ניתוח מתים במקום הפסד גדול

קוני

כמדומה שהשאלה כבר עלתה בפורום.

יש לחלק אם מישהו אחר מבקש לנתח את המת לצרכו, שאז יידחה כבוד המת מפני צורך החי, כגון צורך ממון, לבין מה שקרובי הנפטר רוצים לאפשר לנוולו כדי להרויח כסף, וזה אסור.

שאלה כזו עלתה לגבי מי שנהרג בתאונת אוטובוס, וחברת האוטובוס, לפני ששילמה פיצויים, ביקשה לברר שהאיש מת מחמת התאונה ולא מחמת מום כלשהו. לשם כך היו צריכים לנתח את הגופה. והפוסקים אסרו. וכן נראה מפורש מן הגמרא, אלא שאיני זוכר כרגע את מראה המקום.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

קונילמל

אהבתי מאוד את הסברה לפיה:
..שגם אם אוסרים ניתוחי מתים כשמדובר למען התקדמות המדע, שם הריוח אינו מיידי וברור. לעומת זאת במקרה השאלה הריוח מיידי וברור.

אני מבין שזוהי לא דעתך, אולם אעפ"כ אתייחס אליה. לדעתי זוהי טעות גמורה לומר כך. האם התקדמות של המדע, שהינה לאמתו של דבר התקדמות שמועילה לכ-ו-ל-ם, איננה חשובה והרווח אינו 'מיידי' ו'ברור' ?
האם כולנו לא 'מרווחים' בסופו של דבר מהתקדמות המדע, לרבות מדע הרפואה ?
האם הצלת חיי אדם חשובים פחות מרווח כספי ? אתמהא !

יתר על כן, אין זה מוסכם על כל הפוסקים שניתוח גופות למען המדע הוא אסור על פי ההלכה. יש פוסקים כגון הרב עוזיאל (פסקי עוזיאל סימן לב) שמתירים לעשות זאת.

זאת ועוד, הואיל וטעם האיסור הוא משום כבוד המת ("ניוול" כלשון התלמוד ב"ב קנד), אזי יש לעיין מה יהיה הדין כיום, כאשר אנשים רבים מוכנים לתרום את גופם למדע וממילא 'מוחלים על כבודם' [ועיין תשובות הרשב"א שפוסק שמותר לגרום לאיכול מוקדם של גוף המת כדי למלא את רצונו של המת - שהרי זהו כבודו]

כיוצא בזה יש לי לומר לגבי הטיעון השני:
עוד טענו שלהתלמד על איברי המת מהווה ביזיון, אבל בדיקת נסיבות המוות הוא צורך לגיטימי ויש להגדירו כניתוח (בדומה לצורך של ניתוח אדם חי) ולא כניוול.

מהו לגיטימי ומה לא ? אם הכוונה לפעולה שנעשית למען צורך חיובי כלשהו, אזי אין חילוק בין ניתוח לקידום הרפואה ובין ניתוח לקידום הפרנסה.

ואסיים בדבריו של החכם מכל האדם: "והכסף יענה את הכל".