בס"ד
א' הוא בן אדם בן 60 לערך, הוא אחד משכני, אני גר באזור חילוני מאוד, אפילו שמאלני כאשר א' אחד מהמובילים שבהם, אך לצערו בשנים האחרונות משפחתו הולכת וחוזרת בתשובה למול עיניו כאשר הדבר התחיל בבנו הגדול והמשיך באשתו ולאחר מהכן לקחה אשתו את בתם הצעירה והוא נשאר בודד בחילוניותו יחד עם הבת הגדולה (יותר גדולה מאחיה) ושניהם שומרים על חילוניותם בחרדיות מוחלטת כאשר אף אדם לא מצליח לקרב אותם סנטימטר לעבר היהדות.
השבת האחרונה (פרשת עקב תש"פ) יצרתי איתו שיחה מעניינת אשר את חלקה אביא כאן והשיחה גרמה לו בפעם הראשונה להיפתח ליהדות בצורה אחרת ועד כה מתחילת השבת אין הוא מפסיק לדבר בשבחיי וטוען שאני יכול להחזיר בתשובה כל אדם. אינני יודע אם הדבר נכון וזה גם לא הנושא, מ"מ הדבר מוכיח שאכן זז אצלו אישית משהו. על כן אני רוצה להביא תוכן מהשיחה הארוכה מאוד שערכתי איתו ומעניין אותי לדעת מה דעתכם האם עניתי תשובות בכיוון הנכון של האמונה.
שימו לב שאני בסך הכל בעל תשובה מזה 4 שנים, אני חובב מאוד של פסיכולוגיה ופילוסופיה ולכן התשובות שלי משלבות הרבה פסיכולוגיה ופילוסופיה ביניהן ואני מקווה שאני לא סוטה מהמסלול. מקווה לגלות שתשובותיי בכיוון הנכון. יש לקחת בחשבון שגם התרגשתי מאוד כי האדם שמולי תקיף ומתנצח מאוד באופיו ובמיוחד בכל הנוגע לדת ואמונה. תודה רבה לכל המגיבים.
א: "מה למדת היום?"
יותם: "מתי לדיין מותר לקחת כסף על הדיינות שלו"
א: "איך זה באמת יכוןל להיות שדיין לוקח כסף על הדיינות שלו? דיין אמור להרוויח מיגיע כפיו, ממלאכת חולין, הוא לא אמור להרוויח מהתורה"
יותם: "מדויק ביותר מה שאתה אומר, לכן התורה מסבירה באיזה מצב הוא יכול לקחת כסף"
א: "למה בכלל שלא יקח כסף?"
יותם: "מצחיק שאתה שואל את זה אחרי שלפני רגע הטפת בביטחון מלא שאסור לו לקחת כסף"
א: "אני יודע שככה התורה אומרת ואתה רואה שזה לא קורה וזה לא בסדר"
יותם: "אז מה אם התורה אומרת? וכל מה שהתורה אומרת אתה עושה? וחוץ מזה למה זה לא בסדר? הרי אתה בעצמך שאלת 'למה שלא ייקח כסף' אז נשמע שזה דוקא כן בסדר, אולי זה דווקא לא בסדר להכריח אותו להיות דיין מבלי שהוא יכול לפרנס את עצמו?"
א: "שיתפרנס מנגרות"
יותם: "אבל אם כל היום מבקשים אותו לדון דינים שונים, אסור לו לסרב שהרי יש לו את היכולת לדון ומשביקשוהו להיות דיין והגיע למקום שיש לו את היכולת והציבור דורשו לכך נמנעת ממנו הזכות לפרנס את עצמו, לא ככה?"
א: "במצב כזה אני מבין, אז איך באמת אפשר לדרוש ממנו דבר כזה?"
יותם: "אז כיון שכך אומרת התורה שיש מצב מסוים שבו כן מותר לו לדרוש תשלום, למשל כשיש לו באמת מלאכת יד שהוא עוסק בו כמו נגרות למשל, הגמרא מביאה דוגמא של בדיקת שבח היין, במצב כזה נניח שהוא משתכר 50 שקלים ליום עבודה ודורשים ממנו לוותר על יום עבודה, רשאי הוא לדרוש שיביאו אדם שיעבוד במקומו על מנת שמקום העבודה יוכל לשלם לו 50 שקלים אף על היום הזה והוא לא יצא מופסד"
א: "זה בלוף בקיצור"
יותם: "למה בלוף?"
א: "כי בסופו של דבר הוא משתכר מדיינות"
יותם: "הוא משתכר מבדיקת יין או נגרות כמו שהצעת, ובסופו של יום הוא לא מפסיד מכך שהוא דיין, וכי זה פייר שבגלל שהוא יכול להיות דיין תילקח ממנו הזכות להתפרנס כנגר או כבודק יין?"
