נראה לי שאת התשובה לקושיא יש לחפש לא בחוקי הפיסיקה, אלא בתחום הכוונה הפלילית.
כאשר אדם זורק אבן כלפי הנמצא במרחק עשר אמות, זהו תחום פגיעה ממשית אם כוון כראוי וזרק בעוצמה ראויה, ולכן בכוחה של הפעולה להצביע על כוונתו הפלילית לפגוע ולהזיק ממש.
לעומת זאת כאשר הזריקה היא כלפי אדם הנמצא במרחק מאה אמות, ברי שהסיכוי לפגוע נמוך, ואף סיכונה של הפגיעה נמוך יותר (בשל סיבות פיסיקליות שהצביעו עליהן לעיל), ולכן כוונתו הפלילית של אדם כזה פחותה (איום, הבעת כעס, אך לא כוונה לפגיעה).
לפי אותה אמת מידה, זריקה ממרחק של שתי אמות היא חסרת טעם, שכן האבן לא הספיקה לצבור תאוצה, בעצם בשל ארוך הזרוע של הזורק זו כמעט שאינה זריקה, ולכן, שוב, הכוונה הפלילית שניתן להסיק ממנה פחותה.
|
|