חידה

בנוסח הרבון העולמים של לפני תפלת שחרית, "שיהא שיח שפתותנו חשוב ומקובל לפניך כאילו הקרבנו את קרבן התמיד במועדו... כמה שנאמר ונשלמה פרים שפתינו ונאמר זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים".


א) לפי התלמוד (מנחות שם) לכאורה לא מובן למה אנחנו אומרים ונאמר זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים".הרי הלימוד הוא מהפסוק "זאת תורת ה..." ולא מ"זאת התורה לעלה וגו'".

ב) לפי מה שכתב קעלמער שהפסוק "זאת התורה וגו' הוא לאפוקי תמידין" איך מביא מסדר הנוסח את הפסוק "זאת התורה" ללמדנו שע"י אמירת פרשת התמיד יהא נחשב כאילו הביא תמיד.

ג) לפי פרש"י ד"ה תורת חטאת: סדר קדשים דמיירי בהלכת עבודה. יוצא שכל העוסק בתורת הקרבנות היינו הלימוד והעסק בהלכות קדשים ולא ע"י "שיח שפתותנו" א"כ איך מביא את הפסוק "זאת התורה" בנוגע לאמירת פרשיות התמידין, הרי "תורה" פירושו שעוסק בלימודו.

ד) "שיח שפתותנו" כולל הפסוק שאומרים בפרשת התמיד "ונסכו רביעית ההין". ואזל קושית רמ"ז.

תוקן על ידי - קרמנצוקר - 19/07/2004 7:06:57

דושה

הסיפור היה רק אמצעי לדיון.

צוקר

השאלה לא היתה על המקובל היום שבתפילה מתקיימת עבודת המקדש שבסיסה אחר לגמרי והוא עירוב של הדרשה ועוד (ונשלמה וכו').
אכן שמעתי ואיני זוכר המקור שצריך לומר בצורת לימוד ,והאמת שאין דרך אחרת ,אי אפשר לומר פסוקים אלו בתורת תפילה אין לזה שום משעמות אחרת אלא לימוד בצורת דקלום(שינון).

בכל מקרה שאלתך על התמיד טובה, ואיני יודע עליה תשובה .
ואני צריך לעיין בטרם אשיב, אם בכלל יש תשובה.


תוקן על ידי - קעלעמר - 19/07/2004 7:18:54

תוקן על ידי - קעלעמר - 19/07/2004 7:20:56