|
|
| נשלח ב-5/7/2004 18:33 |
 |
| |
אחזור ואבאר שנית מש"כ למעלה "מפני שהם התחכמו לא לצאת חוצץ נגד הפשט, אלא אומרים שכל מציאות הפשט הוא משל,
(לדוגמא, דברי הגר"א על דברי הגמ' שאיוב לא היה ולא נברא, אלא למשל, ואמר הגר"א שכל מציאות איוב לא היתה אלא למשל).
כלומר, הקבלה לא אומרת שהאתון שפתחה פיה היה משל או במראה נבואה, אלא שכל דמות האתון היא דמות יצוגית של האתון שקיימת למעלה שהיא מרכבת הס"ם, כל העולם הזה לפי תאורית הקבלה הוא דמיון ויצוג למה שמתרחש למעלה.
על כן "כי ימכור איש את ביתו לאמה וגו' לא תצא כצאת העבדים" לדברי ספר הזהר מדובר על הנשמה היורדת לעולם הזה.
הפשט נשאר כמשמעו אלא שיש משמעות כפולה לדברים.
וזהו לדעתי השוני העיקרי בין הקבלה והפלוסופיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2004 18:47 |
|
| |
הרשבא ,
אם כך יוצא שהרעיון של הקבלה , יכול לשחרר את המחשבה מאוד . (כי היא לא משועבדת עוד לסכנות ולגדרים של המציאות)
מאידך , היא עלולה ליצור סוג של ניתוק מהמציאות . שהרי בסופו של דבר כן יש לה אי אילו מטרות (דביקות בה' וכד')
שיכולה ליצור חיים שלמים בעולם של דימיון .
מסקנה : אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2004 18:56 |
|
| |
לתוספת ביאור,
עיינו בסדרת המאמרים "כי כל בשמים ובארץ" שב"שעורי דעת" של מהרי"ל בלוך.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2004 10:29 |
|
| |
מיימוני,
מובאתך מהרמ"א בתורת העולה מתאימה מאד כי שם [או בס' אחר? ספרן?] הוא טוען בהקדמתו שהקבלה היא פילוסופיה אך בשפה מיוחדת. [ועי' אגר"צ י"ח המתרעם על כך ששפה זו נשארה מאובנת וכך נגרמה אי הבנת רעיונותיה העמוקים-פילוסופיים. לשבח חב"ד ייאמר כי נעשה אצלם ניסיון לגשר על הפער הזה.]
ספרן  ,
אין לי להוסיף על דבריך, כי אם לחדדן ובכיוון של אש"צ. מעלת הקבלה על הפילוסופיה שאינה עוסקת אלא בביאור דברי התורה ואינה מביאה שום מקור שמחוץ לה וזה נותן את התחושה כי בהחלט יראתה קודמת לחכמתה ואין בה סכנה שתשמש כלי לפריקת עול.
ומעניין לעניין באותו עניין; שמעתי הבוקר ממקור נאמן בשם אישיות בלתי-זרמית שהיתה אורתודוכסית לתקופה מסוימת שאמרה בשם רב רפורמי, שכל יהודי זקוק ל"תקופה אורתודוכסית" כדי שיתאמן להיות נזהר ומחושב בכל צעד שעושה - בלשוננו "יראתו קודמת".
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2022 17:54 |
|
| |
| אישציפור כתב: |  | | ספרן ,
נראה לי שהסיבה היא פשוטה , כשאדם לומד קבלה הוא מניח מראש שהטקסט אותו הוא לומד אמת ונשאר לו רק להבין איך ולמה , מה כוונת הכתוב וכיו"ב.
ואילו בפילוסופיה עצם "נכונות" הכתוב מוטלית בספק , ולעיתים מוצבת כתלוית הקשר , מה שיכול להביא על נקל לכפירה או זלזול ברמה זו או אחרת , בתורה הנורמטיבית , שהרי היא מובנית (לפחות למראית העין ?) לכל בר בי רב , ולכן קל ליחס אותה לאוסף מנהגים עממיים בעלמא , ולא ל"תורה מן השמים" .
מובן שגם לעיסוק בקבלה יש את ה"בעיות" שלו, וידוע על אי אילו כתות שעסקו בקבלה ופרשו מהיהדות , אבל "דיבר הכתוב בהווה" שלפחות מאז תקופת החסידות , האמת הסטאטיסטית כדבריך . (שבדר"כ לימוד חסידות יותר "מחזק" את אמונת הלומד , ולימוד פילוסופיה עלול "להחליש" )
מובן שיש עוד כמה קרטריונים אותם ראוי להזכיר בהקשר הזה כשדנים למעשה . (כלומר אני ודאי לא בא להמליץ כאן על ה"דרך שיבור לו האדם", אלא רק הסבר נסיבתי כללי)
תוקן על ידי - אישציפור - 05/07/2004 18:13:49 |
|
איש ציפור לפחות כן גולש בעכ"ח... .
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2022 10:05 |
|
| |
האם להאמין בכמה ישויות ולא לא בה' ''אחד'' אינה כפירה?
האם להאמין ב''האנשתו'' של ה' אינה כפירה?
|
|
|
|
|
