תקנת השב
"שור האיצטדין אינו חייב מיתה, שנאמר "כי יגח", ולא שהיגיחוהו", בבא קמא, ד', ד':
שוטה פטור מכול המצוות וגם שכאלו שחייבים עליהם מיתה בעברה על לא תעשה החמור שבתורה ומה לעשות שיש בדורות האלו הרבה מגושים שמכשפים כישופים פורחים בתוהו את הנפש הבהמית בחינת שור שהיגיחוהו לעבור אף על החמורות המחייבות מיתה שבתורה אך האיש העובר עליהם אחרי שכפו עליו שין דלת ושמות טומאה ופלוניתות ומלאכי חבלה, והיכניסו בו רוח שטות נוראית על כורחו בכישופים מכוערים ונוראים כאלו אין לו כשור האיצטדין שהיגיחוהו בעצם בשורש ובמקור שום דין של מוות על הנפש הבהמית והחייתית והעופית והדגית והצומחת והדוממת שלו כי הוא חוסר תשומת לב עוון עקבי יסובני הקדוש ברוך הוא מקפיד עם צדיקים כחוט השערה וסביביו נשערה מאוד של הנפש האלוקית שהייתה פגיעה לכישופים וניתנה הרשות למזיק להזיק אז הבהמית שלא באשמתה כמי שכפאה שד ומלאך חבלה ופלונית והישביעו שם טומאה ושדתות באה לידי העברות האלו שגם מהחמורות שבתורה בריבוי ככלב השב על קיאו ועבותות העגלה ולא חוט של בוכייא שאין לו תקנת השב אלה תיקון קבלי בלבד ופנימי תוכי עמוק מרכזי אמצעי בינוני בתווך באורות הקו יושר ממלא שניפגמו בו כבר ולא הסובב מקיף עיגול כי אין לו תקנה באופו התשובה העצמי אלה רק עזרה חיצונית חסידות מוסר וקבלה סוד נסתר זוהר ופנימיות תוכיות עמקות והוא שהיסביר יהושוע הפחמי לרבי אליעזר הגדול גם בגאולה הפרטית של הנפש הבהמית הפרטית מלדוש בחטאים מסויימים אף חמורים מאוד, - באופן אינסופי – חינם נמכרתם ולא בכסף תיגאלו – לא בתשובה ומעשים טובים שהשב יעשה מעשים טובים ותשובה אך בסתר ימשיך עם מינהגיו הקלוקלים ולכן צריך תיקון בדרכי המוסר החסידות והקבלה והיא הרפואה האמיתית לנפש החוטא כשהחטאים האלו כבר הופכים לממש מחלה כרונית שצריך להירפא ממנה.
 |
|
|
