על הסבא מסלובודקה זצ"ל מסופר, כי הלך פעם יחד עם תלמיד, וכשעברו ליד ביתו של אחד ממכריו של הסבא, נענע הסבא בראשו כנגד הבית, ואמר: גוט מארגן. כשהריגיש שהתלמיד מתפלא, אמר לו וכי בשביל לברך ידיד אני צריך לצעוק לו באוזניו? למה לא אברכהו כשאני חש צורך לברכו?
על משקל זה אני מתפלא לפעמים על אנשים שהולכים על קברי צדיקים, או אפילו למערת המכפלה, האם הם סבורים שלצעוק באוזניהם מועיל יותר? (פרט לכך אולי, יתכן, אפשר שבכלל אסור לומר תהלים, להתפלל וללמוד סמוך לקבר מפני 'לעג לרש'?
|
|