. אז אם עד היום את תורמת מעשר מההכנסות לצדקה, בתקופה הזו תתרמי לצדקה (לפחות קצת) יותר. ככל שתוסיפי בצדקה, תזכי לשפע וברכה גדולים יותר מהשמים. וברגע הזה של החיים, אין דבר חשוב יותר. כך תזכי לילדים בריאים ומאושרים, משפחה מלאה בשמחה ונחת וגם פרנסה בשפע. מזל טוב, הרבה אושר ועושר. ישראל בלוי כל הזכויות שמורות. אם נהנית ממאמר זה, אנו ממליצים לך להפיץ אותו הלאה, בכפוף לתנאים המפורטים במדיניות זכויות היוצרים של Chabad.org. עוד במדור זה למה מרימים את החתן והכלה על כיסא? בחנו את עצמכם: מה אתם יודעים על טקס החתונה היהודי? למה ה'כְּתוּבָּה' כתוב בארמית? 15 דברים שחייבים לדעת על חתונה יהודית מותר לעשות חתונה ביום שישי? הצג הכל » עוד כתבות שיעניינו אותך מצוות צדקה: למה כדאי לתת, ואיך זה יבטיח לכם הצלחה... שיעור לפרשת ראה לצפיה (56:56) תנו מיליון שקל לצדקה בלי לפתוח את הארנק 8 תגובות כיצד צריך להתנהל ארגון צדקה רוצים לפגוש בבורא העולם? עליכם לתת 2 תגובות הוסיפו תגובה ᠋ יש לך משהו להוסיף? רוצה להעיר, לשאול, לשתף? זה המקום הרשמה כתובת דוא"ל הירשם למגזין התחבר ראשי • תרום • כתוב לנו • שאל את הרב עברית תנאים ופרטיות • © 2023 Chabad.org

https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1224836