א: "טוב, תגיד לי מה ההבדל בין גוי ליהודי"
יותם: "אני כבר רגיל לזה שכשאתה מרגיש שהתשובה טובה מדי אתה מחליף נושא"
א: (צוחק) "את זה אתה מוכן להסביר לי למה גוי שונה מיהודי? הרי כולנו בני אדם וכשאני מסתכל על גוי אין שום הבדל ואני מכיר גוים מאוד נחמדים"
יותם: "אני לא יודע למה גוים שונים אבל אני רוצה לשאול אותך האם התורה היא רק ליהודים"
א: "כן ברור"
יותם: "איך אתה יודע?"
א: "כתוב"
יותם: "כבר אמרנו שלא אכפת לנו מה כתוב אכפת לנו מה המציאות, האם במציאות התורה היא רק ליהודים או שמא גוי יכול לבוא ולהגיד גם אני מאמין בקב"ה של היהודים והוא שומר ומשגיח גם עלי וגם אני אשמור שבת וכו' ואין כל הבדל ביני לבין היהודים, יכול או לא יכול?"
א: "לכאורה כן, למה לא?"
יותם: "הוא לא יכול. אני לא יודע למה הקב"ה עשה את זה ככה ואת זה באמת צריך לברר ויש על זה תשובה עמוקה והיא למועד אחר כי זה ארוך כרגע וזה לא נושא השאלה שלך, אבל את זה שיש הבדל ניתן לראות בחוש. הרי אם ניכנס לפסיכולוגיה פשוטה נראה שאדם לא יכול להאמין בדבר שהוא נגדו ולכן גוי לא יכול להאמין כך כי אמונתו סותרת את עצמה כי התורה בה הוא מנסה להאמין תדרוש ממנו להיות יהודי, לבצע גיור וכל עוד שאינו ביצע גיור יסתור את עצמו ולעולם לא יצליח להאמין באמונה שלימה שיש אל אחד ששומר ומשגיח עליו ולעולם לא יוכל ליהנות מהרוגע שמשרה הידיעה הזו."
א: "יש לא את הברית החדשה ואת הקוראן"
יותם: "לצערו הרב זה לא מספיק"
א: "למה לא? אני מבין אם אתה אומר את זה על הנוצרים אבל האסלאם מאמין באל אחד"
יותם: "זה לא עוזר להם. נניח שיצחק קיבל ממך ספר במתנה ובו סודות החיים לחיים טובים וכתבת לו שרק לו אתה נותן את זה ולאף אחד אחר אסור. ונניח שאני מקנא ביצחק שקיבל ממך את זה כי אני באמת מבין שזאת דרך אמתית ונכונה לחיות ולאחר שאתה עוזב את הארץ אני מחליט שלמעשה החלטת לנטוש את יצחק ובאמת תכננת להביא את זה לי וכשיצחק לא שם לב בלילה אני הולך ומצלם את הספר, מוחק את הקטע שזה מוקדש רק לך ומוסיף שבמקרה ותטוס לחו"ל יסמן הדבר שאינך עוד מאמין ביצחק וברצונך כנראה להעביר זאת למישהו אחר, אולי למשל לי. אני מחזיר את המקור, בלי התיקון, ליצחק ולוקח לעצמי את העותק שצילמתי עם התיקון שהוספתי. עד כמה שלא אנסה לשכנע את עצמי ואת בני לעולם יהיה בנו הנקודה הקטנה בלב שתגיד לנו 'גם אם זה נכון שהוא נטש את יצחק, הוא נתן את זה קודם לו, יצחק הוא המקור' ולעולם אדם מעדיף את המקור."
א: "אני מבין, אתה אומר בעצם שלעולם גוי מכל העולם לא יוכל להאמין בלב שלם בהשגחה הפרטית שהשם שומר עליו ולהגיע לרוגע שהיהודי יכול משום שכולם מסכימים שהיהודים זה המקור, זה הסבר יפה מאוד. אבל איך זה מסביר את הרפורמים? אתה אומר שגם אצלם יש את הנקודה הזאת?"
יותם: "הבנת אותי בהחלט. ויותר מזה, למה זה כל כך בעייתי לפיכך שגוי מתגייר אצל הרפורמים ואיננו מוכנים לקבל אותו כיהודי? משום שיהודי הוא מי שאין לו כל צל של ספק שתורה נכתבה עבורו, והגוי שמתגייר למה הוא מתגייר? משום אותה נקודה שדיברנו עליה שיש לו זיקה להגיע אל המקור, אז אחרי כל זה הוא הולך לרפורמים? מה עשינו בזה? הוא יישאר עם אותה תחושה קטנה ומציקה שזה לא המקור על כן אפילו אם הוא באמת גר צדק כל עוד הוא לא חזר בשיטה המחמירה לכל הדעות לעולם הוא ישאר עם זה"
א: "עם הספק"
יותם: "בדיוק, עם הספק"
א: "אני חייב להגיד שקיבלת מתנה מהשם. אף אחד לא הצליח להסביר לי את הדברים בצורה כל כך יפה ולא מתחמקת עד היום"
